איגוד האינטרנט הישראלי חושף את מדד האינטרנט הישראלי השנתי, הממפה באופן מקיף את העדפות הישראליות והישראלים בצריכת מדיה ואת הרגליהם בשימוש ברשת.
המדד מספק תמונת מצב עדכנית ומפורטת של האינטרנט הישראלי בהיבטי התשתיות והביצועים, אתרי האינטרנט הפופולריים, הרגלי שימוש וצריכה של שירותים מקוונים כגון רשתות חברתיות ועוד. המדד מבוסס על מדידות תקופתיות שבוצעו לאורך השנה על ידי איגוד האינטרנט וסקר ייחודי מקיף מראשית שנת 2024, הסוקר את מפת השימוש ברשתות החברתיות בישראל.
המדד מתייחס השנה באופן מיוחד לתקופת מלחמת חרבות ברזל והשפעותיה הנרחבות על האינטרנט הישראלי – החל מכניסה לאתרים ועד פגיעות ברשת.
האתרים הישראליים הפופולריים
על פי המדד, האתרים הישראלים הפופולריים ביותר לשנת 2023 הם ברובם אתרי חדשות, אשר צברו תאוצה רבה לאור המלחמה והימים העמוסים באקטואליה. יודגש כי הדירוג מבוסס על תעבורה לאתרי אינטרנט באמצעות דפדפן מנייד או מחשב ואינו כולל שימוש באפליקציות הייעודיות של האתרים. זאת השנה השנייה בה ניצב אתר החדשות ווינט במקום הראשון, אחריו נמצא מאקו שעולה למקום השני מהמקום השלישי בשנה הקודמת, וואלה שיורד במקום אחד והארץ שעולה למקום הרביעי מהמקום החמישי בשנה שעברה. את הרשימה סוגרים ישראל היום, ספורט 5 ויד 2.
כמו כן, בתקופת המלחמה חלה עלייה משמעותית מאוד בכניסות לאתר פיקוד העורף, וכן לאתרים mignews.com ו-newsru.co.il המדווחים על המתרחש בישראל ומזה"ת בשפה הרוסית.
רשתות חברתיות ואתרים בינלאומיים
בזירת הרשתות החברתיות, יוטיוב, וואטסאפ ופייסבוק שומרות על מעמדן הדומיננטי (למעלה מ-90% מהציבור הישראלי משתמש בכל אחת מהן). על רקע המלחמה, חל זינוק חד בשימוש בטלגרם – אשר בראשית שנת 2023 כ-54% מהציבור הישראלי העיד על שימוש בה, לעומת זינוק ל-70% בתחילת שנת 2024. עוד בראש הטבלה: אינסטגרם- 70% וטיקטוק – עם 45% – ששומרות שתיהן על מספר אחוזי שימוש דומים לשנה שעברה.
X (טוויטר לשעבר) עדיין במיקום נמוך באחוזי השימוש – בתחילת שנת 2024 עם 37%, לעומת 35% בשנה שעברה.
רשימת האתרים הבינלאומיים עם הכי הרבה כניסות של ישראלים (דרך דפדפן במחשב ומובייל) כוללת את: גוגל, פייסבוק, יוטיוב, וויקיפדיה, וואטסאפ, אינסטגרם, טוויטר, טיקטוק ואתר עם תוכן למבוגרים בלבד (stripchat.com).
נתחי שוק: ספקיות האינטרנט
שוק ספקיות האינטרנט בישראל נשלט ברובו על ידי ארבע קבוצות התקשורת הגדולות, כאשר נכון לתחילת 2024 , קבוצת בזק-פלאפון חולשת על נפח השוק הגדול ביותר: כ-30% מתעבורת האינטרנט הישראלית (נייחת+סלולר), ולאחריה קבוצת פרטנר וגם סלקום עם 20% וקבוצת הוט עם 14%. יתר תעבורת האינטרנט הישראלית מתחלקת בין מספר רב של ספקיות אינטרנט קטנות, כגון מירס Xfone, 019 ועוד.
בהיבט של תשתיות אינטרנט נמצא כי בראשית שנת 2024 כ-45% ממשקי הבית בישראל צורכים אינטרנט ביתי-קווי באמצעות סיבים אופטיים – עלייה מרשימה של 10% ביחס לתחילת שנת 2023, והיתר באמצעות טכנולוגיית ADSL המיושנת (18% ממשקי הבית בישראל), וכבלים (כ-22% ממשקי הבית). היקף הזמינות של אינטרנט סלולרי דור רביעי ממשיך להיות גבוה, כשהחברות סלקום, הוט, פרטנר ופלאפון זמינות מעל 95% מהזמן.
דפדפנים ומכשירים
השימוש והעבודה באינטרנט בקרב ישראלים נחלקים בצורה שווה למדי בין מחשבים (נייח ולפטופ) ומכשירים ניידים (טאבלטים וטלפונים סלולריים), כאשר הדפדפן המוביל בישראל באופן מובהק בהיקף השימוש בו – הוא כרום, עם כ- 64% (נייח + סלולר). שאר הדפדפנים, בשימוש של אחוזים בודדים, כאשר הגבוה מביניהם הוא ספארי IOS– עם 10% שימוש.
פגיעות רשת
מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל נראית עליה חדה בפגיעות ברשת, בין אם מאנטישמיות או בין המחנות הפוליטיים: 74% מהישראלים נתקלו בשיח אלים ברשת בצורה של קללות ונאצות, הכפשה או העלבה אישית. השנה, באופן יוצא דופן בהשוואה לסקר הקודם (2022), אחוזים משמעותיים מהאלימות והפגיעות ברשתות החברתיות מתרחשות גם בטיקטוק (30% בסקר הנוכחי בהשוואה ל16% בסקר הקודם) וגם בטלגרם (27% בסקר הנוכחי לעומת 9% בסקר הקודם). בנוסף, 71% מהישראלים חושבים שהפרסומים של חברי הכנסת ברשתות משפיעים לשלילה על החברה. מספר הפניות לקו הסיוע לאינטרנט בטוח של איגוד האינטרנט הישראלי לחודש קפץ פי 2 בחודשי המלחמה בעיקר בשל דיווחים על תמיכה בטרור, תוכן גרפי ותוכן כוזב.
שמות מתחם (דומיינים) ואתרים
אירועי ה-7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל, משתקפים היטב בדפוסי רישום שמות המתחם ואתרי האינטרנט החדשים, בסיומות הלאומיות il. ו-ישראל, ומבטאים חברה אזרחית חזקה המתגייסת לעזרה הדדית ותמיכה. מגמות הרישום הבולטות באתרי האינטרנט במלחמה:
אתרי יוזמות חברתיות; תרומות לתושבי העוטף, למפונים ונפגעים ולחיילי צה"ל; חמל"ים להתנדבות בתחומים שונים; יוזמות אירוח למפונים; עבודה בחקלאות; זיכרון והנצחה, סיפורי גבורה ומלחמה של ניצולים ולוחמים; הגברת הביטחון האישי דוגמת הוצאת רישיון לנשק, התארגנויות מקומיות של כיתות כוננות ומיגון בתים.
הגיל השלישי
הדו"ח אף בחן את אופן הפעילות של בני הגיל השלישי ברשת – מהנתונים עולה כי השימושים עיקריים באינטרנט בקרב הגיל השלישי הם: קבלת מידע רפואי ושירותי בריאות (71%), קבלת שירותי בנקאות ופיננסים (62%), ביצוע פעולות וקבלת מידע מהרשויות ומשרדים ממשלתיים (55%), גלישה ברשתות חברתיות (54%), ביצוע תשלומים וחשבונות (40%), קניות ברשת (26%).
הפגיעות הנפוצות בקרב אוכלוסיית הגיל השלישי סובבות סביב ניסיון הונאה לקבלת פרטים אישיים היה הנפוץ ביותר – 44%, 25% חוו ניסיון הונאה צרכנית, 5% לשון הרע.
מבחינת פנייה לעזרה בקרב בני הגיל השלישי ודיווח על פגיעות מקוונות, עולה כי מבין משיבים שהעידו על פגיעות ברשת, כ-40% פונים למשטרה ו-27% נעזרים בבן משפחה. זאת, לעומת 49% שפונים לקרובי משפחה בנושאים של אוריינות דיגיטלית כגון תפעול טכני ומיומנויות גלישה.
ד"ר אסף וינר, סמנכ"ל מדיניות ורגולציה באיגוד האינטרנט הישראלי:
מדד 2024 הממפה את האינטרנט הישראלי, פורש תמונת מצב מורכבת – לצד התקדמות בחלק מהנושאים, שיפור בביצועי האינטרנט ועליה בהיקף השימוש בפלטפורמות מקוונות, המדד השנתי של האינטרנט הישראלי, מציב תמרורי אזהרה בעיקר בכל הקשור למוגנות מקוונת ולשיח ההולך ומקצין ברשתות החברתיות, וכאן נכנסת גם אחריותה של המדינה.
המדד השנתי לשנת 2024, זמין לצפייה באתר איגוד האינטרנט הישראלי, ומצטרף לשורה של מאגרי ידע, כלי מחקר ונתונים מפורטים על האינטרנט הישראלי ומשתמשיו, שמפרסם איגוד האינטרנט הישראלי לאורך כל השנה לציבור לצפייה חופשית, מתוך אמונה שהבנת הנתונים היא הבסיס לעיצוב המציאות לטובה.
לצפייה חופשית בנתונים המלאים: נתונים.איגוד-האינטרנט.ישראל
או: http://www.isoc.org.il/data
