איגוד האינטרנט הישראלי ערך סקר שחשף את הרגלי השימוש באפליקציית הווטסאפ ואת האופן בו אנו ניזונים מהמידע המגיע ממנה
אחת התופעות החברתיות המעניינות ביותר במבצע 'צוק איתן' זו זירת ההתרחשות באפליקציית הוואטסאפ שביססה את מקומה ככלי מרכזי להחלפת מידע וגם להפצת שמועות. כעת, על מנת לבדוק את היקף התופעה ולבחון כיצד ניתן להתמודד עימה, יזם איגוד האינטרנט הישראלי סקר (באמצעות "זטה טולס", מדגם אינטרנטי מייצג של 306 משתמשי וואטסאפ בישראל) בקרב המשתמשים באפליקציה שחשף את הרגלי השימוש בה ואת האופן בו אנו ניזונים מהמידע המגיע ממנה.
ממצאי הסקר חושפים כי 37% מהציבור מתייחסים להודעות בוואטסאפ כאמינות ובאופן כללי, גברים מאמינים יותר לדיווחים שהם מקבלים דרך האפליקציה. כאשר אנו מפלחים עוד יותר את הנתונים ניתן לגלות כי תפיסת האמינות היא גבוה יותר בקרב צעירים ובקרב תושבי המרכז.
דובר צה"ל התייחס במהלך המבצע בדאגה לשמועות שנפוצו מהרשת החברתית, ובצדק, זאת מכיוון ש-39% ממשתמשי האפליקציה דיווחו בסקר כי נודע להם באמצעותה על אירועים ביטחוניים שהתרחשו עוד לפני פרסומם בכלי התקשורת המסורתיים. רק 16% בדקו את אמינות המידע שהגיע אליהם. אחד המאפיינים הבולטים בעידן הרשתות החברתיות הוא השיתוף – מתוך אלו שהגיעו לידם "סקופים" בנושאים ביטחוניים 46% הפיצו הלאה את המידע שהגיע לידם. אופן ההפצה הוא מגוון: 9% יפרסמו אותו הדיווח שקיבלו באמצעות סטטוס בפייסבוק, 12% יפיצו מידע בכל קבוצות הוואטסאפ בהם הם חברים, 15% יפיצו את המידע באופן כללי לאנשים שהם מכירים ו-10% דיווחו כי יעבירו באופן פרטני את המידע לאלו שנושאים כאלו מעניינים אותם.
למרות זאת לא כולם ירוצו לספר לחבר'ה כל מה שהם ייקראו; 14% אמרו שיבקשו מהשולח שלא להפיץ שוב את המידע, 7% יימחקו הודעה כזאת ו-15% יתעלמו ממנה לגמרי.
למרות זאת, הדעות על השפעת האפליקציה על הלך הרוח הציבורי בקרב הנשאלים חלוקה למדי כאשר הרוב (40%) נוטים לייחס לה השפעות שליליות, 29% חושבים שכלל אין לה השפעה ו-31% סבורים כי יש לה השפעות חיוביות.
שאלה נוספת שנשאלה בסקר היא האם להגביל את זרימת המידע בוואטסאפ. באופן מפתיע השיבו 78% מהגברים כי צריך להגביל את זרימת המידע מהאפליקציה לעומת 52% מהנשים בלבד ובסך הכל ובסך הכל 65% סבורים שכן. מה שאולי מלמד על אופי התכנים שגברים מעבירים בינם בקבוצות של החבר'ה.
וואטסאפ הוא יישום לטלפונים חכמים, המשמש להעברת מסרים מידיים, תמונות, קטעי וידאו וקול. היישום פותח על ידי חברת WhatsApp, שהוקמה ב-24 בפברואר 2009 ונרכשה בתחילת השנה על ידי חברת פייסבוק תמורת 19 מיליארד דולר.
לפי ממצאי הסקר, 64% מכלל האוכלוסייה הבוגרת (15+) בישראל משתמשת בטלפון חכמים ומתוכם כמחצית הם בעלי אפליקציית וואטסאפ, לאור ממצאים אלו ניתן להסיק כי 30% מכלל האוכלוסייה משתמשים בה. אחת התכונות שלה שהופכים את האפליקציה לכה פופולארית זו האפשרות לקיים שיחות בקבוצות. 49% מהנשאלים בסקר השיבו כי הם חברים ב-6 קבוצות ומעלה ו-17% השיבו שהם חברים בלמעלה מ-16 קבוצות.
נשיא איגוד האינטרנט הישראלי ד"ר אלון הסגל, מל"א, שיזמו את הסקר, מפרש את ממצאיו: "הוואטסאפ הוא כלי המאפשר לנו להשלים מידע במצב אי וודאות, ואפילו להוסיף מידע משלנו לקבוצות שאנחנו מכירים ובכך לקבל לגיטימציה, מעמד ומשמעות. לא נוכל לעצור או להתעלם משמועות. הן חלק מהצורך הבסיסי שלנו בכל מקום שאין מידע. עם זאת, על ציבור הגולשים לאמץ בימים אלה שיקול דעת ומחשבה תחילה לפני הפצה או כתיבה של תוכן. כל אחד מאיתנו יכול להיות זה שעוצר את המשך ההפצה של שמועות או ידיעות לא מבוססות שעשויות לפגוע בחיילים או במשפחותיהם. הממצאים של הסקר שביצענו מראים שהוואסטאפ הוא כלי חשוב שהרוב לא מתכוונים לוותר עליו והשפעותיו ויחד עם זאת יש בציבור מודעות גבוהה לנזק שהוא עלול לגרום."
לסקר המלא לחצו כאן
