חזרה לעמוד הקודם

תחולת חוק הגנת הצרכן על פלטפורמות מקוונות: עמדת היועצת המשפטית לממשלה בעניין אמאזון

היועצת המשפטית לממשלה פרסמה לאחרונה את עמדה הקובעת כי בתובענה ייצוגית של ישראלים נגד חברת אמאזון – יש לדון על פי הדין הישראלי – לרבות חוק הגנת הצרכן – גם אם ההסכם מול הפלטפורמה הבינלאומית קובע שיחול דין זר.

עמדת היועצת המשפטית לממשלה הוגשה ביום 27.2.2022 בהליך תובענה ייצוגית ת״צ (מחוזי מרכז) 12859-12-19 אבי ברק נ׳ אמזון ווב סרביסז ישראל בע״מ, בו נטען כי פלטפורמות המסחר הבינלאומית אמאזון הפרה את הוראות חוק הגנת הצרכן הישראלי בכך שחייבה את לקוחותיה בשער המרה בלתי חוקי בעת המרה מדולרים לשקלים.

כשלב מקדמי של הדיון, נדרש בית המשפט להכריע בשאלה האם דיני הגנת הצרכנים הישראלים חלים על ההתקשרות של התובעים מול אמאזון, מכיוון שהסכם השימוש בין הצדדים קובע כי על ההתקשרות בין החברה למשתמשיה יחול הדין של מדינת וושינגטון. לצורך כך, ביקש בית המשפט את עמדתה של היועצת המשפטית בנושא.

עמדת היועצת המשפטית לממשלה קובעת כאמור כי בתובענה ייצוגית של ישראלים נגד חברת אמאזון – יש לדון על פי הדין הישראלי – לרבות חוק הגנת הצרכן – גם אם ההסכם מול הפלטפורמה הבינלאומית קובע דין זר. בעניין ההתנגשות בין תניית ברירת הדין שקובעת כי הדין שחל הוא זה של מדינת וושינגטון לבין החוק להגנת הצרכן, קובעת היועצת שמכיוון שמדובר בעסק שפועל בארץ ופונה לקהל הישראלי, תניית ברירת הדין אינה גוברת על החוק להגנת הצרכן מכיוון שהוא קוגנטי. כלומר, המשתמשים זכאים להגנה מהדין הישראלי למרות שתנאי השימוש קובעים אחרת. זאת ועוד, היועצת מביעה עמדה דומה גם בעניין שתי תנייות נוספות אשר בהן לא עולה השאלה באיזה דין להשתמש (הליך ייצוגי ופנייה לבוררות) וקובעת כי גם במקרים אלה מדובר בתנאי מקפח.

עמדתה של היועצת המשפטית לממשלה מצטרפת למספר פסיקות של בית המשפט העליון שעסקו בנושא בשנים האחרונות. לדידה, הדין שצריך לחול על ההתקשרות בין הצדדים הינו הדין הישראלי. היא מנמקת מסקנה זו על ידי הצבעה על כך שאמאזון הינה תאגיד גלובלי עתיר ממדים ושפערי הכוחות בין הצדדים הינם משמעותיים ועל כן תניית ברירת הדין צריכה להיחשב כתנאי מקפח לפי  סעיף 3 לחוק החוזים האחידים. היועצת מצביעה על כך כי במקרים שכאלה, קיים קושי רב למשתמש להבין את תניית ברירת הדין ועל כן אין מקום לחייבו לעמוד מאחורי הסכמתו הראשונית. לעמדתה, בעסקאות מכר מרחוק, שם פערי הכוחות בין הצדדים גדולים אף יותר, יש הצדקה להגן על הצרכנים באופן משמעותי עוד יותר. בעמדה זו, מציגה היועצת המשפטית לממשלה את תפיסתה כי יש להגן על הצרכנים הישראלים ולמנוע מחברות גלובליות ענקיות לשלול את ההגנות שהחוק הישראלי קבע. בנוסף, חברות אשר פועלות בארץ ופונות לקהל הישראלי צריכות להיות ערוכות להתדיין לפי חוקי המדינה.

לקריאת חוות הדעת המלאה, ת״צ (מרכז) 12859-12-19 ברק נ׳ אמזון (27.2.2022)