ביום 11.8.2021 הודיע משרד המשפטים על יוזמתו להכין חוק-יסוד בנושא זכויות במשפט, שייעגן באופן מפורש את זכויות היסוד של פרטים אל מול מערכת המשפט ורשויות אכיפת החוק, כגון: זכות הגישה לערכאות והזכות להליך הוגן (זכויותיהם של חשודים, עצורים ונאשמים).
בעקבות קריאתו של משרד הציבור לקבלת התייחסויות באשר לסוג זכויות-היסוד הראויות לעיגון ולהסדרה ברמה החוקתית, הגיש איגוד האינטרנט הישראלי ביום 2.9.2021 את התייחסותו לסוגיה, שזו תמציתה:
הצורך בהגנה חוקתית מפורשת על זכויות אזרח והליך הוגן מול פעולות חקירה דיגיטליות:
בעוד טכנולוגיות המחשבים וכלי החקירה שלהם מתפתחים בקצב מעריכי – החקיקה המרכיבה את דיני המחשבים והסדרי החיפוש והחקירה שלהם בישראל נשארה מאחור. עיקר הבעייתיות של המצב המשפטי הקיים הוא בממשקים שבין הפרט למערכת אכיפת החוק: היעדרן של הגנות מספקות לזכויות הפרט בכל הנוגע לתפיסה, חדירה וחיפוש במחשבים ובחומר מחשב (לרבות טלפונים ניידים מכשירים חכמים אחרים ותקשורת ביניהם). היעדרה של מסגרת חקיקתית להתוויית שיקול הדעת של גורמי החקירה והשפיטה בכל הנוגע לתפיסה, חדירה או חיפוש בחומר מחשב – בשיאו של עידן הרשת והמידע – פוגעת באופן ניכר גם באינטרס הציבורי לחקירה יעילה של פשעים או מניעתם; אך בראש ובראשונה – בזכויות היסוד לפרטיות, הליך הוגן, כבוד וקניין של כלל תושבי ישראל -כנחקרים פוטנציאליים.
טיפול בבעיותיו של המצב המשפטי הקיים בכל הנוגע להבטחת הליך הוגן וזכויות חוקתיות נוספות אל מול פעילויות חקירה בעולמות המחשבים והמידע האישי מחייב גם מענה ברמה החוקתית. זאת, מכיוון שהזכות להליך הוגן לא זכתה למעמד מוגן מפורש בחוקי היסוד מספקת לה הגנה חלשה ומוגבלת באופן יחסי. על כן, עוד בטרם יעשה עדכון יסודי של חוק סדר הדין הפלילי בעניין זה, איגוד האינטרנט קורא למשרד המשפטים לעגן מפורשות את הזכות להליך הוגן בחוק היסוד המוצע, יחד עם דגשים ייעודיים לזירת הסייבר והדיגיטל, כזירה בה היקף ועצמת הפגיעה בזכויות חוקתיות הם חמורים במיוחד.
חשיבותו של חוק-היסוד המוצע כמענה ליחסי הכוחות של הציבור הישראלי מול פלטפורמות מקוונות כזירה למימוש של זכויות יסוד ואינטרסים מוגנים:
התפיסה המסורתית של זכויות חוקתיות בחברה דמוקרטית, לפיה האיום על חירויות הפרט מגיע מצד המדינה ורשויותיה (כבעלת מונופול על קביעת הנורמות החברתיות ועל הפעלת הכוח הנחוצה לשם אכיפתן), מאותגרת בעידן הרשת המידע. הסכנה לזכויות האדם ורווחת הפרט אינה קיימת רק מכיוון השלטון, אלא יש להכיר בכך שקיימת סכנה ממשית לזכויות האדם מכיוונים של גופים פרטיים-מסחריים בעלי עוצמה מיוחדת, אשר סכנת הפגיעה שלהם ברווחת הפרט וחירותו אף עולה על זו של השלטון. באופן ספציפי יותר, בשנים האחרונות התגבשה בספרות ובחיי המעשה הכרה בכך שפלטפורמות מקוונות דומיננטיות כגון Google, FaceBook או Amazon – למרות היותם גורמים פרטיים לא-מדינתיים – הן אלו המעצבות ואוכפות את הנורמות שמשפיעות על זכויות יסוד ואינטרסים כלכליים של פרטים. זאת, לרוב, בלא אחריותיות, שקיפות, הנמקה וערוצי השגה ראויים על החלטותיהם.
על כן, גם בהנחה שלחוק-היסוד המוצע בעניין זכויות במשפט או עיגון של הזכות החוקתית להליך הוגן אין תחולה ישירה על גורמים פרטיים, אנו סבורים כי עיגון מפורש של הזכות להליך הוגן במסגרתו היא מהלך הכרחי להבטחת חירותו ורווחתו של הפרט גם בהליכים השיפוטיים-פרטיים אותן מעצבות ומנהלות ענקיות האינטרנט המסחריות. כלומר, תרומתו של עיגון מפורש של הזכות להליך הוגן ומרכיביה במסגרת חוק היסוד-המוצע אינה מוגבלת רק למישור היחסים הישיר שבין הפרט לרשויות המדינה אלא יש בכוחו לעצב את הנורמות החלות על מישור היחסים שבין פרטים לענקיות הרשת מכוח דיני המשפט הפרטי.
על כן, אנו איגוד האינטרנט הישראלי תומך ביוזמת שר המשפטים לעגן בחוק-יסוד את הזכות להליך הוגן, יחד עם מרכיביה הפרטניים, כגון זכות הגישה לערכאות (לרבות איסור התניה חוזית עליה) והזכות לשימוע וטיעון בטרם קבלת החלטה הפוגעת בזכויות או אינטרסים של הפרט. זאת, תוך הדגשה מפורשת, בדברי ההסבר או אף בחוק עצמו, כי עיגון הזכות להליך הוגן בחקיקת יסוד מבוסס על הרציונל של התמודדות פערי כוחות ויחסי תלות ייחודיים, כך שהאיסור על פגיעה לא מוצדקת בזכות להליך הוגן אינו מוגבל אך ורק עבור המדינה ורשויותיה.
התייחסות איגוד האינטרנט לקול קורא בעניין חוק-יסוד זכויות במשפט (2.9.2021)
