רשתות חברתיות, מנועי חיפוש, מועדוני לקוחות, שירותים פיננסיים ורפואיים, חנויות מקוונות ואפילו רשימת הסרטים בהם צפינו ברשת – האינטרנט מלא במידע על אודותינו. הפרטים האישיים שלנו נאספים, מנותחים ואף נמכרים על ידי בעלי אינטרסים, ואין חוקים ותקנות המגנים במידה מספקת על הפרטיות שלנו. לרגל יום הפרטיות הבינלאומי (28.1) אסף איגוד האינטרנט הישראלי נתונים על מצב הפרטיות ברשת בישראל:
- סקר איגוד האינטרנט מצא כי 46% מהישראלים המחוברים לאינטרנט אמרו שהדבר שהכי מטריד אותם הוא האפשרות שפרטיותם תיפגע על ידי גניבת זהות או הפצת מידע אודותיהם.
- דוח בזק למצב האינטרנט בישראל מצא ש-92% מבני הנוער ו-91% מהצעירים (בני 18-34) משנים את הגדרות הפרטיות שלהם בפרופיל הפייסבוק כדי להציג את התוכן האישי שלהם רק בפני חבריהם. בקרב בני ה-35-54 רק 71% מקפידים על כך ובקרב בני ה-55 ומעלה רק 48%. עוד עולה מהדו"ח כי42% מהצעירים (בני 18-34) סירבו לכך שוואטסאפ תעביר את המידע אודותיהם לפייסבוק לעומת רק 19% מבני ה-55 ומעלה.
- בני הנוער גם שומרים על הפרטיות בסמארטפון: 79% מהם אבטחו את המכשיר באמצעות סיסמא או טביעת אצבע, לעומת 41% בלבד מבני ה-18 ומעלה. ועדיין, תמונות הן נקודת התורפה העיקרית של הישראלים: 55% מבני הנוער שומרים תמונות מביכות על הסמארטפון; רק 27% מקרב בני ה-18-34 ו-19% בקרב בני ה-35-54 שומרים תמונות כאלו במכשיר.
- אך גם המבוגרים שוגים כשזה נוגע לתמונות, ובמיוחד כשזה נוגע לתמונות של ילדיהם: מסקר איגוד האינטרנט עולה כי 77% מההורים מפרסמים ברשת תמונות של ילדיהם וכשני שליש מהם לא נוהגים לבקש את רשותם.
- עם זאת, רוב הישראלים דווקא נוקטים בפעולות שונות שיעזרו להם לשלוט על זרימת המידע האישי אודותיהם ברשת. 38% נמנעים מלכתוב על נושאים מסוימים; 32% מקפידים לנקות את נתוני הגלישה והסיסמאות; 34% נמנעים מכניסה לאתרים מסוימים ו-49% נמנעים מהעלאה של תמונות מסוימות לרשת.
- מתי הישראלים כן מסכימים לוותר על הפרטיות שלהם? בעיקר כשהוויתור מוצג כעזרה למדינה להילחם בטרור. מדד הדמוקרטיה השנתי של המכון הישראלי לדמוקרטיה מצא כי 58% מהיהודים ו-53% מהערבים מסכימים שלמטרות ביטחון מותר למדינה לעקוב אחרי מה שאזרחיה כותבים באינטרנט.
- גם בארה"ב, מחקר של מכון הסקרים PEW זיהה חשש מפני גניבת פרטיים אישיים וחדירה לפרטיות. 90% מהאמריקאים טוענים כי חשוב להם לשלוט במידע שנאסף אודותיהם ברשת. רק 9% טענו כי הם מרגישים שיש להם שליטה רבה על המידע שנאסף עליהם. 13% העידו כי הם מרגישים כי אין להם שליטה בכלל על המידע שנאסף עליהם במהלך היום.
- 59% מהאמריקנים אמרו שהם מקפידים למחוק את קבצי הקוקיז וההיסטוריה של הדפדפן, 57% מסרבים למסור מידע אישי אם הוא לא רלוונטי לעניין ספציפי, 25% משתמשים בשם משתמש או חשבון מייל זמניים, 24% מספקים מידע מוטעה על עצמם ורק 23% אמרו שויתרו על השימוש באתר מסוים, כיוון שלא רצו למסור פרטים אישיים.
חוק הגנת הפרטיות הישראלי תוקן בפעם האחרונה בקשר למידע ממוחשב בשנת 1996 – ולא שונה מאז למרות שהאינטרנט והרשתות החברתיות הלכו ותפסו חלק נרחב באורח החיים הישראלי ויצרו אתגרים משמעותיים לפרטיות. סוגיית הפרטיות באינטרנט בעייתית וסבוכה, ומציגה מגוון עצום של מקרים שונים ושל שאלות אתיות. עד שיתרחש שינוי בחקיקה הישראלית להגנת הפרטיות, השמירה על פרטיותנו מוטלת בעיקר בידינו.
מידע נוסף ניתן למצוא במאגר הנתונים והסטטיסטיקה על האינטרנט הישראלי.
