150 איש השתתפו ביום עיון של איגוד האינטרנט על הביטקוין בישראל וצפו בעימות מרתק בין מומחים על עתיד המטבע הווירטואלי והפוטנציאל הכלכלי והחברתי שלו
איגוד האינטרנט הישראלי ערך (14/1) יום עיון מיוחד על הביטקוין בארץ ובעולם.ביום העיון, בו נכחו כ-150 איש, סקרו שורה של מומחי ביטקוין ופיננסים את הרעיון והטכנולוגיה של הביטקוין ודנו בהיבטים שונים של המטבע והקהילה שמאחוריו – הפוטנציאל הפיננסי והקהילתי, הפן השיווקי והטכנולוגי וסוגיות של אבטחה ופלילים. ביום העיון לקחו חלק מומחי ביטקוין ומטבעות וירטואלים מובילים – שוקי אהרונוביץ', פעיל בקהילת ביטקוין בישראל, אייל הרצוג, יזם חברות אינטרנט מאז 1998 ומומחה למטבעות וירטואלים, יונתן רואש, מנכ"ל ומייסד ביטס אוף גולד, החברה המובילה בישראל לביטקוין, יוסי פרנק, מומחה מט"ח ובעל חברת אנרג'י פייננס לניהול סיכונים פיננסים. את פאנל המומחים הנחתה ליאת רון, עיתונאית גלובס ו"לילה כלכלי" בערוץ 10.
לצפייה בסרטונים מהמפגש לחצו כאן.
במסגרת הפאנל התווכחו ביניהם המומחים על הפוטנציאל הכלכלי הטמון בביטקוין ומידת האמון שהציבור הרחב יכול לתת בו. לטענת פעילי הביטקוין הוותיקים, המטבע הוירטואלי החדש מבשר את האלטרנטיבה העצמאית למערכת הפיננסית העולמית, הנשלטת בידי הממשלות ועברה משברים קשים שפגעו במידת האמון נותן בה.
אייל הרצוג טען כי הביטקוין יחולל מהפכה אדירה בעתיד: " האינטרנט שבר המון מונופולים תוך זמן קצר, כמו תקשורת מברקים למשל. היה מנגנון ממשלתי מכובד שהיה אמון על העברת מסרים ופתאום באו מנגנונים אלטרנטיבים שהחליפו את זה. גם בצד הפיננסי יש היום מערכת מונופוליסטית שאחראית על הכסף אבל זה עומד להיגמר". אל מול הביקורת על התנודתיות והסיכון הרב של הביטקוין אמר הרצוג כי "החשיבות הגדולה ביותר שלו אינה ערכו כמטבע אלא דווקא הרעיון החדשני של ניהול מנגנון פיננסי שלא מפוקח על ידי גוף מרכזי".
מומחה הפיננסים יוסי פרנק היה סקפטי הרבה יותר לגבי עתיד המטבע: "השינוי עם הביטקוין לא יקרה מהיום למחר. אני נותן לו את הכבוד הראוי אבל זה לוקח זמן. אני היום עוד לא קונה את רעיון הביטקוין אבל גם לא פוסל. רק לפני שבוע נתקלתי בפעם הראשונה באדם שקנה ביטקוין. אנחנו כבני אדם בחיים האישיים שלנו וגם בכסף אנחנו צריכים משהו מוצק כדי לשנות דפוסי חשיבה. המערכת הקיימת זה עדיין המפלט היחידי שלנו. עדיין לא באו והוכיחו שהביטקוין עובד ובטוח. כל הסיפורים של המאפיה והאיומים פגעו בביטחון שלו. אני עוקב אחר ההתנהגות של המטבע הזה מבחינת התנודתיות והסיכון שבו והוא כרגע לא משקף שום דבר שדומה למטבעות אחרים. מבחינה שיווקית מדובר בכישלון טוטאלי. מי שקידם את המוצר הזה לא הבין את הצרכים הרגשיים של הציבור".
יונתן רואש, מחלוצי קהילת הביטקוין בישראל, גילה כי גם הוא היה סקפטי בהתחלה אך עם הזמן גילה את הפוטנציאל והסיכון הטמון בו: "כשאני הכרתי את ביטקוין ב-2010 לקח לי שנה וחצי מהרגע שלמדתי מה זה ועד שממש קניתי את זה בכספי האישי. חיכיתי לראות מי יפרוץ את זה ברמה הטכנית, והאם הטכנולוגיה מחזיקה, מי השחקנים, והאם המערכת הזאת באמת דומה לכסף, מהרגע שהרעיון צץ ועד שהוא מבשיל לוקח זמן. אנשים מסתכלים סביב ומנסים להבין מה החברים שלהם חושבים ועושים. אנשים בדרך כלל קונים ביטקוין מהסיבות הלא נכונות – למשל כי השער עולה ב-15 אחוז ביום. אני אומר להם שהם חייבים להבין למה הם נכנסים, זה מטבע סופר פגיע שיכול להתחלק בשתיים גם מחר. חייבים להבין את המשמעות של המטבע החדש הזה והטכנולוגיה החדשה הזאת".
החלק השני של הפאנל התמקד בשתי סוגיות מדוברות ביותר בתחום הביטקוין – מידת האבטחה של הטכנולוגיה כיום ומידת הריכוזיות של המטבע בידי מעטים בקהילה בעולם.
רואש חשף נתונים מפתיעים בנוגע לריכוזיות: "מובן לגמרי הכעס על המיעוט שכרה המון ביטקונים עם מחשבים קטנים בתחילת הדרך וכעת בשביל לכרות צריך טכנולוגיה מתקדמת. זה נכון שיש ריכוזיות גבוהה בביטקוין היום. קבוצה של כ-900 איש מחזיקים 50% מהדבר הזה בעולם. אבל עם הזמן המספרים האלה אמורים להתאזן. זה רעיון צעיר ועם הזמן זה יעבור מהידיים של טכנולוגים שיצרו את זה לקהל הרחב. מנגנון החתימות שנבחר לביטקוין הוא אחד הפשוטים ביותר בקריפטוגרפיה. זאת טכנולוגיה משנות ה-70 וכל קבוצה של מהנדסים שיש להם את המיומנות יכולה לבוא ולקחת וליישם את זה. אנשים שמבינים פרוטוקול וקוראים את הפיתרון של הביטקוין מבינים שיש כאן פיתרון מאוד יפה".
גם הרצוג טען כי בעיית הריכוזיות תיפתר עם הזמן: " קיימים היום 13 מיליון ביטקוינים וכל 10 דקות מונפקים 25 חדשים שניתנים ל"עובדים המצטיינים" של הקהילה. לאו דווקא מי שיש לו מחשב חזק, אלא הקבוצה הכי חזקה. אבל היופי הוא שבגלל שזה פתוח לכולם ותחרותי, המחיר מתאזן קרוב להוצאות. יש כאן מנגנון שמאזן את עצמו לגבי הכרייה. זה אף פעם לא יהיה דבר רווחי מדי. זה לא נכון שבעלי הממון יקבלו את הכל, זה לא יהיה ככה כי הטכנולוגיות זמינות לקהל הרחב".
בנוגע לטענות על פרצות אבטחה וסיכוני גניבה הקיימים בביטקוין, חשף רואש את הקשרים ההדוקים של הקהילה עם הרשויות וטען שיש דרכים למנוע פשיעת ביטקוין: "אני בחזית של הביטקוין בישראל ונמצא בקשר גם עם המשטרה. רוב הלקוחות הם "ארלי אדפטרס" של הטכנולוגיה וזה נראה להם כמו המזומן המבטיח של האינטרנט, הם קונים להשקעה וזהו. אחר כך היה גל של החברים שלהם שראו שזה עולה וזה מוצלח אז קנו גם. בשביל להרתיע גורמים לא רצויים נקטנו ברגולציה עצמית. כל מי שניגש אלינו חייב לדעת שאנחנו מדווחים בבצורה מלאה לרשות להלבנת הון ואנחנו מדווחים על כל פעילות שלנו ועל כל חילופי כספים לרשויות בכל חודש. אין אצלנו אנונימיות, בנאדם חייב להזדהות עם תעודת זהות ואני רואה את כל פרטי ההעברה. במקרה של אנשים שמורידים למחשב שלהם תוכנה פרטית לכריית ביטקוין באמת צריך כאן רגולציה כי בסכומים גדולים זה מאוד דומה ליצירת כסף. אבל רוב האנשים בעולם קנו ביטקוין עם כסף רגיל או מוכרים שרותים עבור ביקוין, מעטים ביותר מסוגלים היום לכרות בעצמם". דבריו של רואש חוזקו לאחר שמנחת הפאנל ליאת רון שאלה האם אחד מהמשתתפים הצליח לכרות בעצמו ביטקוין – ונענתה בשלילה מוחלטת.
עו"ד מיטל גרייבר-שורץ, מנהלת משותפת של איגוד האינטרנט הישראלי, אמרה בסיום יום העיון: "הביטקוין הוא כרגע סוג של ניסוי, חברתי וכלכלי. רק בעוד כמה שנים נדע אם הניסוי הצליח. ביום עיון שערך איגוד האינטרנט לפני כמה שבועות, אירחנו את אחד מאבות האינטרנט וינט סרף, אשר הגדיר את האינטרנט כניסוי קטן שהתרחב 'קצת' מעל המצופה. יתכן ובעוד כמה שנים נראה גם את הביטקוין כניסוי מוצלח כזה. ההיענות הגדולה לאירוע היום הוכיחה לנו שהציבור סקרן מאוד לגבי פוטנציאל ההתרחבות של האינטרנט לתחומים חדשים, כמו הכלכלה, והוא צמא למידע נוסף".
