ביום 18.07.2022 פרסם משרד התקשורת את טיוטת תקנות התקשורת (בזק שידורים) (היתר כללי למתן שירותי בזק) התשפ"ב 2022 להערות הציבוr. תקנות חדשות אלו נוסחו בעקבות תיקון מקיף לחוק התקשורת שהתקבל בכנסת ביוני 2022, הקובע שינויים יסודיים במנגנון הרגולציה של שירותי תקשורת בישראל ובעיקרם ביטול הדרישה לרישיון עבור שירותי תקשורת ואינטרנט והחלפתה בהיתר כללי שתנאיו מפורטים בתקנות החדשות.
טיוטת התקנות החדשות קובעת את מערך החובות הרגולטוריות והצרכניות בהם יחויבו שירותי תקשורת כגון טלפוניה קווית, טלפוניה סלולרית, ספקיות אינטרנט ועוד, שעד היום נקבעו ברישיונות הספציפיים של המפעילים השונים.
לפי מנסחי התקנות, מטרתן הינה להסדיר את השירותים בענף התקשורת בצורה שתבטיח מתן שירותי תקשורת מתקדמים ואיכותיים לציבור, מתן שירות סדיר, תקין ורצוף למקבלי השירות, העצמת ציבור הצרכנים, קידומה של התחרות בענף התקשורת, הקצאה וניהול יעילים של משאבי תקשורת הנמצאים במחסור ושמירה על ביטחון המדינה.
ביום 28.7.2022 הגיש איגוד האינטרנט הישראלי את התייחסותו לטיוטת התקנות החדשות, יחד עם הצעות לתיקון חלק מההגדרות וההסדרים הצרכניים הקבועים בו.
תמצית עמדת איגוד האינטרנט הישראלי
תיקונים נחוצים לפרק ההגדרות בתקנות המוצעות
אנו מציעים לעדכן את ההגדרות הקבועות בטיוטת התקנות למונחים "הודעה מיידית", "הסכמה מפורשת", "מסר אישי", "מנוי עסקי", "שירות עסקי" והפרדה בין "הקמה של רשת בזק" ל-"פעולת תחזוקה".
בנוסף, הצבענו על הבעייתיות הטמונה בהיעדר הגדרה למונח "אינטרנט", המוזכר עשרות פעמים בתקנות המוצעות.
תיקונים להסדרים הרגולטוריים והצרכניים שקובעות התקנות החדשות
אנו מציעים להוסיף ולקבוע כי ספק מורשה יעניק שירות שוויוני וללא אפליה, בנוסף על החובה הבסיסית שקובעות התקנות לפעול בהגינות ותום לב כלפי הלקוחות. כמו כן, אנו מציעים להגביר את רמת זמינות השירות הנדרשת בתקנות יחד עם הוספת מנגנונים להגבלת האפשרות של חברות התקשורת לקבל "ויתור" מהמשתמשים ביחס להקצאת כתובות IP בפרוטוקולים מתקדמים.
בנוסף, התייחסות איגוד האינטרנט הישראלי מדגישה את הבעייתיות הכרוכה בהסדרים אותם קובעות התקנות המוצעות ביחס לדרכי התקשורת של החברות מול לקוחות שגילם מעל 65: מבלי לחוות דעה על הבסיס הרציונלי לקביעת ברירת המחדל לפיה מסירת הודעות ללקוח שגילו למעלה מ-65 שנים תיעשה באמצעות דואר רגיל, יש לקבוע בתקנות את ההסדרים הבאים הנדרשים להבטיח את מידתיות מסירת המידע האישי ממרשם האוכלוסין לספקים מורשים:
- במקום לקבוע כי ספק מורשה יקבל "מידע על תאריך הלידה של המנוי ממרשם האוכלוסין", יש לקבוע כי ספק מורשה יקבל מענה לשאילתה בינארית: האם מנוי מסוים הוא מעל גיל 65? להבדיל ממסירת מידע על גילו של כל לקוח ולקוח, אשר מהווה מידע אישי ואינו נדרש לשם התכלית של הנגשת הודעות לאוכלוסייה שמעל גיל 65.
- יש להוסיף לתקנות הוראות שיחייבו ספקים מורשים למחוק את המידע שיתקבל ממרשם האוכלוסין על מנוי מסוים, לפי בקשתו, וכמובן איסור על שימוש במידע למטרה שונה מזה של אספקה בפועל של השירות (כגון למטרות שיווקיות של שכנוע הלקוח לרכוש את השירותים הללו, ובוודאי שירותים אחרים של הספק המורשה)
הרחבת ההגנה הצרכנית שהתקנות מספקות לעסקים קטנים
פרק ד' בתקנות המוצעות כולל הוראות צרכניות חשובות המבוססות על הכרה בפערי המידע והמיקוח בין צרכנים לבין נותני שירות בתחום הטלפוניה והגישה לאינטרנט ועל ערכים דמוקרטיים כגון איסור אפליה והליך הוגן מול ספק השירות. עם זאת, סעיף 37 לתקנות המוצעות מגביל את תחולת הוראות פרק ד' ל-"שירות שאינו שירות עסקי".
אנו סבורים כי אין לאמץ גישה כוללנית לפיה כלל הלקוחות העסקיים אינם זקוקים להגנות הצרכניות שקובעות התקנות, בשים לב לחשיבותם של שירותי טלפוניה ואינטרנט במיוחד לעסקים ביתיים וקטנים. על כן, אנו מציעים לעדכן את נוסח ס' 37 לתקנות המוצעות, כך שחובות בסיסיות כגון מסירת מידע, אי-אפליה ושמירה ותיעוד של מסמכים והקלטות לא יוגבלו לשירותים שאינם עסקיים. אפליה במתן שירותים היא פגיעה במשק ובתחרות, גם כאשר מדובר בלקוחות עסקיים, ואין כל סיבה לאשר אפליה כזו.
בעניין זה, נדרש לתת את הדעת על כך שחלק מרכזי מהשירותים והמנויים המוכרים כ-"עסקיים" הם גופים קטנים או בינוניים, שאין להם כוח מיקוח מול בעלי ההיתרים, ואין זה ראוי לשחרר את בעלי ההיתר מחובות צרכניות כלפיהם, במיוחד כשתכלית התקנות המוצעות היא "העצמת ציבור הצרכנים". על כן, אנחנו סבורים כי ראוי לצמצם את השימוש באבחון בין מנוי או שירות עסקי לבין מנוי או שירות שאינו עסקי, מתוך הגישה כי שירות בזק יהיה חייב בחובות צרכניות וחובת אי אפליה ושוויוניות כלפי כל לקוח. הדבר לא פוגע כהוא זה באפשרות לספק שירותים מותאמים אישית לצרכים ייחודיים של לקוחות עסקיים, אך מבטיח תחרות הוגנת וזכויות לקוחות.
