בראשית שנת 2021 פרסם משרד התקשורת שימוע ציבורי על אודות יוזמתו לדרוש מכל חברות התקשורת בישראל (סלולר, אינטרנט, טלוויזיה ועוד) לספק לו באופן שוטף מידע מפורט על מאפייני צריכת התקשורת של כל אחת ואחד מלקוחותיהן.
המידע המבוקש במסגרת הדרישה כולל פרטים אישיים מפורטים של כל מנוי (כתובת מלאה, סוג לקוח, כתובת פיזית של רכיבי הרשת המשויכים ללקוח), יחד עם נתונים מפורטים על אודות טיב והיקף שירותי התקשורת הנצרכים על ידם, לרבות נתונים שוטפים על אודות החבילות הנצרכות, מאפייני צריכת המנוי (מהירויות גלישה, מספר דקות שיחה, היקף שימוש בדאטה ועוד) וכן לגבי התעריפים הנגבים מהמנוי ומרכיביהם. דרישת נתונים זו נוגעת לכלל סוגי הלקוחות המקבלים שירות מבעל הרישיון, בין אם מדובר בלקוחות פרטיים ובין אם עסקיים, הן ברמה הסיטונאית והן ברמה הקמעונאית.
לפי משרד התקשורת, איסוף נתונים אלו על צריכת התקשורת בפועל של מנויי חברות התקשורת נחוצה לשם ביצוע תפקידיו הרגולטוריים לטובת האינטרס הציבורי: מעקב אחר שמת התחרות בתתי-השווקים השונים, תוך זיהוי מגמות ושינויים בזמן אמת, לרבות מהלכים אנטי-תחרותיים הדורשים את מעורבות המשרד.
אחר פרסום השימוע נמתחה ביקורת ציבורית רחבה על אודות הפגיעה המשמעותית של דרישת הנתונים בזכות החוקתית לפרטיות של כל אחת ואחד מתושבי ישראל. בכלל זה, נשמעה קריאתם של ארגוני החברה האזרחית ופעילי זכויות לעצור את מימוש דרישת הנתונים נשוא השימוע והגדירו אותו כפגיעה קשה, חריגה ובלתי מידתית בזכות לפרטיות של הציבור הישראלי, הכרוכה בחשיפת מידע אינטימי על הרגלי צריכת התקשורת שלו.
בדומה, גורמים מקרב חברות התקשורת ועובדיהן הטילו ספק בחוקיות דרשת הנתונים כפי שפורסמה והודיעו יתנגדו להעביר למשרד התקשורת מידע מפורט ואישי על לקוחותיהן, אותו הם מגדירים כפגיעה פולשנית בזכות לפרטיות של לקוחותיהם.
תגובת איגוד האינטרנט הישראלי לשימוש דרישת המידע
איגוד האינטרנט סבור כי נוכח אופיים הדינמי של שוק התקשורת וענפיו, התכלית העקרונית העומדת בבסיס דרישת הנתונים המוצעת – יצירת תמונת מצב עדכנית של שוק התקשורת הישראלי לצורך טיוב הרגולציה ואיתור כשלי שוק הפוגעים ברווחת הצרכנים – היא ראוי אף מתבקשת. עם זאת, היקף ופירוט המידע בדרישת הנתונים נשוא הליך השימוע חורג באופן קיצוני מהנדרש לשם גיבוש הרגולציה ומימושה.
תגובת איגוד האינטרנט הישראלי לשימוע הצביעה על הסכנות הברורות של מהלך איסוף הנתונים המתואר בשימוע: פגיעה רחבת-היקף בזכות לפרטיות והחשש מפני דליפה או שימוש לא ראוי במאגר המידע האדיר שייווצר בידי משרד התקשורת. על בסיס מיפוי בעיותיה של דרישת הנתונים המוצעת, תגובת איגוד אינטרנט מציגה את העקרונות הבאים לשם הבטחת איזון ראוי בין הצרכים הרגולטוריים באיסוף מידע מפורט ועדכני על ביצועי השוק לבין הסיכונים הטמונים בכך:
- נחיצות ותיחום איסוף המידע האישי: משרד התקשורת נדרש לבחון מחדש את נחיצות היקף המידע הפרטי אותו הוא מתעתד לדרוש ולהצביע באופן ברור וממוקד על משימות רגולטוריות ספציפית אותן הוא לא יכול לבצע במצב הדברים הקיים = ולהגביל את דרישת המידע ברמת הלקוח למקרים נקודתיים. בהתאמה, דרישת מידע מפורטת על הרגלי צריכת התקשורת ברמת משק הבית תיעשה רק באופן בסוגיה נקודתית ובאופן מתוחם מבחינה גיאוגרפית ומבחינת זמן קבלת הנתונים ושמירתם.
- לשם מימוש התכליות העומדות בבסיס דרישת הנתונים לא נדרש למשרד התקשורת מידע פרטני ברמת המנוי, אלא ניתן ורצוי לעשות שימוש באמצעים סטטיסטיים: משרד התקשורת יכול לקבל את הנתונים הנדרשים לו לשם קביעת מדיניות האסדרה ויישומה השוטף מבלי לאסוף מידע על מאפייני צריכת התקשורת של כל אחת ואחד מהציבור בישראלי (וללא הסיכון כי ריכוז מידע רב כזה ידלוף או שהכוח הטמון בו ינוצל לרעה).
- פעולות עיבוד המידע האישי ייעשו על ידי חברות התקשורת ולא על ידי משרד התקשורת: בשום מקרה אין להעביר מידע ברמת רשומת לקוח בודד למשרד התקשורת (גם לא מותממת). זאת, נוכח העובדה כי למשרד התקשורת אין יכולת לטפל ולעבד מידע רב ומפורט זה, והכרה בסיכון אבטחת המידע החריג והבלתי-סביר הנובע מריכוז המידע הפרטני בידי המשרד.
- החובה לנקוט באמצעי אבטחת מידע מוגברים: אין לקבל את עמדת משרד התקשורת לפי תקנות אבטחת מידע אינן חלות על המידע שייאסף וינוהל מכוח דרישת הנתונים המוצעת. גודלו והיקפו של מאגר המידע שייווצר כתוצאה מנוסחה הקיים של דרישת הנתונים, כמו גם חשיבות אמינות המידע הנכלל בו (כבסיס להפעלת סמכויותיו הרגולטוריות של משרד התקשורת) מחייבים לקבוע נהלי אבטחת מידע מחמירים לא רק כנגד דליפה של המידע, אלא גם כנגד איומי סייבר שישבשו או יישנו את המאגר בהליך העברת הנתונים למשרד התקשורת וביחס לנתונים אותם הוא מחזיק.
- בחינת חלופות טכנולוגיות מבוססות-הסכמה לאיסוף מידע מהציבור על זמינות שירותי התקשורת וביצועיהם: בנוסף לדרכי הפעולה שהצענו לעיל, המתייחסות לאיסוף מידע תוך פגיעה בלתי-מבוטלת בפרטיות איגוד האינטרנט הישראלי קורא למשרד התקשורת לבחון חלופות מבוססות-הסכמה לאיסוף מידע מצד הצרכן (למשל, אפליקציה ייעודית המאפשרת לצרכנים לשתף עם משרד התקשורת תיעוד של צריכת שירותי התקשורת על ידם), אשר עשויות להיות אמינות יותר ופוגעניות פחות מאשר העברת מידע על הצרכנים באמצעות ספקי השירות.
תגובת איגוד האינטרנט הישראלי לשימוע משרד התקשורת בנושא דרישת נתוני צריכה (8.3.2021)
