67% מההורים שמעלים תמונות של ילדיהם לרשתות החברתיות לא מבקשים את הסכמתם לחשיפה הרחבה – כך עולה מסקר של איגוד האינטרנט הישראלי שהתפרסם היום (א'), היום הבינלאומי לזכויות הילד. עוד עולה מהסקר כי 68% מההורים נוהגים לאשר לחוגים לצלם את ילדיהם לצרכי פרסום או כדי להעלות את התמונות לרשת.
בגלל חוסר מודעות, רוב ההורים מפרים את זכות הילד לפרטיות. בחוק הישראלי, ההורים הם המוסמכים הבלעדיים להסכים לכל פעולה כמעט העלולה לפגוע בפרטיות ילדיהם. הם לא מודעים לזכותם של הילדים לסרב להצגת התמונות ברשת. הכרה בזכויות עצמאיות העומדות לילדים מבטאת גם הכרה בכבודם ועלינו, כבוגרים וכהורים, מוטלת האחריות למנוע פגיעות קשות בזכותם לפרטיות.
נאוה גלעד-שלומוביץ', נשיאת איגוד האינטרנט הישראלי
באיגוד ציינו כי מידע על ילדים נחשב לבעל ערך רב ברשת וחברות מסחריות רבות פועלות לשם איסופו, עיבודו וניתוחו. "ילדים הם במקרים רבים קובעי סדר היום של הצריכה בבית, אך הם חסרים את היכולת להבין לעומק את ההשלכות של השימוש ברשת, מה שהופך אותם ל'טרף קל' עבור שלל תאגידים מסחריים שאוספים עליהם מידע, ועבור גורמים אחרים", מוסיפה גלעד-שלומוביץ'. "כל שימוש ברשת כרוך בוויתור על חלק מהפרטיות; אנשים בוגרים יכולים להסכים לכך לגבי עצמם, אך עליהם לחשוב שנית כאשר מדובר בילדיהם".
מהסקר, שבוצע על ידי מכון שריד בקרב 500 הורים לילדים בני 0 עד 16 המחזיקים בחשבון ברשת חברתית כלשהי, עולה גם פרדוקס: מצד אחד, ההורה הישראלי סומך בצורה כמעט עיוורת על האופן בו ילדיו מתנהלים במרחב הווירטואלי: 92% בטוחים שילדיהם לא מעלים תמונות חושפניות של עצמם לרשתות החברתיות. ומצד שני – 63% מההורים הצהירו כי הם עוקבים אחר פעילות ילדיהם בסמארטפון.
קיימת סתירה בין הרצון להכיר בזכות הילדים לפרטיות והצורך להגן עליהם. כהורים אנו רוצים לאפשר לילדים שלנו את מרחב המחייה החופשי ברשת ותחושת העצמאות והפרטיות, אך מצד שני אנו גם רוצים למנוע פגיעה בהם – והרי גם מעקב ופיקוח חודרניים מדי מצד הורים אחר ילדיהם עלולים לפגיעה בפרטיות. השאלה היא היכן עובר הגבול?.
נאוה גלעד-שלומוביץ'
מסמך מדיניות ציבורית שיזם האיגוד, ושהוצג בכנס בנושא "פרטיות ילדים ברשת", מעלה לדיון את הצורך בהסדרה של נושא פרטיות קטינים ברשת ומציג אפשרויות שונות להסדרה שכזו. בין היתר מציעים באיגוד להעצים את זכותם של ילדים לפרטיות ולשליטה על המידע המתפרסם אודותיהם ואף לאפשר לקטין לחזור בו ולדרוש ביטול הסכמה לשימוש במידע אודותיו שניתנה על ידי מבוגר.
באיגוד גם קוראים למחוקק להחמיר את ההרתעה בגין פגיעה בפרטיות קטין וכן – בדומה למצב בארה"ב למשל, להקשיח את המגבלות על גורמים האוספים מידע על קטינים, ולחייבם בהסדרי אבטחה אופטימליים כדי לצמצם את כמות והיקף המידע שנאסף מלכתחילה, ולמנוע שימוש פסול בו.
