האיגוד חושש מיצירת צנזורה פרטית בתביעת צ'רלטון נגד ספקי האינטרנט

• הבוקר הגיש איגוד האינטרנט הישראלי בבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה להצטרף כידיד בית המשפט להליך שבין חברת צ'רלטון, מחזיקת הזכויות בשידורי הליגה אנגלית בכדורגל (הפרמייר ליג), לבין שלושת ספקיות האינטרנט הראשיות בישראל

• צ'רלטון דרשה בתביעתה, שהוגשה בחודש אפריל 2014, משלושת ספקיות האינטרנט הגדולות בישראל לחסום אתרים המפרים לדעתה את זכויות היוצרים

• מי-טל גרייבר שוורץ מנהלת איגוד האינטרנט הישראלי: "תוצאות משפט זה ישפיעו על כלל ציבור הגולשים בישראל"

הבוקר הגיש איגוד האינטרנט הישראלי לבית המשפט המחוזי בתל אביב, באמצעות משרד פרל כהן צדק לצר ברץ, בקשה להצטרף כידיד בית המשפט להליך שבין חברת צ'רלטון, מחזיקת הזכויות בשידורי הליגה אנגלית בכדורגל (הפרמייר ליג), לבין שלוש ספקיות האינטרנט הראשיות בישראל- 012 סמייל טלקום, בזק בינלאומי ו-013 נטוויז'ן. בתביעת צ'רלטון שהוגשה בחודש אפריל 2014, דרשה החברה משלושת ספקיות האינטרנט הגדולות בישראל לחסום אתרים המפרים לדעתה את זכויות יוצרים שלה, וכן דרשה כי שספקיות האינטרנט יפצו אותה בסכום של 10 מיליון ₪ כיוון שהם סירבו למנוע גישה לאתרים אלה. בבקשת ההצטרפות להליך, טוען האיגוד כי תביעת צ'רלטון היא ניסיון של חברה פרטית לכפות על ספקיות האינטרנט, חברות פרטיות אף הן, לציית לבקשות חסימה ולגילוי פרטי גולשים שתשוגרנה אליהן על ידי גורמים פרטיים בלא בחינה ואישור משפטי מוקדם. בכך תקום צנזורה דיגיטאלית פרטית ברשת האינטרנט.

לטענת האיגוד, במידה ותביעת צ'רלטון תאושר, יווצר מנגנון שבו ייחשפו פרטי גולשים ותחסם גישה לאתרים בלא ביקורת שיפוטית קפדנית מראש. מדובר, לדעת האיגוד, בשאלות עקרוניות החורגות מנסיבות תביעתה של צ'רלטון. תוצאות התביעה בתיק זה יטביעו את חותמן על זכות הגישה למידע באינטרנט, על הזכות לפרטיות ולאנונימיות בה ועל נורמות ההתנהלות המצופה מספקיות האינטרנט. סוגיות אלה הן שמצדיקות את צירוף האיגוד להליך כמי שבעל מומחיות מיוחדת בעניינים אלה וכמי שיוכל לייצג בהליך זה את קולו של ציבור משתמשי האינטרנט בישראל שעמדתם לא נשמעת בהליך.

מי-טל גרייבר שוורץ מנהלת העמותה בתחום קשרי קהילה ורגולציה, איגוד האינטרנט הישראלי: "תוצאות משפט זה ישפיעו על כלל ציבור הגולשים בישראל, ואין ליצור מנגנון שבו ייחשפו פרטי גולשים או תתבצע צנזורה וחסימת גישה לאתרים בלא ביקורת שיפוטית קפדנית מראש. דרישתה של צ'רלטון מבקשת להפוך את ספקיות הגישה לאינטרנט, בעל כורחן, לגוף שיפוטי ומבצע, מבלי שהן הוסמכו או חויבו לכך בחוק או בדרך אחרת."

בשנת 2013 קבע בית המשפט העליון (בעתירה אשר גם אותה יזם והוביל איגוד האינטרנט) כי למשטרת ישראל לא הייתה סמכות להוציא צווים המורים לספקיות האינטרנט לחסום את הגישה לאתרי הימורים בחו"ל. החלטה זו התקבלה ברוב דעות של נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס ושל השופט עוזי פוגלמן. בפס"ד נקבע כי פרשנותה של המשטרה לפיה סעיף 229 בחוק העונשין מקנה לה סמכות להוציא צווים לחסימת הגישה לאתרי הימורים אינה נכונה. “נדרשת לשם כך הסמכה מפורשת בחקיקה, ולא ניתן להסתפק בהסדר הנוכחי, שאין בו הסמכה להורות לצד ג' לסייע לרשויות האכיפה בהפעלת הסמכות", נכתב בהחלטה.

המוסד "ידיד בית-המשפט", שבמסגרתו מבקש האיגוד להצטרף להליכים, מהווה סיוע לבית-המשפט בסוגיה כלשהי, על-ידי מי שאינו צד ישיר לסכסוך הנדון. בדרך כלל, כפי שהאיגוד מבקש להיות במקרה זה, מדובר בגוף שהינו ניטרלי ואובייקטיבי ומייצג – מתוקף תפקידו או עיסוקו – אינטרס או מומחיות שמן הראוי שיישמעו בפני בית-המשפט בסכסוך ספציפי.

האיגוד מיוצג על ידי עוה"ד חיים רביה ועו"ד יוסי מרקוביץ ממשרד פרל כהן צדק לצר ברץ.

(ת"א 13758-04-14)