42% מסכימים שיש לגופים ממשלתיים זכות לגופים ממשלתיים זכות לפקח ולאסוף נתונים באינטרנט לצרכי ביטחון
בעת האחרונה פורסמו ממצאים של סקר עמדות ביחס לתפיסת הפרטיות של משתמשים באינטרנט בציבור הישראלי, כחלק ממחקר שנערך במרכז לחיזוי טכנולוגי באוניברסיטת תל אביב, ובתמיכת איגוד האינטרנט הישראלי על ידי ד"ר יואל רבן וד"ר טל סופר. המדגם המייצג שנערך כלל 545 נשאלים, מתוכם 401 יהודים דוברי עברית 43 חרדים ו- 101 ערבים.
מרבית המשתתפים בסקר (77%) הנם חברים ברשתות חברתיות, מתוכם רובם המוחלט (97%) חברים בפייסבוק, חלקם ברשתות אחרות, כגון גוגל + (47%), אינסטגרם (31%), לינקדין (27%), וטוויטר (20%).
בהיבט של חשיפת המידע ברשתות חברתיות, 18% מהמשתתפים בלבד ציינו שהפרופיל שלהם ברשת החברתית פתוח לכולם. נתון שלדברי החוקרים מלמד על רמה מסוימת של מודעות לנזקי חשיפה לא מוגבלת של תכנים אישיים באינטרנט. מיעוט מן המשתתפים בסקר,8% התנסו בשימוש לרעה שנעשה במידע אישי שלהם ברשת האינטרנט. ולמרות זאת, 42% ממשתתפי הסקר סבורים שהם זקוקים ליותר הגנה באינטרנט.
ד"ר אלון הסגל, מל"א, נשיא איגוד האינטרנט הישראלי: "תפיסת הפרטיות של משתמשי האינטרנט התפתחה בשנים האחרונות לאור העובדה העולה מסקר עולה שיותר אנשים מודעים לאפשרות לפגיעה בפרטיותם ויותר אנשים מבינים את האפשרות לאסוף עליהם מידע ולא פחות מכך, יותר אנשים מבינים שהמפתח לפרטיותם טמון בהתנהגות אחראית שלהם עצמם. איגוד האינטרנט משקיע ולאור ממצאי הסקר ימשיך להשקיע משאבים על מנת לאפשר למשתמשי האינטרנט ללמוד יותר על זכויותיהם בכל הנוגע למסירת מידע ושמירת פרטיות. תוך לקיחת אחריות אישית שהיא כאמור המפתח לאיזון בין שמירה על זכויות הפרט והפרטיות לבין צרכי ביטחון ושמירה מפני תוקפנות ברשת".
משתתפי הסקר נשאלו האם הם מסכימים שמידע שנאסף עליהם ברשת ישמש למטרות שונות. ישנה התנגדות יחסית גדולה לאיסוף מידע אישי כאשר הדבר הוא למטרות פנים ארגוניות (67% כלל לא מסכימים), לצורך פעילות פוליטית (60% כלל לא מסכימים), או לצורך פרסום ממוקד (54%) ומחקרי שיווק (41%). נושאים אלו רלוונטיים כאשר אנו שומעים על יותר ויותר ארגונים המתייחסים לפרסומים של עובדיהם ברשתות החברתיות. בכל הנוגע למטרות כגון שמירה על ביטחון אישי, מתן הנחות בקניות, שיפור איכות הבריאות וכן שיפור השירות, ישנו שיעור יותר גבוה של הסכמה.
מחצית ממשתתפי הסקר אינם מסכימים כלל או די לא מסכימים למסור מידע ולסחור בו בתמורה לקבלת הטבות. רק 22% מן המשתתפים מוכנים למסור מידע תמורת הטבות. במגזר היהודי הנכונות הזו גדולה יותר לעומת המגזר הערבי בו היא יותר קטנה. מידת חוסר ההסכמה לנושא זה גבוהה יותר ככל שעולה גיל המשתתפים.
מספר שאלות בסקר עסקו בנושאים הקשורים לזכות הממשלה לפקח על מעבר מידע ברשת, כולל איסוף נתונים אישיים במטרה להגדיל את רמת הביטחון של האזרחים. 42% מסכימים שעל מנת להגדיל את רמת הביטחון יש לגופים ממשלתיים זכות לפקח ולאסוף נתונים באינטרנט לצרכי ביטחון, אולם 34% לא מסכימים לכך. באשר לשאלה האם פרטיות האזרחים תגדל במידה והמדינה תורשה לאסוף מידע רוב המשיבים (56%) ענו כי אינם מסכימים לכך. מה שמלמד על המחלוקות שעלולות לעלות לצוץ בנושאים כמו החוק הביומטרי.
אחת המסקנות של החוקרים היא שישנו צורך בהגברת המודעות לקיומו של החוק להגנת הפרטיות לאחר שמרבית משתתפי הסקר (55%) ציינו כי הם מודעים לקיומו של החוק אך לא יודעים מה הוא אומר בדיוק. מה גם שהוא זקוק לתיקונים לאור כניסה מואצת של טכנולוגיות מידע חדשות.
גם ביחס לתפיסת הפגיעה של האינטרנט בפרטיות ישנה חלוקה שוויונית למדי כאשר 32% מן המשתתפים בסקר די מסכימים או מסכימים בהחלט לקביעה הזאת , בהשוואה ל-38% שדי לא מסכימים או אינם מסכימים כלל עם ההיגד הזה ו-30% המחזיקים בעמדה ניטראלית בנושא.
סוג המידע הנפוץ ביותר אותו משתפים המשיבים הוא שם אמיתי ומגדר (79% ו-72% בהתאמה). המידע אותו הכי פחות משתפים ברשת הוא פרטי קשר מזהים כגון: מספר טלפון נייד (19%), מקום הימצאות (14%) וסרטים על עצמי (5%).
כ-75% ממשתתפי הסקר עושים שימוש במחשב נייח, 63% משתמשים במחשב נייד, 38% משתמשים במחשב לוח, ו-78% משתמשים בטלפון חכם. אמצעי התקשורת הנפוץ ביותר הוא הדואר האלקטרוני (81%), ולאחריו הודעות מיידיות (57%) ורשתות חברתיות (47%). השימוש המוביל הוא חיפוש מידע (83%), ואחריו תקשורת עם חברים (62%) והאזנה/צפייה במוסיקה וסרטים (51%).
מבצעי המחקר ד"ר יואל רבן וד"ר טל סופר: "קיים חשש לא מבוטל של פגיעה בפרטיות בקרב משתתפי הסקר. לפי הממצאים ניתן להסיק כי הרגלי ההגנה על הפרטיות ברשת מלמדים על רמה מסוימת של מיומנות אם כי יש לשאוף ליותר בתחום זה. ישנו צורך בהגברת המודעות לקיומו של החוק להגנת הפרטיות בישראל שיכולה לתרום לתפיסת הפרטיות, מה גם שחוק זה יצריך כנראה שינויים בעקבות כניסה מואצת של טכנולוגיות מידע חדשות. ממצא מעניין ומפתיע הוא שכמחצית ממשתתפי הסקר אינם מסכימים לסחור במידע תמורת הטבות."
