הכנסת: חסימת אתרי אינטרנט הינה צנזורה ותינתן באישור בית משפט בלבד

• ביום ד', 19.11, התקיים בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת דיון לקראת קריאה שניה ושלישית בהצעת חוק של משרד המשפטים בנושא 'הגבלת השימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות' אשר מבקשת להקנות לקצין משטרה בכיר את הסמכות לחסום את הגישה לאתרי אינטרנט באמצעות מתן צו לספקי גישה לאינטרנט ובמקרים מסוימים גם מנועי חיפוש

• בדיון הוועדה התקבלה המלצת איגוד האינטרנט כי יש להתייחס באופן שונה לחסימת מקום פיזי מאשר לחסימת הגישה לאתרי אינטרנט שכן בחסימת אתרי אינטרנט יש משום צנזורה. כמו כן יומלץ כי צו לחסימת אתרים יינתן על ידי בית משפט בלבד

ביום ד', 19.11, התקיים בוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת דיון לקראת קריאה שניה ושלישית בהצעת חוק של משרד המשפטים בנושא 'הגבלת השימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות'. בדיון הוועדה התקבלה המלצת איגוד האינטרנט כי יש להתייחס באופן שונה לחסימת מקום פיזי מאשר לחסימת גישה לאתרי אינטרנט שכן בחסימת אתרי אינטרנט יש משום צנזורה. גם עו"ד סיגל קוגוט, היועצת המשפטית של הוועדה הסכימה וקבעה כי: "חסימת אתרי אינטרנט הינה צנזורה ולכן ראוי כי תהיה בחוק נפרד שיישקל בקפידה". לפיכך, הופרדו הצעות החוק ויערכו עליהם דיונים נפרדים. כמו כן, לפי המסתמן, תדרוש הועדה כי צו לחסימת אתרים יינתן על ידי בית משפט בלבד ושוטר לא יוכל לתת את הצו ללא אישור שופט. למעשה, החקיקה אשר עברה בקריאה ראשונה על ידי משרד המשפטים, מעניקה לקצין משטרה בכיר (מפקד מחוז או מפקד יחידה ארצית במשטרת ישראל שהוא בדרגת תת-ניצב ומעלה) את הסמכות לחסום את הגישה לאתרי אינטרנט באמצעות מתן צו לספקי גישה לאינטרנט ובמקרים מסוימים גם מנועי חיפוש.

איגוד האינטרנט הישראלי מתנגד להצעת החוק ומזהיר מפני מתן סמכויות מוגזמות לרשויות חוק שיתנו להם כוח בלתי מוגבל להפעלת צנזורה כלפי ציבור משתמשי האינטרנט בישראל.

לטענת איגוד האינטרנט שיוצג בוועדה על ידי עו"ד חיים רביה והמנכ"לית המשותפת מי-טל גרייבר שורץ: "הצעת החוק אינה פותרת את הבעיה אלא רק מנסה להעלים את קיומה מהציבור כמעין בת יענה, בעוד שהעבירות ימשיכו להתקיים באתרים מאחורי חומות החסימה. חסימת אתרים אינה יעילה וישנן דרכים קלות וזמינות לעקוף חסימות אלו."

עוד נטען על ידם כי חסימת גישה לאתר לא-חוקי אחד עלולה לחסום גישה לאלפי אתרים לגיטימיים אחרים היושבים על אותה כתובת כפי שהוכח במדינות שאימצו חוקים דומים. זאת, כשלמעשה מרבית המסחר בחומרים פדופילים מתועבים או בסמים כלל אינו מתבצע כיום ב-Web הגלוי, אותו מבקש משרד המשפטים לחסום, אלא במה שקרוי ה-Darknet. וכמובן שישנו החשש כי הסמכות הניתנת לחסימת גישה לאתרים מסוג אחד תדרדר במהרה לחסימת אתרים מסוגים נוספים.

רקע

הצעת החוק פורסמה לאחר תקופה ארוכה שבה יוזמות חקיקה בתחום המלחמה בהימורים המקוונים לא יצאו אל הפועל ובעקבות דחיית ערעורו של מפקד מחוז תל אביב-יפו נגד איגוד האינטרנט הישראלי בבית המשפט העליון. בפסק-הדין שניתן בחודש מרץ 2013 נקבע כי למשטרת ישראל אין סמכות להורות לספקיות הגישה לאינטרנט לחסום את הגישה לאתרי הימורים מקוונים, אתרים בעלי תכנים פדופיליים או כאלו המאפשרים מכירת סמים מסוכנים. תחילה תהיה החסימה לתקופה מוגבלת (עד 30 ימים) וניתן יהיה להאריכה בבית המשפט.. בשנת 2012 פרסם משרד המשפטים תזכיר הצעת חוק בעניין זה, שהקנה סמכויות חסימה רחבות יותר למשטרת ישראל, ללא כל בקרה והנחיה ובאופן בלתי מידתי. איגוד האינטרנט הישראלי שלח את הערותיו לתזכיר זה ובעקבות זאת משרד המשפטים תיקן את הצעתו.

רצ"ב נייר העמדה של איגוד האינטרנט עם פירוט כל סיבות ההתנגדות לחסימת אתרים