חזרה לעמוד הקודם

79% מההורים חושבים שילדיהם לקחו חלק באלימות ברשת

סקר קו הסיוע לאינטרנט בטוח מבית איגוד האינטרנט הישראלי לפתיחת 'החופש הגדול' שנערך בקרב 500 בני נוער בגילאים 12-17 ובקרב 500 הורים חושף את הידע או בעיקר את חוסר הידע של ההורים על הרגלי הגלישה של בני הנוער.

21% מההורים מודים שאין להם מושג מה ילדיהם עושים ברשת.

אורנה היילינגר מנהלת נטיקה מבית איגוד האינטרנט: "באחריות ההורים להציב לבני הנוער גבולות במרחב הדיגיטאלי וברשתות החברתיות ממש כפי שעושים ברחובות ומסדרונות בית הספר."

סקר השוואתי שבוצע על ידי חברת זטה טולס עבור מרכז נטיקה של איגוד האינטרנט הישראלי לפתיחת 'החופש הגדול' חושף פערים עצומים לגבי הידע של ההורים על הרגלי הגלישה של בני הנוער. הסקר נערך בקרב 500 בני נוער בגילאים 12-17 ובקרב 500 הורים.

21% מההורים הודו שאין להם מושג מה הילדים שלהם עושים ברשת.

מהסקר מתברר שרוב ההורים לא סומכים על ילדיהם. 79% מההורים חושבים שילדיהם לקחו חלק באלימות ברשת בעוד שבפועל הודו "רק" 42% מבני הנוער על שיתוף או לייק לפוסט פוגעני נגד אדם. מתוכם 30% עשו זאת בחודש האחרון.

מפתיע לגלות שלמרות שמרבית ההורים חושבים שילדיהם מעורבים באלימות ברשת, קרוב לשליש מההורים (32%) כלל אינם מגבילים את בני הנוער בגלישה ברשת או בסמרטפון. בקרב בני הנוער תחושת העדר גבולות בשימוש במחשב ובסמרטפון גבוהה אף יותר (38%). ואם בכל זאת ישנן מגבלות, אז מה הן? 31% מההורים מגבילים את שימוש בזמנים מסוימים כמו בשעת הארוחה, חמישית (21%) מההורים דיווחו שהתקינו תוכנות סינון על המחשב ו-19% מההורים ציינו שהם מתנים את השימוש במחשב בביצוע פעילויות ללא מחשב כמו ספורט, שיעורי בית והשתתפות בחוגים.

מבחינת כמות שעות הגלישה הפערים גדולים ומטרידים. 45% מההורים חושבים ששימוש של מעל ל-3-4 שעות ביום הוא שימוש מוגזם, ו-29% מההורים מדווחים כי הם מגבילים את כמות שעות השימוש. אבל כשהשאלה נשאלה בקרב בני הנוער נתגלתה סתירה בין הדיווחים כשרק 16% מבני הנוער דיווחו שהם מודעים למגבלות אלה. בפועל הצהירו 46% מבני הנוער שהם גולשים למעלה מ-4 שעות ביום ו-21% מהם הודו שהם גולשים רבע מהיממה ויותר (יותר מ-6 שעות ביום). נתון מטריד נוסף הוא ש-13% מבני הנוער חושבים שאין דבר כזה בכלל 'שימוש מוגזם' במחשב ובסמרטפון.

הפעילות העיקרית של בני הנוער ברשת (51%) היא גלישה ברשתות החברתיות. לזה ההורים מודעים. אולם במקום השני ההורים פספסו בגדול וציינו משחקים, בעוד 26% מבני הנוער ציינו צפייה בסדרות ובסרטים. רק 8% מבני הנוער ציינו שהשימוש העיקרי שלהם ברשת הוא חיפוש מידע. ועל מה מכל אלו הם היו מוותרים? בני הנוער היו מוותרים קודם כל על משחקים (39%) ולאחר מכן על קניות ברשת (29%). ואילו ההורים חשבו שילדיהם ישמחו קודם כל לוותר על קניות (38%) ולאחר מכן (28%) על האפשרות לחיפוש מידע ולהכין שיעורי בית. ההורים ישמחו לגלות שרק 8% מבני הנוער דירגו את האפשרות הזאת במקום הראשון.

אורנה היילינגר מנהלת נטיקה מבית איגוד האינטרנט: "בתקופת הקיץ בני הנוער באופן טבעי מחוברים עוד יותר מבדרך-כלל למסכים והסקר מאושש את העובדה שכמעט כל בני הנוער לוקחים חלק פעיל באלימות ברשת. זאת במידה רבה מכיוון שהם מקלים ראש בעוצמה של שיתוף פוסט פוגעני או בכוחו של הלייק, אך לאלימות ברשת ישנה השלכות הרות גורל. על מנת לצמצם את האלימות באחריות ההורים להציב לבני הנוער גבולות במרחב הדיגיטאלי וברשתות החברתיות ממש כפי שעושים ברחובות ומסדרונות בית הספר."

מרכז נטיקה של איגוד האינטרנט הישראלי מפעיל כשירות לציבור, קו סיוע לאינטרנט בטוח. צוות הקו נותן מענה בנושאים כמו: שיימינג, פריצה לחשבון דוא"ל/ פייסבוק, בריונות ברשת, קבוצות שנאה, ניסיון הונאה, הטרדה, לשון הרע, תוכן פוגעני, התחזות וזיוף. הקו מוכר ע"י כל הרשתות החברתיות – פייסבוק, אינסטגרם, סנאפצ'אט, טוויטר ויוטיוב כמי שמוסמך לפעול להסרת תכנים פוגעניים. המרכז פועל במסגרת קואליציה רחבה ובשיתוף עם משרדי ממשלה, המשטרה, גופים ציבוריים, ארגוני תמיכה, המאפשרת לו לטפל בפגיעות באופן ממוקד ומהיר ולהסיר במהירות תכנים פוגעניים.

לפנייה לקו הסיוע לאינטרנט בטוח