בית המשפט קבע כי הצווים שהורו לספקיות האינטרנט לחסום אתרים אינם חוקיים
בית המשפט המחוזי בתל אביב לעניינים מנהליים קיבל את עתירת איגוד האינטרנט הישראלי נגד משטרת ישראל בנושא חסימת אתרי אינטרנט וקבע כי הצווים שהורו לספקיות האינטרנט לחסום את האתרים אינם חוקיים. במסגרת החלטתה בחנה השופטת מיכל רובינשטיין 3 היבטים עיקריים: האם נתונה לעותרת זכות העמידה, האם חסימת הגישה לאתרים נשואי הצווים פוגעת בחופש הביטוי והאם חוק העונשין מקנה למשטרה את הסמכות להורות לספקיות לחסום גישה לאתרים הנ"ל.
לגבי השאלה הראשונה, קבעה השופטת בין היתר, כי יש מקום ליתן זכות העמידה. האיגוד מייצג את הגולש הישראלי כבעל עניין ישיר ומדובר בנושא בעל חשיבות ציבורית כללית. לגבי השאלה השנייה, קבעה השופטת כי מניעת הגישה לאתרים, בכלל זה אפילו אתרי הימורים, היא אכן פגיעה בחופש הביטוי. לגבי השאלה השלישית, בנושא סמכות המשטרה עפ"י חוק העונשין, קבעה השופטת כי על פי פרשנות לשונית ותכליתית של חוק העונשין למשטרה לא הייתה סמכות להוציא את הצווים. לאור קביעות אלה, הוחלט לקבל את העתירה ולבטל את הצווים שניתנו לספקיות האינטרנט לחסום את אתרי האינטרנט. כמו כן, חויבה המשטרה לשאת בהוצאות איגוד האינטרנט ולשלם סכום כולל של 20 אלף ₪.
לדברי, רימון לוי, חבר הנהלת איגוד האינטרנט, שהוביל את הגשת העתירה, "אנו שמחים על החלטת בית המשפט וקבלת העתירה. המטרה שלנו היא למנוע הגבלת גישה למידע ופגיעה בלתי מידתית ולא ראויה בחופש הביטוי. בימים שבהם רשתות חברתיות מניעות מהפכות של המונים בעולם, המחשבה שהמשטרה היא זו שקובעת מהו ביטוי מוגן, היא פשוט מצמררת. יש להדגיש כי עתירה זו איננה מתכוונת לעודד שימוש באתרי הימורים, אלא למנוע את המגבלה שמטילה המשטרה על גישה למידע. אם הייתה המשטרה מגישה כתב אישום פלילי נגד האתרים, והצו היה מוגש מטעם בית המשפט, ודאי שלא הייתה מוגשת כל עתירה. אך במקום זאת, המשטרה בחרה להיות החוקרת, התובעת, השופטת והמוציאה לפועל".
לדברי ד"ר ישע סיון, נשיא האיגוד: "חשיבותו של פסק הדין, נובעת מסדר היום של האינטרנט כמערכת פתוחה, מובילה, המהווה תשתית לכלכלה ולחברה של המאה ה-21".
עורכי הדין חיים רביה, דן אור-חוף ויוסי מרקוביץ' ממשרד פרל כהן צדק לצר ייצגו את האיגוד בעתירה.
