לנוכח דרישת המשטרה מספקי האינטרנט לחסום אתרי הימורים
לספקי האינטרנט נשלח לפני כחודש מכתב ממפקד מחוז מרכז במשטרה ובו דרישה לחסום מספר אתרי הימורים, רובם אתרים שאינם פועלים מישראל. בימים אלו החלו ספקי האינטרנט לחסום את האתרים המבוקשים. איגוד האינטרנט הישראלי מתכבד בזאת להציג את עמדתו בנושא.
תקציר
- כחלק מפעילותה למלחמה בהימורים הלא חוקיים, פנתה לאחרונה משטרת ישראל לספקי האינטרנט בדרישה לחסום באופן מיידי רשימה של אתרי הימורים. בימים אלו החלו הספקים בביצוע דרישת המשטרה.
- אין מחלוקת על כך שהימורים אינם חוקיים בישראל אולם נזקה של פעולת המשטרה גדולה מיתרונה.
- חסימת אתר לפי הוראת רשות שלטונית היא צעד קיצוני, הצריך להיות מגובה בחוק מפורש או בהחלטה מפורשת ובסמכות של בית משפט. ישראל איננה רוצה להידמות למדינות חשוכות המאפשרות למשטרה לחסום לפי שיקול דעתה אתרים שלכאורה עברו על החוק.
- תפקידם של ספקי הגישה לאינטרנט הינו להוות תווך תקשורתי ולא להוות זרועה הארוכה של מערכת האכיפה.
- המשטרה מנסה להשתמש בספקי האינטרנט ככח פעולה בוריאציה של "נוהל שכן".
- המהלך אינו יעיל טכנולוגית. אתרי ההימורים שייחסמו יכולים לעקוף את החסימה בקלות.
רקע
כחלק מפעילותה למלחמה בהימורים הלא חוקיים, פנתה לאחרונה משטרת ישראל לספקי האינטרנט בדרישה לחסום באופן מיידי רשימה של אתרי הימורים, שרובם אינם פועלים מישראל. מהלך זה נעשה בהוראת מפקד מחוז מרכז במשטרה, ללא צו שיפוטי. בימים אלו החלו ספקי האינטרנט לחסום את האתרים המבוקשים.
אין מחלוקת על כך שהימורים אינם חוקיים בישראל. בתי משפט בישראל פסקו כבר כי גם אם פעילות ההימורים מתנהלת מחוץ לגבולות הטריטוריאליים של ישראל, היא אינה מותרת לפי הדין הישראלי.1 במקביל, מאמין איגוד האינטרנט כי אין ליצור דין מיוחד לאינטרנט ועל כן, איסור על קיום הימורים בעולם האמיתי חל גם בעולם האינטרנט.
למיטב הבנתנו, הסתמכה משטרת ישראל בדרישתה זו על סעיף 229 לחוק העונשין הקובע כי "מפקד מחוז במשטרה רשאי להורות על סגירתו של מקום משחקים אסורים". ס' ההגדרות של הפרק (ס' 224) מגדיר "מקום למשחקים אסורים" כך:
"מקום משחקים אסורים" – חצרים שרגילים לערוך בהם משחקים אסורים, בין שהם פתוחים לציבור ובין שהם פתוחים לבני אדם מסויימים בלבד, ואין נפקא מינה אם הם מוחזקים גם למטרה אחרת; במשטרה מפרשים את המילה "מקום" כחלה גם על אתרי אינטרנט.
מבלי להיכנס לפלפולים משפטיים האם פרשנות זו של המשטרה נכונה או לא, סבור איגוד האינטרנט כי הוראה זו מרחיקת לכת ודומה להוראה לכלל נהגי מוניות להמנע מלהוביל אדם לכתובת מסויימת שלדעת המשטרה מתקיימים בו משחקים אסורים.
סכנה מפני מדרון חלקלק
מתן אפשרות למפקד משטרה להורות על חסימת אתר אינטרנט מבלי שהדבר יבחן כלל על ידי בית המשפט, עלול לתת למשטרה גושפנקא להמשיך לפעול נגד אתרי אינטרנט ללא צו של בית משפט. חסימת אתר לפי הוראת רשות שלטונית היא צעד קיצוני, הצריך להיות מגובה בחוק מפורש או בהחלטה מפורשת ובסמכות של בית משפט.
ישראל איננה רוצה להידמות למדינות חשוכות המאפשרות למשטרה לחסום לפי שיקול דעתה אתרים שלכאורה עברו על החוק. בית המשפט ולא המשטרה או הפרקליטות, הוא הגוף האמון על בחינת מלוא האינטרסים וזכויות היסוד המעורבות ועל עריכת האיזונים המתאימים.
ספקי האינטרנט אינם חלק ממערכת האכיפה
ספק גישה לאינטרנט איננו זרועו הארוכה של השלטון. הוראה כמו זו שניתנה על ידי המשטרה, הופכת את ספקי האינטרנט להיות חלק ממערכת האכיפה. תפקידם של ספקי הגישה לאינטרנט הינו להוות תווך תקשורתי – פונקציה המעבירה את המידע מקצה אחד לקצה השני באופן היעיל ביותר. אין זה מתפקידם לצנזר תוכן או לחסום אתרים לצפייה לכלל הציבור.
המשטרה מנסה להשתמש בוריאציה של "נוהל שכן"
המשטרה הופכת את ספקי האינטרנט ל"שכנים" אשר יכולים לשמש עבורה ככח פעולה במקום לאתר את זהותם ומיקומם של מפעילי האתרים ולפעול נגדם ישירות במידה והם נמצאים בישראל או לשתף פעולה עם כוחות משטרה במדינות אחרות.
המהלך אינו יעיל טכנולוגית.
המרוץ לחסימת האתרים הוא הלכה למעשה חסר תוחלת. אתרי ההימורים שייחסמו יכולים בקלות להחליף את כתובת האינטרנט שלהם (IP Address) שנחסמה ובכך לעקוף את החסימה. ועוד, תחת אתר חסום אחד יצוצו עשרה אחרים. חסימת האתרים באמצעות ספק האינטרנט היא קלה ופשוטה אך אינה מטפלת בבעיה אלא רק מסתירה אותה לתקופה קצרה.
הנזק של המהלך גדול מיתרונו. איגוד האינטרנט הישראלי ממליץ למשטרה ולפרקליטות לסגת מהוראות החסימה ששלחו לספקי גישה לאינטרנט ולפתור את הבעיה בדרך של שיתופי פעולה בינלאומיים.
1. "הסתתרות מאחורי המעטה כי החברה פועלת בחו"ל ושרתיה אינם במדינה, אינה פוטרת העורר והחברה בראשה הוא עומד מהדין הפלילי הנהוג בישראל, ביחס לעבירות ההימורים". (בש 90861/07 קרלטון נ' היחידה הארצית לחקירות הונאה)
