"ויקיפדיה": הפרא האציל

פתח דבר

"האינטרנט הפך לחלק בלתי נפרד ממציאות החיים היום יומית שלנו וחדר בהדרגה לעבודה, לתהליכי הלימוד, לפעילות העסקית והפיננסית ולחיי החברה, התרבות והפוליטיקה בישראל"¹. בתוך כך, "ויקיפדיה", האנציקלופדיה החופשית, הינה אחת מהתופעות המעניינות ביותר בזירה הווירטואלית, אשר נראה כי מידת הצלחתה שקולה למידת הביקורת הנמתחת עליה. בפועל, ובדומה למוצרים פורצי דרך אחרים, הפכה "ויקיפדיה" בהדרגה ובהתמדה ממושא ללעג, לאיום ועד כדי חלק בלתי נפרד מחיינו². כך, מצוטטים ערכי ויקיפדיה גם בין כתלי בית המשפט³ – באופן שאינו חף ממחלוקת⁴ – כמקור מידע. במסגרת זו אבקש לבחון את מספר סוגיות ב"ויקיפדיה" לאור סוגיות משפטיות שונות.

בפרק הראשון יתואר עידן המדיה החברתית, דור ה"ווב 2.0" ופלטפורמת הוויקי וכן יוצג מיזם ויקיפדיה בקווים כללים. בפרק השני תבחן זכות היוצרים לאור עידן המידע ויוצגו מגמות בולטות באשר להיקף ההגנה על הזכות. כמו כן, יוצגו תופעות טכנולוגיות הזולגות לעבר משטר נחלת הכלל ואשר מהוות ביטוי לשינוי של ממש באשר לאופן תפיסת זכות היוצרים. בפרק זה יוצג גם את מבנה זכויות היוצרים בוויקיפדיה, הנסמך אף הוא על תפיסה קניינית ליברלית וחדשנית. בפרק השלישי תנותח שאלת אחריותם של אתרי אינטרנט לתכנים המועלים במסגרתם. בתוך כך תבחן הגישה האמריקאית כמשפט משווה וכן יוצג המצב המשפטי בישראל, ויובהר כיצד נוהל של הודעה והסרה תפס מעמד של בכורה בפסיקה בישראל. ייבחן האם מקיימת ויקיפדיה נוהל של הודעה והסרה תוך התייחסות לתהליך יצירת המידע בוויקיפדיה, מדיניות הסרת התכנים ודרכי הטיפול בתכנים מזיקים.

1. הקדמה

ויקיפדיה ("ויקיפדיה"), הינה פלטפורמה אינטרנטית מבוססת ויקי. נוכח חדשנות הפיתוחים הטכנולוגיים כשלעצמם, ראוי כי בטרם ייבחנו סוגיות שונות במישור המשפטי, יוקדשו מספר מילים לעולם התוכן בו אנו עוסקים. בתוך כך, בפרק זה יתואר עידן המדיה החברתית ויוצג הכלי הטכנולוגי הניצב במרכזו – פלטפורמת הוויקי. כמו כן, תתואר בקצרה את האנציקלופדיה האינטרנטית החופשית, ויקיפדיה, אשר תהווה מקרה המבחן שידון בהמשך.

1.1 עידן המדיה החברתית

הדור השני של שירותי האינטרנט, ווב 2.0 (web 2.0), חלחל לתרבותנו עד "שנדמה שתמיד היה איתנו, וגם יישאר כך"⁵. וכך, בעוד הדור הראשון של שירותי האינטרנט כלל תכנים שנוצרו על ידי מנהלי התוכן, ווב 2.0 מציע פלטפורמות טכנולוגיות ליצירה ושיתוף של תכנים המועלים לרשת על ידי הגולשים עצמם⁶. טכנולוגיות אלו נשאו עימן בשורה של ממש והפכו את מרביתנו ל'שחקנים' בעידן המדיה החברתית, המאופיין בדו שיח רב משתתפים, תוך שיתוף מידע ומעורבות פעילה בקצוות הרשת⁷. פלטפורמות טכנולוגיות בהן המשתמש הוא מזין התוכן ויוצרו, קרויות CGC (Consumers Generated Content) וניתן לאפיינם בקווים הכללים הבאים⁸ – דפוס תקשורת של רבים מול רבים; רשת האינטרנט כשירות וכפלטפורמה לאחסון תוכן; התבססות על חכמת ההמון וכן מאפיינים טכנולוגיים ועסקיים ייחודיים⁹. התועלות הגלומות בעידן המדיה החברתית הן נרחבות ובלי ניתנות להערכה מלאה בימינו אנו ואולם ככלל, זרימת המידע וההשתתפות ההמונית ביצירתו, מקדשות מטרות ראשונות במעלה בנוגע למין האנושי והתפתחותו, דוגמת שימור ויצירת זיכרון חברתי, פוליטי וכלכלי.

1.2 פלטפורמת הוויקי כשגרירה מרכזית בעידן המדיה החברתית

וויקי, מילה אשר פירושה מהיר (QUICK) בהוואית¹⁰, הינה כלי טכנולוגי מרכזי בתרבות הדיגיטלית של עידן אתרי האינטרנט השיתופיים¹¹, המאפשר יצירת מאגרי מידע באופן שיתופי, קרי, על ידי כלל המשתמשים. מה שהחל באתר הוויקי הראשון בשנת 1995 (WikiWikiWeb) כאוסף מקושר של דפי אינטרנט הניתנים לשינוי¹², הפך למרכיב הליבה ביצירת המידע כיום¹³, המוכר במספר רב של עולמות תוכן¹⁴, בין היתר, עולם התרבות הארגונית¹⁵, העסקית¹⁶ ועולם הממשל המקוון¹⁷. פרויקט האנציקלופדיה החופשית – ויקיפדיה – על כלל שלוחותיו, הינו אחד מאתרי הוויקי המצליחים ביותר¹⁸.

בתוך כך, טכנולוגיית וויקי מבטאת תפיסת עולם הרואה את משתמש הקצה בלב העשייה ונסמכת על תשתית רעיונית רחבה. בין היתר, מאפשרת פלטפורמת וויקי אינטראקציה חברתית במרחב הווירטואלי ומקדשת את עקרון השיתופיות, וכן נסמכת על מאפיינים פילוסופיים הלקוחים מתורת האנרכיזם ואשר דוגלים, בין היתר, בחכמת ההמון¹⁹. כדי לממש תכליות אלו, אחד ממאפייני היצירה המשותפת בפלטפורמת הוויקי הינו היפרטקסטואליות²⁰ – קונספט הנוגע לשיטת אחסון ויצירת מידע באופן משולב, אשר הופיע כבר בשנת 1945. על אף שניתן להעניק למונח ההיפרטקסטואליות מספר משמעויות, הגדרתו הבסיסית ביותר הינה קטעי טקסט המסתעפים זה מזה ואשר מחוברים על ידי קישורים – באופן המציע לקורא בחירה בין אפיקים שונים²¹. כאמור, מאפיין זה מאפשר עשייה קולקטיבית ברשת ביתר קלות, תוך שכל חלק ביצירה פלונית מחובר באופן זה או אחר לאחר. בתוך כך, משמעות מאפיין זה בפועל היא, כי מידע המובא באופן היפרטקסטואלי מהווה מבנה מידע משתנה אשר איננו מקיים את ההיררכיה הליניארית המסורתית של יצירת מידע והעברתו. בהיבט זה אך טבעי, כי אחת מההשפעות המרכזיות של ההיפרטקסט, הינה טשטוש הגבולות בין יוצר המידע לבין זה הצורך אותו.

1.3 האנציקלופדיה האינטרנטית החופשית – ויקיפדיה

ויקיפדיה הינה אנציקלופדיה אינטרנטית חופשית²² אשר הוקמה בשנת 2001 על ידי ג'יימי וולס ולארי סאנגר, ואשר מבוססת טכנולוגיית ויקי²³. כיום, ויקיפדיה מנוהלת ומתופעלת בידי קרן ויקימדיה (Wikimedia Foundation), תאגיד ללא כוונות רווח²⁴. נכון לשנת 2011, ויקיפדיה הינה אתר האינטרנט השישי הנצפה ביותר בעולם²⁵. ויקיפדיה פועלת במתכונת רב-לשונית ומופעלת ב-271 שפות, המכילות כולן יחד כ-20 מיליון ערכים²⁶. בשנת 2003 נוצרה הגרסה העברית הראשונה של ויקיפדיה²⁷, הכוללת כיום קרוב ל-130,000 ערכים²⁸. במישור המדיניות, כל גרסה לשונית של ויקיפדיה משופעת בדפי מדיניות המבארים את עקרונותיה²⁹, מדריכי תמיכה טכנית³⁰ ליצירת תוכן ועריכתו³¹ וכיו"ב. ככלל, נסמכת ויקיפדיה על חמישה אדנים המהווים את קווי המדיניות הכללית של המיזם ואשר אגב כך מעצבים את התוכן הנוצר בוויקיפדיה³² – היותה אנציקלופדיה; שמירה על ניטרליות; מדיניות תוכן חופשי; עקרון היצירה הקולקטיבית תוך שמירה על כללי התנהגות בין חברי הקהילה והעדר נוקשות. במסגרת זו, ויקיפדיה העברית מתאפיינת אף היא בעקרונות וקווים מנחים "אשר רצוי למלא אחריהם כדי לשמור על אחידות הצגת החומר, מניעת כפילויות, ושמירה על איכות התוצר הסופי"³³. בהיבט התוכני הצר, בנויה ויקיפדיה ערכים-ערכים³⁴, אותם כותבים ועורכים "ויקיפדים"³⁵ בקלות יתרה, תוך היצמדות לשלושה מאפיינים עיקריים – איסור "מחקר מקורי"³⁶, יכולת אימות המידע³⁷ ונייטרליות³⁸. בתוך כך, כל דף בוויקיפדיה כולל שלוש חלוניות משנה – "קריאה", "עריכה" וכן "גרסאות קודמות"³⁹ – וכן מנגנון מקביל עבור דפי "שיחה". מבנה זה מבטיח, כי היסטורית התוכן של כל ערך, כמו גם היסטוריית הדיונים אודותיו, יישמרו.

לסיכום, בפרק זה תואר מהו דור הווב 2.0 וכיצד במסגרתו מוצעות טכנולוגיות של שיתוף מידע, בהן המשתמש הוא מזין התוכן ויוצרו. בתוך כך, הוסבר כיצד פלטפורמות וויקי מאפשרות יצירת מאגרי ידע באופן שיתופי, בצורת אוסף מקושר של דפי אינטרנט הנוצרים על ידי משתמשי הקצה. הוצגו מספר מאפיינים בולטים של פלטפורמת הוויקי, בהם מאפיינים תיאורטיים דוגמת חכמת ההמון וכן מאפיינים מבניים דוגמת ההיפרטקסטואליות. לבסוף, הוצגה ספינת הדגל בקבוצת האתרים מבוססי וויקי – האנציקלופדיה החופשית. תוארה המדיניות המנחה את המיזם הויקיפדי וכן מבנה התוכן במסגרתה.

2. זכויות היוצרים בעידן המידע

במסגרת פרק זה לבחון תתואר זכות היוצרים ותבחן השאלה כיצד זכות זו מתעצבת נוכח עידן המידע. תחילה יוצג הקונפליקט המתמיד בו מצויה זכות היוצרים, בהיותה גורם המאזן בין אינטרסים מנוגדים. לאחר מכן, יתואר הקושי בהגנה על זכות היוצרים בהינתן ההתפתחויות הטכנולוגיות וכן יוצגו מספר פתרונות לקושי זה. בהמשך יוצגו פתרונות נוספים, הכרוכים בשינוי תפיסתי אשר מסתמך בחלקו על משטר קנייני של נחלת הכלל ובכלל זה, תרבות הקוד הפתוח והמוסד לתוכנה חופשית. לבסוף, יוצג מבנה זכויות היוצרים בוויקיפדיה הנסמך על תפיסת ה- Copyleftואשר מורכב משני סוגי רישיונות – "הרישיון לשימוש חופשי במסמכים של גנו" ורישיון מסוג "קריאטיב קומון" (Creative Commons).

2.1 זכות אחת, שתי מגמות

קניין רוחני הינו ענף משפטי המסדיר זכויות הקשורות במשאבים בלתי מוחשיים הנוצרים בידי האדם. בתוך כך, מושא הבעלות שבו עוסקים דיני הקניין הרוחני הינו רחב ומתייחס למגוון רחב של תוצרים ואילו הסדרים משפטיים הם הקובעים את מושא הבעלות בכל אחד מענפי הקניין הרוחני, את היקף הזכויות הניתנות, תנאי ההגנה עליהן, חריגים לתנאים אלו ועוד. ככלל, דיני הקניין הרוחני מהווים איזון מתמיד בין אינטרסים מתנגשים ולמעשה מצויים בקונפליקט מתמיד. זאת, מכיוון שדינים אלו שואפים להוות תמריץ בדמות בלעדיות ולהעניק הגנה לבעל הנכס מחד, אשר נכסיו יעשירו (מנגד) את התרבות האנושית בכללותה, תוך שהכלל נהנים באופן קולקטיבי מתוצרי הקניין הרוחני. בתוך כך, זכות היוצרים הינה זכות קניין רוחני⁴⁰ בדמות אגד זכויות הניתנות בידי בעל הזכות, באמצעותן הוא מתווה את השימוש ביצירתו^{41 42}. ככלל, ניתן לסווג זכויות יוצרים לזכויות עבירות, דוגמת זכויות כלכליות הניתנות להעברה או מכירה, למול זכויות אשר ככלל, אינן עבירות, דוגמת הזכות המוסרית ביצירה⁴³. כאמור, זכות היוצרים מטרתה לאזן "בין בלעדיות ושיתוף, בין שליטה ופתיחות"⁴⁴. מן העבר האחד, מבקשים דיני זכויות היוצרים לעודד יצירות בדרך של מתן תמריץ ליוצר, ומן העבר השני, שמירת האינטרס הציבורי בהתפתחות תרבותית, בדרך של מתן האפשרות לציבור להיחשף ליצירה ולעשות בה שימוש⁴⁵. אחת מן הדוגמאות הבולטות לקונפליקט זה הינה קביעת פרק הזמן במהלכו ניתנת הגנת זכויות יוצרים ביצירה⁴⁶; בעוד הגבלת הזמן מכרסמת בזכויות הקנייניות של היוצר באופן המעורר מחלוקת⁴⁷, הרי שמתן זכות הקניין למשך זמן בלתי מוגבל עשויה להגיע כדי מונופול על נכסי תרבות באופן שאיננו רצוי חברתית⁴⁸. את הקונפליקט שבבסיס הזכות מיטיב לתאר כב' השופט שמגר (כתוארו אז) בפסק הדין בעניין אינטרלגו:

"בעל זכות יוצרים, אם כן, מעשיר את עולם היצירות שלנו. דיני זכויות יוצרים נועדו לתמרץ אותו לעשות זאת. דינים אלו הם כלי שנועד להסדרת ייצור פרטי של טובין ציבוריים (public goods), כאשר הטובין הציבוריים שמדובר בהם הם עולם היצירות המקוריות"⁴⁹.

כפועל יוצא של האינטרסים כאמור, ניתן לזהות שתי מגמות באשר להיקף זכויות יוצרים והמדיניות המשפטית הרצויה – הגישה המחמירה, הרואה בזכות היוצר מטרה ולפיה יש לעצב את דיני זכויות היוצרים בהתאם לאינטרס ההגנה על זכות קניינית⁵⁰. למולה ישנה הגישה המתירנית, הרואה בזכויות היוצרים אמצעי לקידום אינטרס הכלל בהעשרת ידע ציבורי⁵¹, לפיה יש להגמיש הדין עד כדי וויתור על פיקוח חקיקתי במתכונתו הקיימת.

2.2 תפיסת זכות היוצרים בעידן המידע

שאלה היא האם ישנה תקווה לזכות היוצרים בעידן שיתוף המידע, "עולם שבו התוכן כל כך נזיל, החומות כל כך נמוכות, והברברים כה רבים"⁵². עידן המידע מהווה מציאות חדשה ומורכבת, באמצעותה מרוויח הציבור הרחב נוכח גישה למאגרי מידע אינסופיים, וכן היוצרים, שכן בהינתן הטכנולוגיה המתקדמת – הוזלו עלויות באופן המאפשר יצירה והפצה ביעילות ובהיקפים משמעותיים. מובן, כי מציאות זו מערימה קשיים על אסדרת הזכויות המשפטיות, שכן נוצר מעין 'כאוס דיגיטלי', המגביל באופן משמעותי את היכולת לאכוף את דיני הקניין הרוחני, ביניהם, דיני זכויות היוצרים (ככל שישנם כאשר מדובר ביצירה המונית, שיתופית). במטרה להתמודד עם הקושי האמור, הטכנולוגיה הביאה עימה אמצעי אכיפה משוכללים, הטמונים לעיתים בפיתוח הטכנולוגי עצמו. בתוך כך ניתן למצוא שורה של אמצעים לניהול זכויות דיגיטלי⁵³; מערכות טכנולוגיות הגובות תשלום עבור שימוש במוצרים הנתונים להגנת זכויות יוצרים; חוזי "מעטפת" מקוונים⁵⁴; חתימות אלקטרוניות ועוד.

נוסף על הפתרונות הטכנולוגיים המוצעים, עידן השיתוף מביא עימו שינוי תפיסתי⁵⁵ של ממש הבא לכדי ביטוי באופנים שונים⁵⁶, באמצעים דוגמת "קריאטיב-קומונס" ⁵⁷(CC – Creative Commons), התאגדות ללא מטרות רווח, אשר בראשה אנשי אקדמיה מתחום זכויות היוצרים וכן אמנים. התפיסה בבסיס רעיון הקריאטיב קומון הינה, כי רק "חלק מהזכויות שמורות", בניגוד למנגנון זכויות היוצרים הקלאסי על פיו "כל הזכויות שמורות". בתוך כך, מוצעת לבעל הזכות ביצירה שורה של הגדרות הגנה בצד שימושים הוגנים, המאפשרים לקהל הגולשים להיחשף לחלקים ביצירה אותם מעוניין היוצר לשים בידי הכלל, מבלי שיקום חשש הפרת זכויות יוצרים. מדובר למעשה בשיטה דיגיטלית חדשה, פרי הטכנולוגיה המתקדמת, המאפשרת את סיווג היצירה וקטלוגה באופן דיגיטלי, תוך הצמדת רישיון השימוש ליצירה.

דוגמאות נוספות לשינוי תפיסתי, המשנות את פני זכות היוצרים בעידן המידע ומבכרות קידום אינטרס הכלל, ניתן למצוא בתנועות דוגמת הקוד הפתוח⁵⁸ והמוסד לתוכנה חופשית⁵⁹, המבקשות, ככלל⁶⁰, להגביל את השימוש בזכות היוצרים ולהעביר יצירות טכנולוגיות מתחום התוכנה – לנחלת הכלל. נחלת הכלל (public domain) מהווה "משטר קנייני שבו הנכס מוחזק במשותף"⁶¹. את היקף המשאבים החוסים תחת נחלת הכלל ניתן להגדיר באופן שיורי⁶², לפיו כל מה שאינו מוגן תחת קניין פרטי שייך לציבור הרחב. ואולם נחלת הכלל אינה מתמצית בהגדרה משפטית, שכן בבסיסה תשתית רעיונית רחבה ותפיסת עולם של ממש; בעוד "גידור" התרבות עשוי בתחזית אחת להוביל להפרטת המרחב הציבורי עד כדי הרס נכסי התרבות – ניהול נכסי תרבות במשותף הוא אשר יבטיח את שגשוג החברה בטווח הארוך. בתוך כך, מצדדי נחלת הכלל מכירים בכך כי יצירה חדשה לעולם נבנית על קודמותיה ועל כן הצדקת זכות היוצרים אינה חזקה לכתחילה⁶³ וכי משטר של נחלת הכלל מהווה ערובה אמיתית לחופש הביטוי⁶⁴. בהיבט הצר של מסמך זה, מידע יוגדר כנחלת הכלל שעה שהכל חופשיים לעשות בו שימוש באופן שוויוני⁶⁵. בהקשר זה, ניתן למצוא מספר ביטויים לתמיכה במשטר של נחלת הכלל במדיה החברתית ובהינתן הטכנולוגיות הקיימות, ביניהם, פרקטיקה המאפשרת גישה חופשית (Open access) למידע אקדמי⁶⁶, מיזמים דוגמת ⁶⁷COMMUNIAוכן כתיבה ענפה המבקשת לעודד שימוש חופשי במוסדות זיכרון דיגיטאליים⁶⁸.

2.3 מבנה זכויות היוצרים בוויקיפדיה

כאנציקלופדיה שיתופית, אך טבעי כי תכני ויקיפדיה מצויים ברשות הכלל⁶⁹. ואולם החידוש בוויקיפדיה, הינו שימוש במבנה זכויות יוצרים ייחודי המבטיח כי המידע יישמר ברשות הכלל גם בעתיד, באמצעות שני סוגי רישיונות – "הרישיון לשימוש חופשי במסמכים של גנו" וכן רישיון CC-BY-SA, כפי שיוסברו להלן.

זכויות היוצרים בוויקיפדיה מעוגנות במדיניות ⁷⁰Copyleft, שם כולל לרישיונות הניתנים ליצירות ואשר מחייבים יצירות נגזרות ברשיון זהה. בתוך כך, רישינות הנשענים על תפיסת ה-Copyleft מבטיחים את שמירת חופש השימוש ביצירה. קונספט הרישיונות מסוג Copyleft נוצר על ידי ריצ'רד סטולמן במסגרת עבודתו על "פרויקט גנו"⁷¹ בשנות ה-80, ובתוך כך, "הרישיון הציבורי הכללי של גנו" הינו מקרה פרטי של רישיון מסוג זה, המאפשר את העתקת התוכנה, שינוייה והפצתה⁷². כמו כן, בכדי להגן על מסמכי פיתוח התוכנה, פותח רישיון משלים – "הרישיון לשימוש חופשי במסמכים של גנו". רישיון זה מגדיר יצירה כתוכן חופשי הניתן להעתקה ולהפצה, תוך שמירת זכותם של הכותבים לקבל הכרה ומבלי שתוטל עליהם האחריות לשינויים שנעשו בידי אחרים⁷³. "הרישיון לשימוש חופשי במסמכים של גנו", הינו אחד משני האדנים העומדים בבסיס מבנה זכויות היוצרים בוויקיפדיה, אמנם בשל קשיים בשימוש ברישיון מסוג זה, השימוש בו במסגרת האנציקלופדיה החופשית הצטמצם משמעותית. בעוד בעבר מרבית התכנים בוויקיפדיה היו מוגנים תחת רישיון זה, כיום משמש רישיון "גנו" בעיקר לשם הגנה על תמונות.

כיום, הרישיון העיקרי בו עושה ויקיפדיה שימוש הינו רישיון המוצע במסגרת פרוייקט "קריאטיב קומון" (Creative Commons)⁷⁴. מיזם זה הושק בתחילת שנות ה-2000 על ידי לורנס לסיג⁷⁵, על בסיס אידיאולוגיית ה"תרבות חופשית", והוא נחזה להוות אלטרנטיבה לשני המשטרים הנהוגים בזכויות יוצרים; בעוד מן העבר האחד נהוגה שיטת "כל הזכויות שמורות" (Copyrights) ומן העבר השני "נחלת הכלל" (Public Domain) – פרוייקט ה"קריאטיב קומון" נשען על שיטת "חלק מן הזכויות שמורות". בתוך כך, תנועת "התרבות החופשית" (free culture movement) הוקמה על רקע השינויים הטכנולוגיים רחבי ההיקף בעידן המידע. מצדדי אידיאולוגיה זו גורסים, כי משטר זכויות היוצרים במתכונתו הקלאסית מערים קשיים בלתי רצויים על התהליך בו נוצרת התרבות בעידן שיתוף המידע עד כדי "חנק" היצירתיות⁷⁶. בד בבד, מצדדי ה"תרבות החופשית" סבורים כי עומדות ליוצר זכויות בלעדיות ביצירתו בתנאים מסוימים, דוגמת הזכות הכלכלית לגרוף רווחים מיצירתו. בתוך כך, גובשה קונספציית "חלק מהזכויות שמורות" כאמור, במסגרתה יכול בעל הזכות לוותר על חלק מזכויותיו למען רווחת הכלל⁷⁷. החל משנת 2009 החלה ויקיפדיה לעשות שימוש נרחב באחד מני הרישיונות המוצעים בפרוייקט⁷⁸, והוא רישיון מסוג ⁷⁹CC-BY-SA – המייצג את דרישת הייחוס (BY) והשיתוף הזהה (SA); דרישת הייחוס משמעותה כי בכל שימוש ביצירה יש לייחס אותה ליוצרה או לנותן הרישיון כנדרש, ואילו דרישת השיתוף הזהה משמעותה, כי בהפצת היצירה מחדש, תוך שינויה או עיבודה, היצירה הנגזרת מחויבת בהפצה תחת אותו הרישיון.

לסיכום, בפרק זה תוארה זכות היוצרים כאגד זכויות הניתנות בידי בעל הזכות, באמצעותן הוא מתווה את השימוש ביצירתו. נותח המתח המובנה בעצם קיומה של הזכות, בהיותה תמריץ ליוצר ומנגנון להבטחת האינטרס הציבורי בהתפתחות תרבותית – גם יחד. בתוך כך, הוצגו שתי המגמות הקיימות באשר למדיניות המשפטית הרצויה בדבר היקף זכות היוצרים, הגישה המחמירה מחד והמתירנית מנגד. הובהר, כיצד מתח זה מתגבר והופך לקושי של ממש בהינתן ההתקדמות הטכנולוגית והפתיחות המאפיינת את עידן המדיה החברתית. הוצגו הביטויים הקיימים להגבלת השימוש בזכות היוצרים והעברת יצירות טכנולוגיות לנחלת הכלל, דוגמת המוסד לתוכנה חופשית והכתיבה סביב שימוש חופשי במוסדות זיכרון דיגיטאליים. לבסוף, תואר מבנה זכויות היוצרים הקיים בוויקיפדיה, הנבנה אף הוא על תפיסה קניינית מתירנית, ואשר מעוגן במדיניות Copyleft ורישיונות חופשיים.

3. שאלת אחריותם של אתרי אינטרנט

מן האמור לעיל ניתן ללמוד על מידת הפתיחות הרבה המאפיינת את עידן שיתוף המידע בכלל ואת פלטפורמות ויקי – ובכלל זה ויקיפדיה – בפרט. לפיכך, אחת מן השאלות המשפטיות הרלוונטיות ביותר הינה שאלת אחריותם של אתרי אינטרנט לתכנים המועלים במסגרתם, וזו תדון במסגרת פרק זה. תחילה, יוצג הרקע התיאורטי לשאלה תוך התייחסות לנימוקים משפטיים-חברתיים וכלכליים, המצדיקים ולחילופין שוללים הטלת אחריות על אתרי אינטרנט בגין תכנים מזיקים. בשלב הבא, תבחן שאלת האחריות לאור הגישה האמריקאית, תוך התייחסות לפסיקה וחקיקה. במסגרת זו יוצגו הסטנדרים המשפטיים הנהוגים בארה"ב, הן באשר לתכנים הנוגעים ללשון הרע והן באשר לתכנים המפרים זכויות יוצרים. לאחר מכן, תבחן שאלה זו לאור הפסיקה בישראל, תוך התייחסות להעדר הסדר חקיקתי. יבואר, כיצד נוהל של הודעה והסרה תפס לו מעמד של בכורה בבתי המשפט בישראל. לבסוף, תבחן השאלה האם אתר ויקיפדיה מקיים נוהל זה של הודעה והסרה ככלל, תוך בחינת תהליך יצירת המידע הקולקטיבי בוויקיפדיה. במסגרת זו אציג יוצגו מנגנוני יישוב הסכסוכים הקיימים בוויקיפדיה, מדיניות הסרת תכנים ואמצעי ההגנה מפני תכנים מזיקים, הכוללים בין היתר, אמצעים טכנולוגיים רבים.

3.1 רקע תיאורטי

שאלת אחריות אתר אינטרנט לתכנים המועלים במסגרתו אינה פשוטה שכן ניתן להעלות שיקולים רבים ומנוגדים בעניין⁸⁰ | ⁸¹. כך, ניתן להתנגד להטלת אחריות מהטעמים הבאים; ראשית, משטר של אחריות אינו תואם את רוח הרשת ואופן התנהלותה. בפלטפורמות אינטרנטיות מתקדמות, בהן היקף המידע אינסופי וכן קצב ההליכים מהיר במיוחד, נראה כי אין אפשרות ממשית לעקוב אחר התנהגות מזיקה (באופן עקבי לכל הפחות). שנית, בהינתן משטר של אחריות, יאלצו אתרי האינטרנט לגלם בשירות הניתן את מחירי הפיקוח ועלויות הסיכון הכרוכים במשטר של הטלת אחריות. ייקור העלויות כאמור יוביל בהכרח לתחימת המרחב הווירטואלי ולמציאות של אתרי אינטרנט "מתגוננים"⁸² באופן שאיננו רצוי חברתית. במובן זה, יש להביא בחשבון את הערך החברתי העצום הטמון בפעילותם של גורמי שונים ברשת, אשר עולה לא אחת, על נזקי ההתנהגויות המזיקות⁸³. לבסוף, על אף שנדמה כי לצורך הדיון הנורמטיבי יש להתעלם מהוראות הסרת אחריות גורפת (DISCLAIMER) באתרי אינטרנט ספציפיים, עצם קיומם של הוראות אלו עשוי ללמד על אי יכולת ממשית להטיל אחריות נוכח טיעונים משפטיים מעולם החוזים, דוגמת חופש ההתקשרות.

מנגד נדמה, כי יש לצדד בהטלת אחריות על אתרי האינטרנט שכן הם המצויים בעמדה המאפשרת להם למנוע פעולות מזיקות. הנמקה נוספת, על רקע שיקולים משפטיים-חברתיים תהא, כי הטלת אחריות על ספק השירות תפחית (ואף תמנע) התנהגויות בלתי רצויות. יתרה מזו, יש להניח כי הטלת האחריות על האתרים וספקי שירות תוביל לפיתוחם של כלים אשר ימתנו את מידת האחריות ובתוך כך יצמצמו אף הם התנהגויות בלתי רצויות ויפזרו את הנזק בצורה מיטבית. שיקולים כלכליים אחרים התומכים בהטלת אחריות על אתר האינטרנט הם עצם היותו מונע הנזק הזול ביותר וכן היותם לא אחת "הכיס העמוק". בנוסף נדמה, כי גם במישור המעשי אין אפשרות ממשית להטלת האחריות על הגורם המזיק עצמו, שכן בפרקטיקה – הדרך לחשיפת זהות הגולש חסומה⁸⁴. לבסוף, ניתן להעלות טיעון נוסף המצדד בהטלת האחריות על אתרי אינטרנט, בדמות הרצון להגביר את אמינותו בעיני הציבור הרחב.

3.2 מבט משווה – הגישה האמריקאית

ככלל, הגישה האמריקאית בוחנת את התכנים ה'זורמים' ברשת בעידן המידע, תוך מתן חשיבות עליונה לחופש הביטוי גם במרחב הווירטואלי. חשיבותו של חופש הביטוי כשלעצמו בגישה האמריקאית, בא לכדי ביטוי ביתר שאת בדבריו של כב' השופט Harlan:

"For, while the particular four-letter word being litigated here is perhaps more distasteful than most others of its genre, it is nevertheless often true that one man's vulgarity is another's lyric"^[85].

בחינת הפסיקה מעלה, כי ככל שמדובר בתכנים אינטרנטיים העוסקים בלשון הרע, בית המשפט בארה"ב פסק כי סטנדרט משפטי של אחריות מוחלטת הינו נוקשה מדיי ואינו תואם את מציאות עידן המידע. בתוך כך, בעניין ⁸⁶Cubby ביסס הדין האמריקאי את דרישת הידיעה כתנאי להטלת אחריות על ספק השירות. ואולם, בהתבסס על הנחת המוצא בדבר ידיעה על התכנים הפוגעניים, פסק בית המשפט בארה"ב גם אחרת. כך, בעניין⁸⁷Prodigy נקבע, כי חברה אשר יצרה מנגנון עבודה שביכולתו לפקח באופן רציף על טיב התכנים ולצנזרן – תישא באחריות, שכן לקחת על עצמה את האחריות לבדיקת התוכן. בעניין הפרת זכויות יוצרים בידי אתרי אינטרנט, מתייחסת הפסיקה האמריקאית לשלושה משטרי אחריות – אחריות ישירה, תורמת ושילוחית⁸⁸; בפס"ד ⁸⁹Playboy החיל ביהמ"ש משטר של אחריות מוחלטת בקובעו כי כוונה או ידיעה אינם אלמנטים נדרשים בהפרת זכויות יוצרים, ובתוך כך מצא, כי נעשתה הפרה ישירה של זכויות היוצרים גם אם האתר לא היה מודע להפרה. כרסום בגישה זו ניתן לראות בפסק הדין בעניין Netcome⁹⁰, שם קבע בית המשפט כי אחריות ישירה מצריכה פעולה רצונית וקשר סיבתי בין פעולת אתר האינטרנט לבין הפרת זכויות היוצרים. בדומה, בפסק הדין שעסק בשאלה האם צריכים ספקי שירות באינטרנט לשאת באחריות להפרת זכויות יוצרים בגין חומר מפר שהועבר על ידי מנויי האתר, קבע בית המשפט שאין להטיל אחריות, שכן ספק האינטרנט פעל על בסיס מערכת אוטומטית ומבלי לשאת במעורבות ממשית בהפרה. דוקטרינת ההפרה התורמת בדין האמריקאי השתרשה בפסק הדין בעניין ⁹¹Sony, אשר עסק באחריות החברה אשר ייצרה את מכשירי הווידאו הראשונים בשוק, באמצעותם יכלו הצרכנים ('משתמשי הקצה') להעתיק סרטים ובתוך כך להפר זכויות יוצרים. בעניין זה קבע בית המשפט האמריקאי, כי כל עוד ניתן להשתמש במוצר לצרכים נרחבים שאינם מפרי זכויות יוצרים – הרי שהספק לא יישא באחריות להפרה. לבסוף, פסק הדין האמריקאי המנחה לעניין אחריות שילוחית עסק באחריות בעל אולם למוזיקה שהושמעה בו תוך הפרת זכויות היוצרים⁹², ובו נקבעו התנאים להטלת אחריות שילוחית על ספק השירות, בהם, שליטה על המפר הישיר וכן קיומו של אינטרס כלכלי בפעולת המפר.

המגמות האמורות בפסיקה קיבלו רוח גבית גם בחקיקה האמריקאית. כך, עם חקיקתו של "חוק המהוגנות בתקשורת"⁹³ משנת 1996 יישמו בתי המשפט בארה"ב גישה ליברלית⁹⁴, וקבעו כי ספקי שירות באינטרנט לא יישאו באחריות כמפרסמי תוכן פוגעני שמקורו בצדדים שלישיים, וזאת תחת רציונל המבקש להגביר את חופש הביטוי ולפסוק על פי חקיקה התואמת למציאות עידן המידע. מגמה זו תואמת גם לתמונת המצב באשר להפרת זכויות יוצרים, אולם באופן מצומצם יותר. בדו״ח הועדה האמריקאית לבחינת השלכות השימוש באינטרנט נקבע, כי חובתו של האתר מצטמצמת לכדי נקיטת צעדים עם היוודע ההפרה⁹⁵. בלשון אחר, אחריות אתר האינטרנט להפרת זכויות היוצרים צומצמה לכדי נזקים מכוונים והפרות שבוצעו שלא בתום לב. בתוך כך, בשנת 1998 חוקק בארה"ב חוק זכויות היוצרים הדיגיטלי⁹⁶ אשר מבסס משטר אחריות של הודעה והסרה⁹⁷. חוק זה קובע במסגרתו את התנאים למתן פטור מאחריות והם, העדר ידיעה על החומר המפר ולחילופין – ידיעה שלוותה בפעולה להסרת התוכן המפר זכויות יוצרים.

3.3 המצב בישראל

אחריותם של מפעילי אתרי אינטרנט לתכנים שהועלו לאתר, בין היתר באמצעות צדדים שלישיים, נידונה בפסיקה הישראלית בהרחבה⁹⁸. ככלל, ניתן לזהות קולות ברורים התומכים במתן חופש ביטוי נרחב עבור גולשי האינטרנט, גם במחיר של אחריות מופחתת. בהיבט זה צוין, כי הזכות לחופש הביטוי הינה "ציפור נפשה" של הדמוקרטיה גם במרחב הווירטואלי⁹⁹, תוך אפיון המדיום כ"כיכר העיר"¹⁰⁰ המצויה בכל ואשר פתוחה לכל¹⁰¹. בתוך כך, בעניין רוטר¹⁰² נפסק, כי אין אתר אחראי להפרת זכויות יוצרים בפורומים המתנהלים במסגרתו, תוך קביעה כי אין ל'גלגל' האחריות על האתר, בשל היותו צד שלישי להפרה אשר אינו קשור בה ובשל העדר הצדקה חברתית-כלכלית. בפסק הדין בעניין מור¹⁰³, שעסק בשאלת חשיפת זהותם של גולשים אנונימיים באופן נרחב, נידונה גם¹⁰⁴ סוגיית אחריותם בנזיקין של מפעילי אתרי אינטרנט לתכנים שהועלו לאתר על ידי צדדים שלישיים. במסגרת זו ציין בית המשפט העליון, כי הצעת חוק מסחר אלקטרוני¹⁰⁵ התייחסה מפורשות לסוגיית האחריות והטילה חובה על ספקי שירותי אינטרנט – ואולם הצעת החוק נמשכה¹⁰⁶. בתוך כך, בעניין מור בית המשפט נמנע מלהכריע בדבר משטר האחריות הרצוי, תוך פנייה למחוקק למען הסדרת הנושא.

על אף האמור, במספר מקרים קבעו בתי המשפט כי העדר הסדר חקיקתי איננו מצדיק הימנעות מהכרעה¹⁰⁷. בתוך כך, מערכת בתי המשפט בישראל הכירה באחריות מפעילי אתרים לתכנים שהועלו בידי גולשים וכן באפשרות התיאורטית להטלת האחריות¹⁰⁸, בהתבסס על שתי חלופות עיקריות להטלת האחריות – אחריות ישירה ותורמת¹⁰⁹. במובן זה נקבע, כי "מקום בו נעשה שימוש לרעה במדיום האינטרנט"¹¹⁰, ובהינתן הטעמים בדבר החלת עילות התביעה גם על מפעילי אתר אינטרנט¹¹¹ – תוטל האחריות על מפעיל האתר בנסיבות מסוימות¹¹². עוד צוין, כי אתרים המאפשרים העלאת תכנים בידי הגולשים אינם צד שלישי נייטרלי בבחינת "עוברי אורח שבמקרה היו עדים למעשה עוולה"¹¹³, אלא מעין "צינור"¹¹⁴ המקשר בין הגולש לרשת ומשכך עליהם לשאת באחראיות על התכנים. ואולם נראה, כי גם במקום בו הוטלה האחריות כאמור, בית המשפט ציין את חשיבות המרחב הוירטואלי¹¹⁵ ואת החשש מפני "האפקט המצנן" על הרשת, אשר מובילים את בית המשפט לנקוט בגישה מצמצמת כלפי הטלת האחריות¹¹⁶. כך, בפסק הדין בעניין שוקן¹¹⁷, בו הושרשה דוקטרינת ההפרה התורמת בדיני זכויות יוצרים בדין הישראלי¹¹⁸, בית המשפט העליון קבע תנאים ספציפיים להטלת האחריות¹¹⁹ והגביל את השימוש בדוקטרינה למקרים חריגים בלבד.

3.4 נוהל של הודעה והסרה

נוהל של הודעה והסרה לובש צורות רבות בפלטפורמת האינטרנט, ואולם באופן כללי ניתן להגדירו כמשטר בו לא תוטל אחריות על בעל אתר כל עוד פעל למען הסרת תוכן מפר מרגע קבלת ההתראה על קיומו. הגדרה כללית זו ניתן ללמוד מהעיגון החקיקתי של משטר הודעה והסרה כפי שנוסח במסגרת הצעת חוק מסחר אלקטרוני¹²⁰, אשר קבעה את התנאים להטלת אחריות על אתרי אינטרנט בגין תוכן משתמשים מזיק¹²¹. במסגרת זו נקבע, כי "ספק שירותי אינטרנט לא יישא באחריות אזרחית בשל מתן שירות אירוח, לגבי מידע שהועלה לרשת תקשורת אלקטרונית בידי אדם אחר"¹²² בהתקיימותם של שלושה תנאים. ראשית, העדר ידיעת הספק על התוכן המפר; שנית, המפר פעל שלא מטעם הספק; ושלישית, הספק פעל להסרת המידע.

אולם, הצעת החוק האמורה נמשכה ומשמעות הדבר היא, כי נוהל הודעה והסרה טרם זכה לאישור של המחוקק או של בית המשפט העליון ולפיכך איננו בעל תוקף חוקי ומחייב במחוזותינו¹²³. משכך, שאלה מקדמית היא האם במישור הנורמטיבי יש להכיר בקיומו של משטר אחריות מסוג זה. מחד גיסא, בהינתן ההנחה כי על משטר האחריות לתאום את המרחב בו עתיד להתקיים, ניתן להעלות טיעון רדיקלי לפיו בעולם המקוון אין להחיל אחריות כלל – שכן הפלטפורמה האינטרנטית עצמה מבוססת על גישת השוק חופשי. בנוסף, כאמור נוהל הודעה והסרה איננו מעוגן בחקיקה ואף לא בהלכה פסוקה של בית המשפט העליון ועל כן, הפעלת הכלל במקום בו קיים ואקום חקיקתי – תיצור קשיים מובנים מאליהם¹²⁴. כמו כן, ניתן לטעון לאי יעילותו של הכלל, שכן תחת משטר של הודעה והסרה התכנים המזיקים יוסרו לאחר שפורסמו, קרי, לאחר קרות הנזק. במובן זה, הרי שמשטר אחריות של הודעה והסרה אינו מונע את קיומה של הפגיעה אלא לכל היותר את המשך התקיימותה¹²⁵. ועוד לבסוף נראה, כי השיקול המכריע כנגד קיומו של משטר של הודעה והסרה הוא האפשרות שנוהל זה יוביל ל"אפקט מצנן" על הרשת; טיעון זה מתבסס על ההנחה לפיה הנוהל עשוי להוביל למצב בו כל תוכן שהוגשה בגינו תלונה ולפיכך נחזה כפוגעני – יוסר לאלתר – ללא בחינת הדברים לעומקם¹²⁶. בהיבט זה יצוין, כי בהינתן תופעת "השפעת הרשת", הרי שהסרת תכנים שאינם פוגעניים תשפיע באופן שלילי ביותר לא רק על בעלי התוכן עצמם, כי אם על הרשת בכללותה¹²⁷.

מאידך גיסא, כל זכות הינה מוגבלת מטבעה¹²⁸ ומשכך, גם זכויות הגולשים באינטרנט מוגבלות הן בנסיבות מסוימות. העדר ההסדר בחוק איננו שולל את קיומו של הכלל שכן ניתן ללמוד על קיומו¹²⁹ גם בהסתמך על הוראות חוק קיימות¹³⁰ , בהן סעיף 8 לחוק זכות יוצרים הישן וסעיף 58 לחוק החדש¹³¹. על כן, בהינתן מורכבות עידן שיתוף המידע ייתכן, כי נוהל של הודעה והסרה הינו "הרע במיעוטו" המהווה את האיזון הראוי שבין משטר אחריות מוקפד (המחיל פיקוח יתר על הרשת ועשוי להוביל להחשכתה) לבין גישת האנרכיה אשר לה כשלים רבים, בין היתר, העדר אמינות ופגיעה מסיבית בזכות יוצרים או בזכות לשם טוב . יצוין, כי קביעה זו בדבר עדיפותו של נוהל "הודעה והסרה" כוחה יפה במסגרת צרה זו אשר מתעלמת מקיומם של אפיקים משפטיים אחרים ואולי חלופיים, המובילים אף הם אל התוצאה הרצויה, היא נקודת האיזון. לדוגמא, בהינתן הליך אזרחי המאפשר הגשת תביעה כנגד גורם אלמוני (הליך שאינו קיים בעת הזו במדינת ישראל), ייתכן בהחלט והצורך במנגנון הודעה והסרה מתייתר במובן זה שהסכסוך בגין התכנים המזיקים יעבור ליריבים עצמם – הצד הנפגע והפוגע, תוך שהמתווך, הוא ספק השירות או אתר האינטרנט, אינו צד לסכסוך המהותי.

בסופו של יום נדמה כי בפועל, ובדומה למקובל בעולם¹³³, הכלל של הודעה והסרה תפס לו מעמד של בכורה בפסיקה הישראלית; בפסק הדין בעניין רוטר, אשר עסק כאמור בסוגיית אחראיות אתר האינטרנט להפרת זכויות יוצרים בפורומים המתנהלים במסגרתו, 'שודרגה'¹³⁴ דוקטרינת ההפרה התורמת לכדי נוהל הודעה והסרה. שם קבע בית המשפט את העדר חבות בעל האתר בגין קישור לאתר מפר, וזאת בכפוף לקיומו של נוהל הודעה והסרה¹³⁵. בפסק הדין בעניין גולצמן¹³⁶, אשר עסק בהפרת זכויות יוצרים על ידי הפצת עותקים פרוצים של תוכנת ניווט באתר אינטרנט, הוכר נוהל הודעה והסרה כמקובל על המשתמשים באינטרנט. כך גם בעניין "על השולחן"¹³⁷ קבע בית המשפט, כי "מנהלי אתר אינטרנט לא ישאו באחריות לעוולה שבוצעה בפורומים על ידי הגולשים, כאשר ברגע שנעשתה פנייה ישירה אליהם בנוגע לחומר החשוד כמפר זכות כלשהיא, הם הסירו אותו תוך זמן סביר מקבלת ההודעה על כך"¹³⁸.

3.5 קיומו של נוהל של הודעה והסרה בוויקיפדיה

אתר ויקיפדיה מתייחס מפורשות לשאלת האחריות וקובע מדיניות של הסרת אחריות גורפת. כך נמסר במסגרת תוכן ההבהרה המשפטית באתר, כי "אין ויקיפדיה אחראית להפרה של זכויות יוצרים, לשון הרע, הוצאת דיבה, או הפרה של כל דין אחר, לרבות גילויים של סודות מדינה, מסמכים פרטיים, מדגמים, פטנטים וסודות מסחריים, ואחריות בגין מעשים אלה מוטלת על הכותבים לבדם"¹³⁹. ואולם, שאלה היא האם אכן חסין אתר ויקיפדיה מאחריות משפטית בגין התכנים המועלים במסגרתו. ויקיפדיה מהווה כלי מרכזי בתרבות המקוונת ומאגר מידע אימתני¹⁴⁰, אשר עקרון "השפעת הרשת" כמתואר לעיל¹⁴¹, פועל בו ביתר שאת. בתוך כך, תכנים המועלים לוויקיפדיה ואשר מפרים זכויות יוצרים או פוגעים בשם הטוב – גורמים לפגיעה קשה ביותר בבעל הזכות. לפיכך, הנחת המוצא היא, כי למרות סעיף הסרת האחריות הרשמי, על אתר ויקיפדיה לשאת באחריות, בכפוף לקיומו של מנגנון מוסדר לטיפול בהפרות, הווה אומר, נוהל של הודעה והסרה. כאמור, נוהל של הודעה והסרה מנחה, כי אתר לא יישא באחריות לתוכן משתמשים מזיק בהינתן כי מרגע היוודע אודות התוכן המזיק, האתר פעל להסרתו או לחסימת הגישה אליו.

3.5.1 ויקיפדיה – תהליך יצירת המידע הקולקטיבי

בטרם אפנה לבחינת קיומו של נוהל הודעה והסרה בויקיפדיה, יש להבין את ייחודיות תהליך יצירת המידע הקולקטיבי בויקיפדיה ובתוך כך המנגנונים הקיימים ליישוב מחלוקות, הנבדלים זה מזה במידת מה, בגרסאותיה הלשוניות השונות של ויקיפדיה. ככל שענייננו אתר וויקיפדיה העברית, המיזם הויקיפדי נסמך על קונספט פשוט, לפיו, כל אדם באשר הוא מוזמן להעלות תכנים לאתר ולייצר בכך מידע. לפיכך, בפועל מהווים ערכי ויקיפדיה בעברית סינתזה של מידע המועלה בידי משתמשים רבים. דרך עיצוב התכנים בויקיפדיה מושתתת על מדיניות סדורה¹⁴² ואולם נראה, כי בשל היבנות ויקיפדיה על יצירה קולקטיבית, לא אחת מתעוררות מחלוקות באשר לתכנים. במטרה לפתור קושי זה, מתאפיינת ויקיפדיה במנגנון ייחודי ליישוב סכסוכים; בהינתן מחלוקת הנסובה על פרשנות של עובדות או אופן ניסוחו של ערך – במסגרתה הכותבים חוזרים ומבטלים זה את עריכתו של האחר שלוש פעמים – נוצר מצב המוכר בויקיפדיה כ'מלחמת עריכה'¹⁴³, במהלכה תשמש את קהל המשתמשים גרסה "יציבה" של הערך השנוי במחלוקת, עד שתושג הסכמה. ככלל, ישנם שלושה אפיקים לפתרון הסכסוך והם הליך גישור, בוררות במקרה של מחלוקת נוקבת וכן הליך הצבעה. יצוין, כי הצבעה הינה מרכיב מרכזי במסגרת מנגנון יישוב הסכסוכים בויקיפדיה. בכלל זה, ניתן למנות שלושה סוגי הצבעה מרכזיים באתר – הצבעות מחיקה¹⁴⁴, הצבעות מדיניות¹⁴⁵ והצבעות מחלוקת. במסגרת זו ניתן למצוא בויקיפדיה מערך של כללי הצבעה¹⁴⁶ וכן תרשומת מקיפה של כלל ההצבעות שבוצעו, תוך חלוקתן לקטגוריות ורישום תוצאתן¹⁴⁷.

3.5.2 ויקיפדיה – התמודדות עם תכנים מזיקים

ויקיפדיה נחזית לפעול תחת מערכת נוקשה של כללי התנהגות ומדיניות פנים ענפה¹⁴⁸, אשר מטפלת – הן באופן מונע והן למפרע – בהפרות הנגרמות על ידי העלאת תכנים מזיקים. בתוך כך, ויקיפדיה מכתיבה מדיניות התמודדות עם משתמשים משחיתים ("טרולים")¹⁴⁹; מעמידה לרשות כותביה מדריכי בקרת איכות, אשר עניינם זיהוי השחתות ועריכות שגויות¹⁵⁰; וכן מפנה למנגנון סדור של הגשת תלונה רשמית על מקרי השחתה¹⁵¹. יצויין, כי במסגרת הכוונת ההתנהגות – ומתוך הכרה בחשיבות ויקיפדיה כמאגר מידע השייך לכלל והמנוהל בידיו – ניתן למצוא במדיניות האתר הבחנה בין התנהגויות שליליות אשר נזקן מועט לבין התנהגויות זדוניות המטופלות ביד קשה יותר. בהיבט הצר של תוכן המפר זכויות יוצרים, מעמידה ויקיפדיה לרשות קהל משתמשיה מידע נרחב אודות הנושא וקווי מדיניות כללים¹⁵² ובמסגרתם מוצהר כי ".. מי שמוסיף ערך לוויקיפדיה תוך הפרה של זכות יוצרים מחטיא את הרבים, שיצטטו ערך זה בתום לב, מבלי לדעת שבכך הם משתמשים ברכוש גנוב"¹⁵³. בהמשך לכך, מפעילה ויקיפדיה מדיניות נוקשה שכן במקום בו קם החשד כי התוכן בויקיפדיה מפר זכויות יוצרים, יוחלף הערך בתבנית תוכן ייעודית¹⁵⁴ עד לבירור העניין עם כותב הערך¹⁵⁵, ויקוטלג תחת קטגורית ערכים החשודים בהפרת זכויות יוצרים¹⁵⁶.

בכל הנוגע להסרת תכנים ומחיקתם – מדיניות האתר מצמצמת לכדי מינימום הכרחי. מחיקת ערך בויקיפדיה משמעה מחיקה של כלל התוכן אשר הקשור בערך ועל כן פעולת המחיקה מהווה סטייה מהנוהג הכללי באתר, המושתת על יצירת ההמון ואשר במסגרתו נשמרים כלל התכנים תחת גרסאות קודמות¹⁵⁷. לפיכך, מחיקת דף הינה צעד המבוצע בידי מפעילי המערכת¹⁵⁸ "במקרים חריגים, כלפי ערכים שברור מעל לכל ספק, ובאופן חד-משמעי, שאין להם מקום בוויקיפדיה"¹⁵⁹. בכלל זה, מדיניות המחיקה בויקיפדיה מתייחסת לשתי קטגוריות של תכנים אשר יש למחוק – 'נוהל מחיקה מהירה' המתייחס לתכנים שיש למחוק מטעמים טכניים (דוגמת ערכים ללא כמות תוכן מינימלית) ותכנים המפרים זכויות יוצרים. בנוסף, כאמור לעיל קיים בויקיפדיה מנגנון הצבעה ייעודי עבור מחיקת ערכים¹⁶⁰ שאינם עונים על שתי הקטגוריות הנ"ל ואשר במסגרתו מצביעים בעלי זכות ההצבעה¹⁶¹ על מחיקת תכנים שאינם ראויים.

נוסף על האמור, ניתן להבחין במגמות נוספות המהוות אמצעי הגנה לטיפול בתכנים מזיקים ובכלל זה, מחויבות הכותבים להבטחת איכות המידע, שכן משתמשים אשר השקיעו ממרצם למען המיזם הם בעלי המוטיבציה לגילוי והסרת תכנים מזיקים. ביטוי למחויבות זו ניתן למצוא בתרבות דיון אשר נוצרה בויקיפדיה סביב נושאים שנויים במחלוקת, ואשר מהווה אבן יסוד לפעילות התוכנית באתר¹⁶². כמו כן, הישענות המיזם על מדיניות חופשית טוטאלית מביא למצב בו בכוחה של המערכת לרפא עצמה מתכנים מזיקים. זאת, בהתבסס על קונספט הקוד הפתוח לפיו "בעזרת מספיק עיניים, כל הבאגים שטחיים"¹⁶³; אכן, במחקר שערכה חברת אי.בי.אם¹⁶⁴ נמצא, כי מנגנון היצירה הקולקטיבית הפתוח בויקיפדיה הינו מפחית נזק, שכן הודות לקלות העריכה, מידע מתוקן תוך דקות¹⁶⁵.

יתר על כן, לרשות ויקיפדיה שורה של אמצעים טכנולוגיים המאפשרים זיהוי וטיפול בתכנים מזיקים מסוגים שונים. בכלל זה ניתן למצוא בויקיפדיה אמצעי הגנה פנימיים בדמות משתמשים שתפקידם ניטור¹⁶⁶ וכן תוכנות הגנה ומסנני תוכן אוטומטים¹⁶⁷ – היוצרים כולם גם יחד מערכת בקרת שינויים¹⁶⁸. בצד אלו, קיימים אמצעים חיצוניים למיזם המאפשרים את חשיפת זהות המשתמש ומעקב אחר מעשיו, באופן שיש בו כדי להרתיע מפני התנהגות מזיקה. דוגמא מובילה לעניין זה הינה תוכנת הסריקה ¹⁶⁹WikiScanner העוקבת אחר השינויים בויקיפדיה באמצעות שמירה ותיעוד של כלל המידע והגרסאות המתעדכנות, תוך שיוכם לכתובת ה-IP של הגולש שביצע את השינויים. ניתוח היסטוריית המידע והצלבתה עם הגורם אשר אחראי לשינוי, מאפשרת לאתר שינויים שאינם כדין (בין בשל אינטרסים פסולים ובין בשל נסיבות אחרות הקשורות בזהות הגורם) ובתוך כך מהווה גורם הרתעה חשוב. כלי זה אינו בלעדי ובמסגרת זו ניתן לציין גם את ההרשאה הניתנת למשתמש מסוג "בודק" לבדוק כתובות IP של כותבים באנציקלופדיה החופשית¹⁷⁰. בנוסף, קיימים במרחב הוירטואלי כלים שונים דוגמת תוכנות מעקב ייעודיות המתפתחות נוכח הצורך¹⁷¹ וכן כלים המספקים מבט ציפור באשר לנתוני החיפוש והרגלי הגלישה של משתמשי האינטרנט בכללותו¹⁷² – ובתוך כך מהווים 'זרקור' ואמצעי פיקוח על התנהגות הפרט בסביבה הוירטואלית.

שאלת אחריותו של הספק לתכנים המועלים קשורה גם במדיניות הפרטיות הנהוגה בויקיפדיה. על פי המדיניות המוצהרת, שומרת לעצמה ויקיפדיה את הזכות למסור מידע הנשמר בשרתי האתר לצד שלישי בהינתן שישה מקרים, ביניהם, כאשר הדבר דרוש לצורך בדיקת תלונות על השחתה או עבירה¹⁷³. מדיניות זו, על אף שעשויה להקים פגיעה בזכות לפרטיות¹⁷⁴, יש בה כדי להבטיח קיומו של נוהל הודעה והסרה, במובן זה שניתן ללמוד על כוונת ויקיפדיה לטפל בתכנים מזיקים תוך חשיפת המשתמשים במקרי הצורך.

לסיכום פרק זה, שאלת אחריותם של אתרי אינטרנט לתכנים המועלים במסגרתם אינה פשוטה כלל ועיקר. בפרק זה הוצגו עלויות קיומו של משטר אחריות נוקשה אשר עשוי להוביל לכדי "צינון הרשת" ומנגד הוצגו השיקולים התומכים בהטלת אחריות, ביניהם, היות האתר מונע הנזק הזול והיעיל ביותר. כמו כן, נידונו בסטנדרטיים המשפטיים הנוהגים בגישה האמריקאית לעניין זה לאור חופש הביטוי. נמצא, כי המגמה הליבראלית בבתי המשפט האמריקאיים תואמת גם לחקיקה הקיימת, המבססת את קיומו של משטר אחריות של הודעה והסרה. בהמשך, הוצג יחסו של המשפט בישראל לשאלת האחריות, תוך ביסוס הכלל של הודעה והסרה ותיאורו. בתוך כך, הנחת המוצא הינה, כי על אתר ויקיפדיה לשאת באחריות לתכנים המועלים במסגרתו וזאת בכפוף לקיומו של מנגנון מוסדר לטיפול בהפרות. במסגרת פרק זה נמצא, כי לא זו בלבד שויקיפדיה מקיימת נוהל זה, אלא שהיא "חיה" את מנגנון הטיפול בהפרות, בהינתן מגוון של גורמים; מבנה יצירת התוכן בויקיפדיה, מדיניות הפנים הענפה, אפשרות הסרת התכנים במנגנון מוסדר ואמצעים וטכנולוגיים רבים המבטיחים עיוותי תוכן תוך דקות – כל אלו מהווים גורמים המבטיחים התמודדות נאותה (אם כי לא מלאה) עם תכנים מזיקים.

4. סיכום ומסקנות

קניין, ובכלל זה קניין רוחני, הינו אחד התחומים החשובים לצמיחתה התרבותית והכלכלית של האנושות. התפתחויות טכנולוגיות רחבות של העשורים האחרונים, הביאו לשינויים של ממש גם בתחום זה, הן בפרקטיקה והן בתיאוריה. במסגרת זו נבחן נכס וירטואלי שנוי במחלוקת – האנציקלופדיה החופשית – לאור היבטים משפטיים שונים:

1. נמצא, כי עידן המדיה החברתית הביא עימו טכנולוגיות חדשניות של שיתוף מידע, בהן המשתמש הוא מזין התוכן ויוצרו. בכלל זה, פלטפורמת וויקי המאפשרת יצירה שיתופית במרחב הוירטואלי, הפכה את ויקיפדיה לאחד ממאגרי הידע הגדולים בהיסטוריה, עם למעלה מ-20 מיליון ערכים.
2. עולה, כי זכות היוצרים הינה אגד זכויות הניתנות בידי בעל הזכות, אשר מעצם היותה תמריץ ליוצר מחד ומנגנון להבטחת העושר התרבותי מנגד – מכילה, לעולם, מתח מובנה. מתח זה הולך וגובר בהינתן ההתקדמות הטכנולוגית ובכלל זה הפתיחות המאפיינת את עידן שיתוף המידע, ומשכך, ניתן למצוא מספר ביטויים למגמת העברת יצירות לנחלת הכלל, דוגמת המוסד לתוכנה חופשית. בדומה, נשען מבנה זכויות היוצרים בויקיפדיה על תפיסה קניינית מתירנית אף הוא.
3. נבחנה שאלת אחריותם של אתרי אינטרנט לתכנים המועלים במסגרתם, תוך דיון בעלות קיום משטר אחריות נוקשה למול השיקולים התומכים בהטלת אחריות. בחינת הגישה האמריקאית העלתה, כי הן הפסיקה והן החקיקה האמריקאית מבססות גישה ליברלית במהותה, הנסמכת על נוהל של הודעה והסרה. עוד נמצא, כי בתי המשפט בישראל אימצו גם הם סטנדרט אחריות זה, וזאת על אף הואקום החקיקתי.
4. בחינת קיומו של נוהל הודעה והסרה באתר ויקיפדיה העלתה, כי בהינתן המבנה השיתופי הייחודי של יצירת התוכן, מדיניות הסרה והתמודדות עם תכנים מזיקים ואמצעים טכנולוגיים שונים – מקיימת ויקיפדיה נוהל זה.

מקורות

1. ר' נ. אלקין-קורן, מ. בירנהק, אינטרנט בחקיקה – ספירת מלאי, בתוך: רשת משפטית: משפט וטכנולוגיות מידע (סדרת הספרים משפט, חברה ותרבות, הוצאת אוניברסיטת תל-אביב, 2011), בעמ' 60.
2. ר'Benkler, Yochai, "A Free Irresponsible Press: Wikileaks and the Battle Over the Soul of the Networked Fourth Estate," 46 Harvard Civil Rights-Civil Liberties Law Review 311 (2011), Working Draft p. 68 .
3. ר' ציטוט ערכי ויקפדיה במסגרת פסק דינו של כב' השופט פוזנר United States v. Taylor, No. No. 10–2715, 2011 WL 1304918 (7th Cir. April 7, 2011) . להרחבה בדבר אזכורי ויקיפדיה בפסיקה בישראל ר' ה"ש 1, ספירת מלאי, 2011), עמ' 56-60.
4. לקריאה נוספת על שימוש נאות בויקיפדיה כמקור מידע בין כותלי בית המשפט ר' Murray, Hannah B. and Miller, Jason C., Wikipedia in Court: When and How Citing Wikipedia and Other Consensus Websites is Appropriate (November 10, 2009). St. John's Law Review , Vol. 84, No. 2, 2010. לטור דעה בניו-יורק טיימס המבקר השימוש בויקיפדיה בין כותלי המשפט ר'Noam Cohen, courts Turn to Wikipedia, but Selectively, NYtimes (January 29, 2007).
5. ר' ש. רפאלי, מהו web 3.0, בטורו השבועי מתבונן על העולם החדש, מיום 19.11.2009.
6. לסקר משנת 2007 לפיו 64% מבני הנוער המשתמשים באינטרנט גם יוצרים תוכן, ר': PEW INTERNET & AMERICAN LIFE PROJECT, Teens and Social Media, The use of social media gains a greater foothold in teen life as they embrace the conversational nature of interactive online (media 2007).
7. בכלל זה ניתן להגדיר בלוגים, רשתות חברתיות, אתרי שיתוף קבצים וכן אתרי MASH-UP (המציגים מידע ממספר מקורות אינטרנטיים) כתוצרי ווב 2.0 ועידן המדיה החברתית.
8. ר' O'Reilly, T. What Is Web 2.0: Design Patterns and Business Models for the Next Generation of Software O'Reilly (2005).
9. עידן הווב 2.0, בו התוכנה היא שירות ולא מוצר, הוביל לשינויים טכנולוגיים ועסקיים במידה לא מבוטלים. בכלל זה, פיתוחי תוכנה רציפים (End of the Software Release Cycle); מודלי תכנות קלי משקל (Lightweight Programming Models); יישומים הפועלים על מכשירים שונים (Software Above the Level of a Single Device) ועוד.
10. ר' Leuf, B. and Cunningham, W, The Wiki way: Quick collaboration on the Web. Boston: Addison-Wesley Longman (2001) .
11. ר' י. הכט, שיתוף דיגיטאלי בארגונים בישראל (2006).
12. להרחבה בדבר אתר הוויקי הראשון אשר פרסם וורד קנינגהם בשנת 1995 ר' ה"ש 10, קנינגהם, וכן, האתר עצמו.
13. ר' ה"ש 2, בנקלר, עמ' 53.
14. כיום קיימים מאות אלפי אתרים הבנויים בשיטת וויקי. בכלל זה, אתר מילות שירים שיתופי, אתר לשיתוף כתבי ממשלה סודיים, אתר "עשה זאת בעצמך" שיתופי, מדריך טיולים שיתופי, וכן אתר מבוסס ויקי המאפשר לקהל הגולשים ליצור אתרים שיתופיים.
15. ר'Weber, S., The success of open source, Harvard University Press, Cambridge, Massachusetts, & London, England (2004).
16. ר' Don Tapscott, Anthony Williams, Wikinomics: How Mass Collaboration Changed Everything, New- York: Penguin (2006).
17. ר'Jennifer Shkabatur, Cities @ Crossroads: Digital Technology and Local Democracy in America, 76 BROOK. L. REV. (2011).
18. מובן, כי הצלחה נמדדת בקריטריונים מגוונים ועל כן הערכתה עשויה להשתנות. ואולם, הצלחת ויקיפדיה בהיבט הכמותי (הן באשר לגודלה והן לעניין מספר הצפיות באתר) כמעט ואינה שנויה במחלוקת; כאשר מסכמים את הערכים בכלל הגרסאות הלשוניות מדובר בלמעלה מ-20 מיליון ערכים. ר' ערך " Wikipedia" באתר ויקיפדיה באנגלית וכן אתר הסטטיסטיקות של ויקימדיה. ר' נספח א – תרשים צמיחתה של ויקיפדיה בעברית, כפונקציה של מספר הערכים. כמו כן, נכון ליום 1.12.11, ויקיפדיה הינה אתר האינטרנט השישי הנצפה בעולם, ר' מדד אלקסה באתר אלקסה.
19. הרעיון לפיו עמדה קולקטיבית של קבוצת אנשים היא בעלת יתרון על פני עמדת המומחה הבודד. ר' סורוביצקי, ג'. חוכמת ההמונים.תרגום: ג'. שבא. ירושלים: כתר (2006).
20. נהוג לייחס את המונח "היפרטקסטואליות" לטד נלסון, אשר טבע את המונח בראשית שנות ה-60. להרחבה בדבר "היפרטקסטואליות" ר' צבי שראל, אוריינות היפרטקסטואלית – מקסם שווא או אפשרות מעשית?, בתוך: שלזינגר, י' ומוצ'ניק, מ' (עורכים), למ"ד לאיל"ש, קובץ מחקרים במלאות שלושים שנה לאגודה הישראלית לבלשנות שימושית, ירושלים: צבעונים הוצאה לאור (תשס"ד), וכן Miall, D.S, The Hypertextual Moment (1998).
21. Eshet, Y. Digital literacy: A conceptual framework for survival skills in the digital era. Journal of Educational Multimedia and Hypermedia, 13 (1): 93-106 (2004).
22. מאפייני החופש של ויקיפדיה באים לכדי ביטוי, בין היתר, בהיותה חופשית לקריאה, עריכה וניהול. ר' גלעד רביד, ויקי: אתגרים חדשים בהשכלה הגבוהה, על הגובה, המסלול האקדמי המכללה למינהל (2007). יצוין, כי ה"חופש" בוויקיפדיה מתייחס גם להיותה חינמית (Free), במובן זה שהינה נטולת פרסומת.
23. ליסודות מיזם ויקיפדיה, אשר החלה דרכה בשנות ה-90' כ"נופדיה" (Nupedia ) ותחת פלטפורמה טכנולוגית שונה, ר' larry sanger, The Early History of Nupedia and Wikipedia: A Memoir, chapter 20 "Open Sources 2.0: the continuing evolution", edit by: Chris DiBona, O'Reilly Media (2006). ‏, Danese Cooper‏, Mark Stone
24. הקרן הוקם כשלוש שנים לאחר שנוסדה ויקיפדיה, ר' אתר קרן ויקימדיה.
25. ר' מדד אלקסה באתר אלקסה (נכון ליום 1.12.11).
26. ר' ה"ש 18, אתר הסטטיסטיקות, שם. מובן, כי מדובר בכמויות תוכן חריגות בהיקפן, בוודאי בהשוואה לעולם הדפוס המסורתי. גם בהשוואה לאנציקלופדיות ממוחשבות, ויקיפדיה מכילה את כמות תוכן בהיקפים הגדולים ביותר ובהפרשים ניכרים. אנציקלופדית בריטניקה און-ליין מכילה כ-120,000 ערכים ואילו אנציקלופדית אנכרטא, טרם החל הליך סגירתה בשנת 2009, הכילה כ-65,000 ערכים. ר' לעניין זה גם אינפוגרפיקה שפורסמה ברשת בשנת 2010, ולפיה, משך הזמן שיידרש לקורא ממוצע לקרוא את כלל תכני ויקיפדיה בגרסה האנגלית הינו 14.8 שנים.
27. ערך "ויקיפדיה העברית" וכן ערך "ויקיפדיה:ציוני דרך" באתר ויקיפדיה.
28. ר' ה"ש 18, אתר הסטטיסטיקות, שם.
29. ר' קטגוריה "ויקיפדיה – מדיניות פנים" באתר ויקיפדיה.
30. ר' מדריך העזרה באתר ויקיפדיה.
31. ר' מדריך כתיבת הערכים בויקיפדיה.
32. ר' ערך "Wikipedia:Five pillars" באתר ויקיפדיה האנגלית. כמו כן, להרחבה בדבר שלושה הנדבכים עיקריים בויקיפדיה – עקרון היצירה הקולקטיבית, היות המיזם אנציקלופדיה ומבנה זכויות יוצרים ייחודי ר' Benkler, Yochai, The Wealth of Networks: How Social Production Transforms Markets and Freedom, Yale Press (2006) , P. 70.
33. ר' ערך "ויקיפדיה: עקרונות וקווים מנחים" באתר ויקיפדיה.
34. ערך הינו דף תוכן המכיל מידע אנציקלופדי באתר ויקיפדיה. ר' הגדרתו של "ערך" באתר ויקיפדיה האנגלית.
35. "ויקיפדים" הינם אחד ממרכיבי הליבה של ויקיפדיה, הכוללים את כלל קהילת הכותבים בוויקיפדיה ובכלל זה כל משתמש התורם ליצירת תוכן. ר' ערך "ויקיפד" באתר ויקיפדיה. נכון לסוף שנת 2011, מונה קהילת ויקיפדיה כ-1.5 מיליון אנשים. סקר שנערך בידי UNU-MERIT מצא, בין היתר, כי דמותו של ויקיפד ממוצע הינה זכר כבן 26 בעל השכלה תיכונית; לנתונים אישיותיים נוספים בקרב ויקיפדים ר' Amichai-Hamburger, Y., Lamdan, N., Madiel, R. & Hayat. T. (2008). Personality Characteristics of Wikipedia Members". CyberPsychology and Behavior, 11, 679-681.
36. ר' ערך "איסור מחקר מקורי" באתר ויקיפדיה באנגלית.
37. ר' ערך "יכולת אימות" באתר ויקיפדיה באנגלית.
38. ר' ערך "ניטרליות" באתר ויקיפדיה באנגלית. על פי עקרון זה, אשר עומד בבסיס התוכן הקיים בויקיפדיה, ויקיפדיה חותרת להצגת כלל העמדות בעלות הביסוס, בנושא פלוני.
39. דפים אלו כשמם כן הן – חלונית הקריאה מהווה הגרסה האחרונה של הערך אשר זמינה לקריאה. חלונית העריכה מאפשרת עריכת הערך בקלות (למעט מגבלות שונות, דוגמת דפים מוגנים). חלונית גרסאות קודמות היא המבטיחה את שמירת הזכרון לכלל הגרסאות הקיימות עבור ערך נתון. ר' נספח ב.
40. שאלה שנויה במחלוקת היא האם זכות היוצרים הינה זכות קניינית במובנה הצר, ואולם מפאת קוצר היריעה לא אתמקד בה. להרחבה ר' ד. אורן ואח', חקיקת זכויות יוצרים חדשה לישראל (המרכז למשפט וטכנולוגיה, עורכים: ניבה אלקין-קורן, מיכאל בירנהק, 2004), עמ' 21-22 ואסמכתאות שם.
41. נהוג לייחס את מקור חוק זכות היוצרים לחקיקה בריטית מתחילת המאה ה-18 הידועה כ- "Copyright Act 1709 8 Anne c.19".
42. זכות היוצרים מוסדרת בישראל בשני דברי חקיקה עיקריים; חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 ופקודת זכות היוצרים 1924. על פי סעיף 11 לחוק "זכות יוצרים ביצירה היא הזכות הבלעדית לעשות ביצירה או חלק מהותי ממנה, פעולה, אחת או יותר, כמופרט להלן, בהתאם לסוג היצירה", ובכלל זה זכות העתקה, הפצה, הצגה פומבית וכיו"ב (כאמור בפרק ג' לחוק).
43. הזכות המוסרית מעוגנת בסעיפים 45,46 לחוק. ככלל, ניתן לחלקה לארבע זכויות משנה – הזכות לשלמות (Integrity), הזכות לייחוס (Attribution), הזכות לגילוי (Disclosure) והזכות ל'משיכה' (Retraction). לקריאה נוספת בעניין הזכות המוסרית האישית ר' י. ויסמן, "הזכות האישית (droit moral) בדיני זכויות יוצרים", מחקרי משפט ז' (תשמ"ט), עמ' 51.
44. ר' נ. אלקין-קורן "על כלל ועל נחלת הכלל" עיוני משפט כה (תשס"א), עמ' 63.
45. איזון זה בא לכדי ביטוי לדוגמא, בחקיקה המגבילה את זכות היוצרים בזמן וכן בדוקטרינת השימוש ההוגן וביטויה בחוק. ר' לעניין זה את רשימת ה"שימושים מותרים" בפרק ד' לחוק. יצוין, כי חוק זכויות היוצרים משנת 2007 איננו כולל לרשימה סגורה של שימושים מותרים כבעבר, אלא מגדיר שימוש הוגן ביצירה כמותר למטרות "כגון אלה", מהלך אשר מרחיב בפועל את רשימת השימושים ההוגנים ובתוך כך מהווה לכאורה דוגמא למגמה של הגמשת זכות היוצרים.
46. ר' סעיף 38 לחוק הקובע את משך ההגנה על היצירה.
47. לגישה לפיה הגבלת הזמן הינה 'ברברית', ר' ש. רפאלי, רעיון טוב חי לנצח, בטורו השבועי מתבונן על העולם החדש, מיום 21.5.2009.
48. לגישה זו ר' ד. מישורי, תולדות רעיון הגידור, ארץ אחרת, גיליון 29 (תשס"ו 2005), 22-28.
49. ע"א 513/89 Interlego A/S נ'Exin-Lines Bros. S.A. , פ"ד מח(4) 133, 161 (1994). ציטוט זה מובא לצורך המחשת האינטרסים המנוגדים בבסיס דיני זכויות יוצרים ואולם יצוין, כי הלכת אינטרלגו מהווה סמן ימני בכל הנוגע לתפיסת המשפט הישראלי את דיני זכויות יוצרים – ונטייתה כלפי הגישה האינסטרומנטלית. ר' לעניין זה ה"ש 40, אורן, עמ' 3-4 ואסמכתאות שם.
50. תפיסה זו הינה תפיסה "קניינית רכושית" הרואה בזכות היוצרים מטרה בפני עצמה ומאפיינת ככלל, את הגישה הקונטיננטלית, אשר אף קוראת לזכות "זכות יוצר". להרחבה ר' מ. בירנהק, דרישת המקוריות בדיני זכויות יוצרים ושליטה תרבותית, עלי משפט ב (תשס"ב) 354, עמ' 347.
51. התפיסה האינסטרומנטלית רואה בזכות היוצרים אמצעי לקידום האינטרס הציבורי וניתן לראות כי במסגרתה אף קרויה הזכות "זכות העתקה" (copyright). משכך, בתפיסה זו ניתן לזהות מאפיינים תועלתניים בדבר השאת הרווחה החברתית. להרחבה ר' ג. פסח, הבסיס העיוני להכרה בזכות יוצרים, משפטים לא (תשס"א) 359, עמ' 383.
52. ר' ה"ש 47, רעיון טוב חי לנצח, שם. יצוין, כי שאלה זו עולה בוריאציה מעט שונה גם לגבי מוסדות זיכרון דיגיטליים, באשר ליכולת לשמר תרבות וזכויות היוצרים גם יחד. הבעיה היא, ככלל, שהמאמץ לשימור התרבות חותר תחת תמריץ היוצר להפיק את העושר התרבותי אותו מעוניינים לשמר.
53. ככלל, מדובר בטכנולוגיה לניהול הזכות ביצירה ומניעת העתקת תכנים מעבר לגבולות שנקבעו על ידי היוצר. טכנולוגיה זו מאפשרת ליוצר לקבוע את משך הזמן והיקף השימוש שניתן לעשות ביצירה, תוך שימוש בטכניקות הצפנה בגוף היצירה. ואולם, טכניקות אלו זכו לביקורות שליליות, בין היתר, בשל העדר יעילותם. ר' נייר העמדה בעניין מנגנוני הגנה טכנולוגיים (DRM) של איגוד האינטרנט הישראלי. להרחבה נוספת בדבר אמצעי זה ר' גם נ. אלקין-קורן, הסדרה עצמית של זכויות יוצרים בעידן המידע, עלי משפט, ב', 319 (2002).
54. הכוונה היא לרובריקת "הסכמה לתנאי שימוש", הכוללת הפנייה לחוזה בו הגולש מתחייב לסטנדרטים מסוימים של התנהגות, בין היתר, התחייבות כי התוכן המועלה על ידו אינו מהווה הפרה לזכויות יוצרים.
55. על אף חדשנותם הטכנולוגית, פתרונות דוגמת ניהול זכויות דיגיטאליות וחוזי מעטפות, מבקשים לשמור על המצב המשפטי שהיה קיים ערב מהפכת עידן המידע, מבלי שחל כל שינוי בבסיס תפיסת דיני זכויות היוצרים.
56. במסגרת השינוי התפיסתי ישנו מקום גם לפתרונות חינוכיים יצירתיים. לדוגמא, דרכה החינוכית של גוגל להילחם בהפרת זכויות יוצרים ב-YouTube באמצעות שיעור מקוון בבית הספר של יו-טיוב לזכויות יוצרים.
57. ר' אתר "קריאטיב-קומון" הישראלי.
58. ר' אתר תנועת הקוד הפתוח (The open source movement), תנועה אשר הוקמה פורמאלית בשנת 1998,ומורכבת למעשה מ"פורשי" זרם התוכנה החופשית.
59. ר' אתר המוסד לתוכנה חופשית (FSF Free Software Foundation), אשר הוקם בשנת 1985 על ידי ריצ'רד סטולמן, במטרה להוות תשתית ארגונית לפעילותו של "פרוייקט גנו" (The GNU project), פרוייקט שמטרתו פיתוח מערכת הפעלה חופשית. ר' אתר הפרויקט.
60. יש המתייחסים אל שתי תנועות אלו כאל ישות אחת (Free and open source software – FOSS) ואכן, דמויות מובילות משתי תנועות אלו פיתחו במשותף, החל משנות השמונים, את מערכת ההפעלה לינוקס (Linux), שהינה תוכנת מחשב חופשית. על אף שתנועות אלו נשענות על מאפייני עבודה דומים, בבסיסן הצדקה אידיאולוגית שונה; בעוד תנועת התוכנה החופשית מתמקדת בערך החברתי של מרכיב ה"חופש" כמטרה, הרי שתנועת הקוד הפתוח מעודדת כתיבת תוכנות באופן חופשי – כאמצעי – ומשיקולי כדאיות. להרחבה בעניין השוני בין התנועות ר' Richard Stallman, Why Open Source misses the point of Free Software (20/09/2011) ; להרחבה בדבר לינוקס כמודל לתרבות טכנולוגית ועסקית המבוססת על שיתוף פעולה והחלפת מידע, ר' ה"ש 45, על נחלת הכלל, עמ' 26-28.
61. ה"ש 44, על נחלת הכלל, עמ' 20.
62. להרחבה בדבר ההגדרות השונות למונח "נחלת הכלל" ר' Pamela Samueslon, Enriching Discourse on Public Domain, 55 Duke L.J. 783 (2006).
63. ר' ה"ש 44, על נחלת הכלל, עמ' 25.
64. מסגרת זו צרה מלהכיל התייחסות רחבה לאינטרס חופש הביטוי ואולם להרחבה בעניין זה ר' ה"ש 44, על נחלת הכלל, עמ' 31-35, שם מתייחסת הכותבת לחופש הביטוי במובן החזק – כזכות פוזיטיבית – ומתארת את "מודל השיח", לפיו יש להבטיח את יכולת הרבים ליטול חלק בשיח הציבורי ועיצובו.
65. זאת, להבדיל מהגדרה צרה יותר לפיה נחלת הכלל הינה "שימוש חופשי" גרידא, ר'Yochai Benkler "Free as the Air to Common Use: First Amendment Constraints on Enclosure of the Public Domain" 74 N.Y. U.L . Rev. (1999) 360.
66. ר' החלטת הפקולטה לאמנויות ולמדעים באוניברסיטת הרווארד בפברואר 2008 ל"פתוח שעריה" ולאפשר גישה חופשית למאמרים המדעיים של חברי הפקולטה, ובעקבות כך החלטה דומה של בית הספר לחינוך באוניברסיטת סטנפורד.
67. פרויקט COMMUNIA הינו מיזם הממומן בידי האיחוד האירופי ואשר פועל למען שימור וחיזוק נחלת הכלל בעידן של חדשנות דיגיטלית. במסגרת הפרוייקט ניסחו משתתפיו את "מניפסט נחלת הכלל" המבקש לקדם עקרונות כללים ודרכי פעולה אופרטיביות למען נחלת הכלל, בין היתר, התייחסות למשטר של נחלת הכלל כברירת המחדל ועידוד שיתופיות תוך ויתור רצוני על זכות היוצרים. ר' אתר הפרויקט.
68. ר' Guy Pessach, [Networked] Memory Institutions Social Remembering, Privatization and its Discontents, 26 Cardozo Arts & Entertainment Law Journal, 71 (2008). אחת מן השאלות המורכבות בהיבט זה נוגעת לזכות שימור העבר הנתונה למוסדות זיכרון דיגיטליים. על פי אחת התזות, משטר הדוק של קניין פרטי תוך הגנה רחבה על זכויות יוצרים, מהווים אמצעי לחץ בלתי רצוי על מוסדות הזיכרון הציבוריים המקוונים – באופן ההופך אותם למוסדות מסחריים. בתוך כך, ובכדי להבטיח את גמישות זהותו של בעל הזכות לשמר, יש לשאוף למדיניות משפטית המצמצמת את הכפפת מוסדות הזיכרון לזכויות יוצרים תוך שמירה על אלמנטים כגיוון והשתתפות שווינית של פרטים, ביצור ובהפצת נכסי תרבות.
69. ר' ה"ש 33, עקרונות וקווים מנחים, שם.
70. המינוח copyleft ("זכות השימוש/המשתמש") הינו פרפראזה על המונח copyright ("זכות יוצרים/העתקה"), ובמסגרתו ניתנים רישיונות האוסרים את הגבלת זכות השימוש ביצירה במבנה זכות יוצרים אחר. להרחבה ר' ערך "Copyleft" באתר ויקיפדיה וכן באתר גנו.
71. ר' ה"ש 59, פרויקט גנו.
72. ר' נוסח "הרישיון הציבורי הכללי של גנו" בשפת המקור וכן תרגומו לעברית באתר ויקיפדיה.
73. ר' נוסח "הרישיון לשימוש חופשי במסמכים של גנו" בשפת המקור וכן תרגומו לעברית באתר ויקיפדיה.
74. ר' ה"ש 57, אתר הפרוייקט בישראל וכן היסטוריית הפרויקט באתר באנגלית.
75. ר' כתבה על עשייתו של פרופסור לסיג כ"כנביא התרבות החופשית" באתר דה-מרקר, אשר שכטר, כיצד הכסף עומד לרסק את האימפריה האמריקאית (17.12.2011).
76. במובן זה שואבת אידיאולוגיית ה"תרבות החופשית" ממאפייני משטר נחלת הכלל, לדוגמא, התפיסה כי יצירה חדשה לעולם נבנית על קודמותיה ומשכך יש לקדם שיתופיות. ר' כתבה בעניין משטר זכויות היוצרים והשפעתו בעידן המידע, תוך התייחסות לתנועות החופש השונות ר' Robert S. Boynton, The Tyranny of Copyright? NYtimes January 25, 2004.
77. לקריאה נוספת ר' Lawrence Lessig, Free culture: how big media uses technology and the law to lock down culture and control creativity, Penguin (2004). ‏
78. לפרויקט מגוון של רישיונות מוגדרים המשלבים בין ארבעה אלמנטים בסיסיים – דרישת הייחוס, לפיה בכל שימוש בתוכן יש להעניק קרדיט ליוצריו Attribution (BY); דרישת השיתוף הזהה, שמשמעה חופש השימוש תחת אותם תנאים בהם פורסם המידע במקור Share Alike (SA) ; איסור שימוש מסחרי Non-Commercial (NA); ואיסור יצירה נגזרת No Derivatives (ND).
79. ראשי התיבות מייצגים את הביטויים "share alike – Attribution – Creative Commons".
80. להרחבה בדבר שאלת משטר האחריות הרצוי בדיני זכויות יוצרים והקשיים בהחלת משטר אחריות נוקשה, ר' יעל ניסן אלון, אשם תורם בדיני זכויות יוצרים – נטע זר או שיקול תקף? המשפט 15(2) 675 (2010), עמ' 709-715 ואסמכתאות שם.
81. ר' רחל אלקלעי, "אחריותו האזרחית של ספק", המשפט, כרך ו (תשס"א) 151, 159-160.
82. "העלויות של הטלת חובת פיקוח על בעל אתר, לוודא שלא מתרחשות הפרות של זכויות יוצרים בפורומים שבאתר, הן גבוהות מאד. הן מחייבות את בעל האתר לעבור על כל ההודעות המוצבות בפורומים השונים שבאתר, ולבחון האם כלול בהן קישור לאתר מפר. אף אם נניח שקיימות תוכנות היכולות להקל על ביצוע פעולות אלו (כפי שטען המומחה מטעם התובעות), הרי שמדובר לא רק בהשקעה נכבדה של משאבים, אלא גם בהכנסת מרכיב לא מבוטל של אי ודאות וסיכון, שכן לעיתים השאלה האם הקישור הוא לאתר מפר אינה פשוטה, ומחייבת היוועצות במומחים. זאת ועוד, כפי שכבר צוין חובת פיקוח כזו עלולה ליצור אפקט מצנן על חופש הביטוי בפורומים אינטרנטיים, וגם זו עלות שיש להביאה בחשבון" (תא (מרכז) 567-08-09 א.ל.י.ס אגודה להגנת יצירות סינמטוגרפיות (1993) בע"מ נ' רוטר.נט בע"מ (פורסם בנבו – 8.8.2011), פסקה 50 לפסק הדין).
83. ר' ה"ש 82, רוטר, פסקה 51 לפסק הדין וכן ההפנייה שם להלכה שנקבעה בעניין סוני.
84. רעא 4447/07 רמי מור נ' ברק אי.טי.סי. [1995] החברה לשרותי בזק בינלאומיים בע"מ (פורסם בנבו – 25.3.2010). פסק הדין הוציא תחתיו את ההלכה, לפיה ככלל, אין לחשוף זהות גולשים אנונימיים.
85. Cohen v. California, 403 U.S. 15 (1971) .
86. Cubby Inc. v. CompuServe Inc., 776 F. Supp. 135 S.D.N.Y (1991).
87. Straton Oakmont, inc. v. Prodigy Services Co., N.Y. Misc. LEXIS 229 (1995).
88. ר' ה"ש 81, אלקלעי, עמ' 163-169.
89. Playboy Enterprises, Inc. v. Frena, 839 F. Supp. 1552 M.D. Fla. (1993).
90. Religious Technology Center v. Netcome On-Line Communications Service, 907 F. Supp. 1361 (1995).
91. Sony Corp. v. Universal City Studios. Inc., 464 U.S. 417, 435 (1984).
92. Shapiro Bernstein & Co v H.L Green Co., 316 F.2d 304, 307 2d dr.,(1963).
93. Communications Decency Act of 1996 47 U.S.C. §230.
94. Lunney v. Prodigy Services Co., 94 N.Y.2d 242 (1999); Zeran v.America Online,Inc.,129 F.3d 327, 330 (4th Cir. 1997); Ben Ezra,Weinstein & Co.v.America Online Inc.,206 F.3d 980(10th Cir.2000).
95. Information Infrastructure Task Forces white paper 1995.
96. Digital Millenium Copyright Act 1998.
97. ר' ה"ש 96, החוק, סעיף C512.
98. סוגיה זו נידונה אולם בלא הכרעה אחידה. "סוגיית אחריותם בנזיקין של מפעילי אתרי אינטרנט לתכנים שהעלו לאתר צדדים שלישיים מורכבת מאוד, בית משפט זה טרם אמר את דברו לגביה, וערכאות דיוניות נחלקו בה" (ר' ה"ש 86, הלכת מור, פסקה ל"ה).
99. ע"א 4534/02 רשת שוקן בע"מ נ' הרציקוביץ', פ"ד נח(3) 558 (2004), פסקה 6 לפסק הדין.
100. להרחבה ר' נ. אלקין-קורן, "המתווכים החדשים "בכיכר השוק" הוירטואלית", משפט וממשל, כרך ו (תשס"א-תשס"ב) 381.
101. ר' ה"ש 84, הלכת מור, פסקה 14 לפסק הדין.
102. ר' ה"ש 82, רוטר.
103. ר' ה"ש 84, הלכת מור.
104. שם, מור. יצוין, כי פסק דין זה אינו עוסק במישרין באחריות לתוכן המפורסם במסגרת האתר, שכן המשיבה איננה האתר אלא ספקית הגישה לאינטרנט (אשר המפרסמים הם לקוחותיה). "במקרה הטיפוסי, זיהויו של גולש "אנונימי" שפרסם תגובית באתר מסוים מצריך את עירובם של שני גורמים: הגורם הראשון הוא האתר עצמו, שמחזיק במידע אודות כתובת ה- IP של המחשב שממנו בוצעה הגלישה. הגורם השני הוא ספק שירותי הגישה, שבאפשרותו לשחזר למי מלקוחותיו הוקצתה בזמן הגלישה כתובת ה- IP המסוימת. בענייננו, מחזיק המבקש בכתובות ה- IP וכעת הוא חפץ "להשלים את התמונה" בעזרתה של המשיבה, היא ספקית שירותי הגישה" (פסקה 10 לפסק הדין).
105. הצעת חוק מסחר אלקטרוני, התשס"ח-2008, ה"ח הממשלה 356.
106. ר' ה"ש 84, הלכת מור, פסקאות 19-20 לפסק הדין.
107. ר' ה"ש 82, רוטר, פסקאות 21-22 לפסק הדין.
108. לפסיקה בה נידונה באופן אגבי שאלת אחריותם של מפעילי אתרי היכרויות תוך ציון האפשרות להטיל אחריות ר' רע"א 1700/10 אבי רועי דוביצקי נ' ליאב שפירא (פורסם בנבו – 20.5.10).
109. ר' ה"ש 82, רוטר, פסקה 25 לפסק הדין.
110. ת"א (שלום תל אביב) 32986/03 בושמיץ משה נ' אהרונוביץ' ענת, עמ' 16 לפסק הדין (פורסם בנבו – ניתן ביום 6.5.07).
111. ת"א (שלום תל אביב) 51859/06 עו"ד שמעון דיסקין נ' הוצאת עיתון הארץ בע"מ, פסקאות 135-133 לפסק הדין (פורסם בנבו – ניתן ביום 28.8.08).
112. ת"א (שלום כפר סבא) 7830/00 בורוכוב ארנון נ' פורן אלישי (פורסם בנבו – ניתן ביום 14.7.02); ר' ה"ש 112, בושמיץ; ר' ה"ש 113, דיסקין.
113. ר' ה"ש 84, הלכת מור, פסקה ל"ד לפסק הדין.
114. שם, מור.
115. ר' ה"ש 110, בושמיץ, עמ' 17 לפסק הדין: "חובת זהירות תוטל על ספקי השירות במקרים מובהקים וברורים, שכן המדובר באמצעי תקשורת המשמש להעברת מידע המסייע לקידום המדע והמחקר ולהעברת דעות ברחבי העולם כולו, ועלֿ-כן יש להגביל מאוד ולצמצם את חובת הזהירות".
116. ע"א 5977/07 האוניברסיטה העברית בירושלים נ' בית שוקן להוצאת ספרים בע"מ פסקאות 16-19 לפסק הדין (פורסם בנבו – ניתן ביום 20.6.2011).
117. ר' שם, שוקן.
118. להרחבה בדבר מקורות דוקטרינת ההפרה התורמת בדיני פטנטים ר' מ. בירנהק, "לידתה של עוולה: הפרה תורמת בדיני פטנטים" טכנולוגיות של צדק – משפט מדע וחברה (שי לביא עורך, תשס"ג) 169, עמ' 177 – 179 ; ר' גם ע"א 1636/98 רב בריח נ' בית מסחר לאביזרי רכב חבשוש, פ"ד נה(5) 357 (2001), בו הוכרה הדוקטרינה של "הפרה תורמת" בהקשר של דיני פטנטים.
119. ר' ה"ש 116, שוקן, פסקאות 25-26, שם נקבעו התנאים להכרה בדוקטרינת ההפרה התורמת. ראשית, התקיימותה של הפרה ישירה, שנית, ידיעת המפר-התורם על ההפרה הישירה ושלישית, להפרה התורמת תרומה משמעותית וניכרת להפרה.
120. ר' ה"ש 105, ה"ח.
121. ר' ה"ש 105, ה"ח, סעיף 10(א)3 להצעת החוק הקובע כי "הספק פעל להסרת המידע או לחסימת הגישה אליו, לאחר שהתקבלה אצלו תלונה כי תוכן המידע או הפצתו מהווים עוולה או הפרת זכות קניין רוחני, בהתאם למפורט להלן: (א) מיד לאחר שקיבל הספק תלונה ממי שטוען כי תוכן המידע או הפצתו ברשת תקשורת אלקטרונית מהווים עוולה או הפרת זכות קניין רוחני שלו, שלח הספק הודעה על כך למפיץ המידע, אם ניתן לאתרו באמצעים סבירים, ובה מסר כי בכוונתו להסיר את המידע או לחסום את הגישה אליו כעבור שלושה ימי עסקים, אם לא יקבל הודעה ממפיץ המידע שבה הוא חולק על תוכן ההודעה ושלפיה בכוונתו להתדיין עם המתלונן בעניין זה בבית המשפט; (ב) לאחר שקיבל הודעה כאמור בפסקת משנה (א) ממפיץ המידע, נמנע מהסרת המידע או מחסימת הגישה אליו והודיע על כך למתלונן בצירוף העתק מן ההודעה, ואם לא קיבל הודעה כאמור – הסיר את המידע או חסם את הגישה אליו והודיע על כך למתלונן; (ג) לא איתר הספק את מפיץ המידע באמצעים סבירים – הודיע על כך למתלונן ונמנע מהסרת המידע או מחסימת הגישה אליו". מבלי להרחיב או לקבוע בחשיבות שאלה זו, יצוין, כי הצעת החוק במתכונת האמורה, נבדלת ממשטר של "הודעה והסרה" במתכונת הקלאסית, שכן נוסחה העיד על נוהל שונה מעט שנדמה למשטר של "הודעה והודעה".
122. ר' שם, ה"ח, וכן דברי ההסבר, עמ' 326-327.
123. ת"א (מחוזי מרכז) 10695-09-09 Nav N Go Kft נ' דימיטרי גולצמן, פסקה 33 לפסק הדין, (פורסם בנבו – ניתן ביום 6.9.11).
124. בין היתר, ניתן להתייחס לשרירותיות, אפליה ואף העדר סמכות. להרחבה בדבר תפקיד הרשות השופטת בחברה דמוקרטית ורקע תיאורטי בדבר חקיקה שיפוטית ר' ב. מדינה, ארבעה מיתוסים על ביקורת שיפוטית, דין ודברים, עמ' 20-25 (תשס״ח).
125. להרחבה בדבר תכליתו של סעד המניעה ואופן יישומו ר' אורית פישמן אפורי, שיקול דעת שיפוטי במתן סעד המניעה:המהפכה השקטה, עמ' 532-537 (בתוך: יוצרים זכויות: קריאות בחוק זכות יוצרים, נבו, 2009).
126. יפה לעניין זה הנתון האמפירי לפיו פחות מ-0.009% מהמשתמשים הגיבו להודעה שנשלחה אליהם, על כך שתוכן שהעלו לאתר אינטרנט מפר זכות קניין רוחני, ר' Jens U. Nebel, Med's Position Paper on Digital Technology and the Copyright Act: Legislation without a Solution?, 36 V. U. W. L. Rev. 45, note 110 (2005).
127. לפי תופעת "השפעת הרשת", זכותו של הפרט להשמיע קשורה בעבותות בזכותם של השאר לשמוע ולפיכך התועלת הצומחת לגולשי האינטרנט אינה מתמצה אך בתכנים המועלים על ידי הגולש הבודד, אלא גדלה באופן ישיר ביחס לכמות המשתתפים בשיח הוירטואלי. להרחבה על השפעת הרשת ר': Amitai Aviram, Regulation By Networks, 2003 B.Y.U.L.R. 1179, 1195 (2003).
128. בהיבט הצר של חופש הביטוי ולשון הרע כאמור, "זכותך להניף זרועותיך נגמרת בדיוק במקום שבו מתחיל חוטם חברך" (דנ 9/77 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' הוצאת עתון "הארץ" בע"מ, פ"מ לב(3) 337, עמ' 344 לפסק דינו של כב' השופט לנדוי).
129. ת"א (מחוזי תל אביב) 1559/05 חמדה גלעד נ' נטוויז'ן בע"מ, עמ' 5 לפסק הדין (פורסם בנבו – ניתן ביום 23.7.2009).
130. ר' ה"ש 42, החוק, סעיף 58 בעניין מפר תמים. סעיף 8 לחוק זכויות יוצרים 1911, העוסק בפטור מפר תמים מן האחריות לתשלום דמי נזק, קובע כי "אם הוגש משפט מחמת הפרת זכות יוצרים ביצירה והנתבע טוען שלא ידע מדבר קיומה של זכות יוצרים ביצירה, לא יהא התובע זכאי לכל תרופה משפטית, פרט לקבלת צו מניעה או צו איסור לגבי ההפרה, אם הוכיח הנתבע שבתארים ההפרה לא ידע ולא היה יסוד נאמן לחשוד שקיימת זכות יוצרים ביצירה". ר' בעניין זה גם ה"ש 132, חמדה, עמ' 6 שם נקבע כי "הוראת דין זו נותנת, למעשה, תוקף סטטוטורי ל"נוהל" שפותח ע"י בתי המשפט, כאמור לעיל, ומקנה לכלל זה תוקף משמעותי, המבוסס על כוונת המחוקק (משנת 1911) ועל התכלית האמיתית שביקש להשיג באמצעותו".
131. ר' ה"ש 42, החוק.
132. ר' ה"ש 82, רוטר, שם נקבע כי "הגישה המקובלת בעולם היא להגביל את אחריות בעלי אתרים, במקרה הרגיל, כך שלא יחויבו באחריות להימצאות קישורים מפרים אם הם מפעילים נוהל של "הודעה והסרה" ("notice & take down")" (פסקה 53 לפסק הדין והפניות שם למקורות משפט זרים); כמו כן, בעקבות ועדת בדיקה שהוקמה על ידי משרד המשפטים פורסם בשנת 2003 דו"ח ביניים ובו המלצה לאימוץ הסדרים דומים לאלו שבארה"ב ובאיחוד האירופי בנוגע לקריטריונים של מתן פטור מאחריות בגין הפרת זכויות יוצרים וכן אימוץ נוהל של הודעה והסרה. ר' גם פרק3.2 בדבר הדין האמריקני.
133. ר' ה"ש 82, רוטר, פסקה 43 לפסק הדין: "יישום שלושת התנאים שנקבעו בעניין האוניברסיטה העברית נ' שוקן ביחס לאחריותם של בעלי אתרים לקישורים לאתרים מופרים המוצבים על ידי הגולשים באחד הפורומים שמתנהלים באתר מוביל למסקנה הבאה: אחריות בעל אתר להימצאות קישור לאתר מפר יכולה להתקיים בנסיבות מתאימות, אולם, למעט מצבים קיצוניים, היא מותנית בכך שנמסרה לבעל האתר התראה על הימצאות הקישור באתר שבבעלותו, והוא נמנע מלפעול לגביה בהתאם לנוהל של "הודעה והסרה".
134. ר' שם, רוטר.
135. ר' ה"ש 123, דימיטרי גולצמן.
136. ת"א (שלום תל אביב) 64045/04 "על השולחן" מרכז גסטרונומי בע"מ נ' אורט ישראל (פורסם בנבו – ניתן ביום 10.5.2007).
137. ר' ה"ש 137, "על השולחן", שם.
138. הכותב מצידו מתחייב לפעול בתום לב ובהתאם לחוק. ר' ערך "ויקיפדיה:הבהרה משפטית" באתר ויקיפדיה בעברית.
139. ר' ה"ש 18 וכן ה"ש 26 באשר למימדיה של ויקיפדיה.
140. ר' ה"ש 127 וכן ה"ש 129 בעניין השפעת הרשת.
141. ר' קטגוריה תפריט ראשי/עקרונות וקווים מנחים וכן ערך "ויקיפדיה:מדריך לכתיבת ערכים" וכן ה"ש 33, "עקרונות וקווים מנחים", באתר ויקיפדיה בעברית.
142. ר' ערך "מלחמת עריכה" באתר ויקיפדיה העברית וכן תרשים זרימה המופיע בנספח ג.
143. ר' ה"ש 160 והאמור שם לגבי מדיניות המחיקה בויקיפדיה.
144. ר' ערך "פרלמנט" באתר ויקיפדיה בעברית.
145. ר' ערך "הצבעה" באתר ויקיפדיה בעברית.
146. ר' תרשומת "הצבעות" באתר ויקיפדיה בעברית.
147. ר' ה"ש 142, עקרונות וקווים מנחים.
148. ככלל, מחילה ויקיפדיה מדיניות לפיה "אין דיאלוג" עם עורכים המחבלים באתרי תוכן. ר' ערך "התמודדות עם טרולים" באתר ויקיפדיה בעברית.
149. ר' ערך "זיהוי השחתות ועריכות שגויות" באתר ויקיפדיה בעברית.
150. מדיניותה המוצהרת של ויקיפדיה הינה חסימת הגולש לאחר מתן אזהרה, זיהוי הספק ממנו פועל המשחית והפניית המקרה למחלרת השימוש לרעה תוך הגשת תלונה. ר' ערך "טיפול בהשחתה" באתר ויקיפדיה בעברית.
151. ר' ערך "זכויות יוצרים" באתר ויקיפדיה בעברית. ההנחיות בהיבט זה משמשות תפקיד כפול, הן ככלי למניעת הפרה בטרם בוצעה (בבחינת בדיקת מקוריות) והן בבחינת דרכי התמודדות לאחר גילוי התוכן המפר. ר' גם מידע נלווה "זכויות יוצרים/שאלות ותשובות".
153. ר' תבנית תוכן "הפרת זכויות יוצרים" באתר ויקיפדיה בעברית, כנספח ד.
154. ככלל, במקום בו התוכן נכתב בידי כותב אנונימי, מדיניות האתר מורה על מחיקתו. ר' ה"ש 152, ערך זכויות יוצרים.
155. ר' קטגוריית תכנים החשודים בהפרות זכויות יוצרים באתר ויקיפדיה בעברית.
156. ר' ה"ש 39 בעניין מנגנון הזכרון בויקיפדיה וכן ערך
     "דף גרסאות קודמות" באתר ויקיפדיה בעברית.
157. מפעילי המערכת הינם משתמשים בעלי גישה לתכונות טכניות הקשורות בתחזוקת האתר, הפועלים על בסיס הרשאה הניתנת להם למשך שלוש שנים, ובכלל זה למפעילים סמכות ייחודית לבצע פעולות שונות דוגמת מחיקה, חסימת משתמשים או הסרת חסימה, הגנה על דפים או הסרת הגנה וכן מחיקת גרסאות מסוימות. יודגש, כי מפעילי האתר אינם בעלי סמכות בכל הנוגע למדיניות, נהלים וקבלת החלטות, שכן "החלטות בנושאים אלה מתקבלות בהצבעה דמוקרטית, שבה לכל הוויקיפדים אותה זכות הצבעה. המפעילים עוסקים בתחזוקת האתר, ובהגנה עליו מפני השחתה". כמו כן, המפעילים מחוייבים לפעולה על בסיס מדיניות ויקפדיה ובהתאם למשטר של כללים. להרחבה ר' ר' ערך "מפעיל מערכת" וכן ערך "בקשות ממפעילים" באתר ויקיפדיה העברית.
158. ר' ערך "מדיניות המחיקה" באתר ויקיפדיה בעברית.
159. ר' ערך "הצבעות מחיקה" וכן "יומן המחיקות" באתר ויקיפדיה בעברית.
160. "בעלי זכות הצבעה בהצבעת מחיקה, מחלוקת, מדיניות ובחירת בודקים הם משתמשים רשומים, שבזמן פתיחת ההצבעה היה להם ותק של 30 יום ו-100 עריכות ב-90 הימים שקדמו לפתיחת ההצבעה לפחות", ר' ערך "נהלים/הגדרות" באתר ויקיפדיה בעברית.
161. הכוונה היא לדיונים המתפתחים סביב מחלוקות לגבי טיבם של ערכים ספציפיים וכן לדיונים ברמת המדיניות, הקשורים באופיה של ויקיפדיה. ר' לדוגמא "פרשת שמעון" בקטגוריית "דיונים על העתקות רחבות היקף" באתר ויקיפדיה בעברית.
162. תרגום חופשי לביטוי "Given enough eyeballs, all bugs are shallow", הידוע גם כ"חוק הלינוקס" כפי שנקבע באחד מהטקסטים המכוננים בתרבות הקוד הפתוח. ר' Eric S. Raymond, The Cathedral and the Bazaar, O'reilly Media (1999) וכן תרגומו של הטקסט לעברית באתר איגוד האינטרנט הישראלי.
163. [164] IBM Collaborative User Experience Research Group, History Flows: Results (2003) וכן נספח ה.
164. ר' ה"ש 32, בנקלר, עמ' 73-74 וההפנייה שם למחקר אי.בי.אם.
165. ר' ערך "מנטר" באתר ויקיפדיה בעברית.
166. ר' כליים שונים באתר ויקיפדיה באנגלית, ובכלל זה "Vandal-Fighter", "Lupin’s Anti-Vandal" וכן "Abuse Filter".
167. ר' ערך "מערכת בקרת שינויים" באתר ויקיפדיה בעברית.
168. ר' אתר "ויקי-סקאנר" וכן Katie Hafner "Seeing Corporate Fingerprints in Wikipedia Edits" (19.8.2007), New York Times (תרגום הכתבה לעברית באתר הארץ, "היזהרו מתיקונים" (24.08.2007)).
169. כלי הרתעתי פנימי זה של ויקיפדיה נשמר תחת הנחיות קפדניות של קרן ויקימדיה, להרחבה ר' הגדרתו של "בודק" באתר ויקיפדיה בעברית וכן CheckUser Policy באתר קרן ויקימדיה.
170. דוגמא אחת מני רבות לתוכנות מעקב ייעודיות הינה תוכנת מעקב ויזואלי, "notabilia", המאפשרת מעקב אחר ערכים המועדים למחיקה. ר' גם ה"ש 32, מחקר איי.בי.אם, המציע כאמור טבלאות המעקב אחר שינויים שנערכו.
171. הכוונה היא לאתרים המציעים פיקוח על הרשת, בין בדמות סטטיסטיקה על נתוני צריכה באתר ויקיפדיה באופן פרטני, דוגמת Wikipedia article traffic statistics, והן בדמות זחלנים המפקחים על הרשת בכללותה. ר' Web Crawling Project .
172. ר' מדיניות הפרטיות בגרסתה המחייבת (בשפה האנגלית) באתר קרן ויקימדיה. כאמור, ששת המקרים בהם שומרת לעצמה ויקיפדיה את הזכות למסור מידע הינם: א. על פי הוראת צו בית משפט או הוראה מחייבת אחרת של רשות אכיפת חוק. ב. על פי הרשאה של המשתמש. ג. כאשר הדבר דרוש לצורך בדיקת תלונות על השחתה או עבירה. ד. כאשר המידע השמור בשרת ואשר מתייחס ל"רובוט/ספיידר" וחשיפתו הכרחית על מנת לפתור או להדגים בעיה טכנית. ה. כאשר מדובר במשתמש הפוגע בתכני ויקיפדיה באופן סדרתי, והשימוש במידע יסייע בהגשת תלונה על ידי צד שלישי. ו. כאשר המידע דרוש להגן על זכויותיה של קרן ויקימדיה, משתמשיה או הציבור הרחב.
173. שהרי בנסיבות מסויימות עשויה לקום חבות של מייסדי ויקימדיה (כמכונני המדיניות) ובעלי ההרשאה הרלוונטים, נוכח חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א- 1981 כפי שקיים במדינת ישראל, ומקבילו בעולם.
174. ערך "ציוני דרך" באתר ויקיפדיה בעברית.
175. לקוח מתוך ערך "מלחמת עריכה" באתר ויקיפדיה.
176. Studying Cooperation and Conflict between Authors with history flow Visualizations

ביבליוגרפיה

מאמרים

1. A. Aviram, Regulation By Networks, 2003 B.Y.U.L.R. 1179, 1195 (2003)
2. Y. Amichai-Hamburger, N. Lamdan, R. Madiel, R. & T. Hayat, Personality Characteristics of Wikipedia Members. CyberPsychology and Behavior (2008)
3. Y. Benkler, Free as the Air to Common Use: First Amendment Constraints on Enclosure of the Public Domain, 74 N.Y. U.L . Rev. (1999) 360
4. Y. Benkler, Law,Policy,andCooperation, in Government and Markets: Toward a New Theory of Regulation, E. Balleisen & D. Moss eds., Cambridge University Press (2009)
5. Y. Benkler, A Free Irresponsible Press: Wikileaks and the Battle Over the Soul of the Networked Fourth Estate, 46 Harvard Civil Rights-Civil Liberties Law Review 311 (2011) (Working Draft)
6. Y. Benkler, Coase's Penguin, or, Linux and The Nature of the Firm, 112 YALE L.J. 369 (2002)
7. H. Dagan, M. Heller, The Liberal Commons, 110 Yale L.J. 549 (2001)
8. H. Demsetz, Toward a Theory of Property Rights, 57 Am. Econ. Rev. Pap. & Proc. 347 (1967)
9. Y. Eshet, Digital literacy: A conceptual framework for survival skills in the digital era. Journal of Educational Multimedia and Hypermedia, 13 (1): 93-106 (2004)
10. J. Giles, Special Report: Internet Encyclopedias Go Head to Head, Nature (14.12.2005)
11. S.L. Jarvenpaa, & T. Shaw, Global virtual teams: integrating models of trust. Proceedings of the Volnet-Workshop, Institute of Information Systems, Department of Information Management, University of Bern (1998)
12. Lakhani, Karim R. and Andrew P. McAfee, Case Study: Wikipedia, Harvard Business School, 30 (2007)
13. D. Meyerson, K.E Weick, & R.M. Kramer, Swift trust and temporary groups. In Kramer, R.M. & Tyler, T.R. (Eds), Trust in Organizations: Frontiers of Theory and Research, Sage, Thousand Oaks, CA, 95-166 (1996)
14. H. Murray and J. Miller, C. Jason, Wikipedia in Court: When and How Citing Wikipedia and Other Consensus Websites is Appropriate (November 10, 2009). St. John's Law Review ,Vol. 84, No. 2 (2010)
15. Jens U. Nebel, Med's Position Paper on Digital Technology and the Copyright Act: Legislation without a Solution?, 36 V. U. W. L. Rev. 45, note 110 (2005)
16. G. Pessach, [Networked] Memory Institutions Social Remembering, Privatization and its Discontents, 26 Cardozo Arts & Entertainment Law Journal, 71 (2008)
17. D. Riehle, "How and Why Wikipedia Works: An Interview with Angela Beesley, Elisabeth Bauer, and Kizu Naoko," in Proceedings of the 2006 International Symposium on Wikis (WikiSym '06), ACM Press ( 2006)
18. P. Samueslon, Enriching Discourse on Public Domain, 55 Duke L.J. 783 (2006)
19. J. Shkabatur, Cities @ Crossroads: Digital Technology and Local Democracy in America, 76 BROOK. L. REV. (2011)
20. ד. אורן ואח', חקיקת זכויות יוצרים חדשה לישראל (המרכז למשפט וטכנולוגיה, עורכים: ניבה אלקין-קורן, מיכאל בירנהק, 2004)
21. נ. אלקין-קורן, מ. בירנהק, אינטרנט בחקיקה – ספירת מלאי, בתוך: רשת משפטית: משפט וטכנולוגיות מידע (סדרת הספרים משפט, חברה ותרבות, הוצאת אוניברסיטת תל-אביב, 2011)
22. נ. אלקין-קורן, הסדרה עצמית של זכויות יוצרים בעידן המידע עלי משפט, ב', 319 (2002)
23. נ. אלקין-קורן, המתווכים החדשים "בכיכר השוק" הוירטואלית משפט וממשל, כרך ו 381 (תשס"א-תשס"ב)
24. נ. אלקין-קורן , זכויות יוצרים בעידן המידע – יעדים ותיקים בעידן חדש שערי משפט, א', 155 (1998)
25. נ. אלקין-קורן, על כלל ועל נחלת הכלל עיוני משפט כה (תשס"א)
26. ר. אלקלעי, אחריותו האזרחית של ספק המשפט, כרך ו 151 (תשס"א)
27. מ. בירנהק, דרישת המקוריות בדיני זכויות יוצרים ושליטה תרבותית עלי משפט ב 354 (תשס"ב)
28. מ. בירנהק, לידתה של עוולה: הפרה תורמת בדיני פטנטים טכנולוגיות של צדק 188 משפט מדע וחברה (תשס"ג)
29. מ. בירנהק, קריאה תרבותית: החוק ושדה היצירה, בתוך: מ' בירנהק וג' פסח, יוצרים זכויות: קריאות בחוק זכות יוצרים, נבו, 83 (2009)
30. י. ויסמן, הזכות האישית (droit moral) בדיני זכויות יוצרים מחקרי משפט ז' 51 (תשמ"ט)
31. ג. וקסלמן, היצירה התאגידית והיצירה השיתופית, בתוך: מ' בירנהק וג' פסח, יוצרים זכויות: קריאות בחוק זכות יוצרים, נבו, 167 (2009)
32. ק. יובל, חקיקת זכויות יוצרים בעידן המידע, משפטים ועסקים ג, 409 (2005)
33. ב. מדינה, ארבעה מיתוסים על ביקורת שיפוטית דין ודברים (תשס״ח)
34. י. ניסן-אלון, אשם תורם בדיני זכויות יוצרים – נטע זר או שיקול תקף? המשפט 15(2) 675 (2010)
35. ג. פסח, הבסיס העיוני להכרה בזכות יוצרים משפטים לא 359 (תשס"א)
36. ג. רביד, ויקי: אתגרים חדשים בהשכלה הגבוהה על הגובה, המסלול האקדמי המכללה למינהל (2007)
37. צ. שראל, אוריינות היפרטקסטואלית – מקסם שווא או אפשרות מעשית? בתוך: שלזינגר, י' ומוצ'ניק, מ' (עורכים), למ"ד לאיל"ש, קובץ מחקרים במלאות שלושים שנה לאגודה הישראלית לבלשנות שימושית, ירושלים: צבעונים הוצאה לאור (תשס"ד)
38. א. תלמוד, ו. ברט הון חברתי: סקירה ביקורתית ומבט מהסוציולוגיה של הרנטה, סוציולוגיה ישראלית ה (2) 435-452 (2003)

ספרים

39. Aristotle, Politics,Book II, 1261b, translated by Benjamin Jowett, Oxford: Clarendon Press (1885)
40. Y. Benkler The Wealth of Networks: How Social Production Transforms Markets and Freedom, Yale Press (2006)
41. W. Cunningham, B. Leuf, The Wiki way: Quick collaboration on the Web. Boston: Addison-Wesley Longman (2001)
42. F. Engels, Socialism: Utopian and Scientific (1892)
43. W. Friedmann, Legal Theory, 5th edition (London: Stevens & Sons Ltd. 1967)
44. . Helprin, Digital barbarism: A writer's manifesto. New York: Harper (2009)
45. L. Lessig, Free Culture: How Big Media Uses Technology and the Law to Lock Down
    Culture and Control Creativity, Penguin (2004)
46. G. Lovink and N. Tkacz (eds), Critical Point of View: A Wikpedia Reader, Amsterdam: Institute of Network Cultures (2011)
47. D. O’Sullivan, Wikipedia:a new community of practice?, Farnham, England ;Burlington (2009)
48. E. Pariser, The Filter Bubble: What the Internet Is Hiding from You, London: Viking (2011)
49. E. S. Raymond, The Cathedral and the Bazaar , O'Reilly Media (1999)
50. J. M. Reagle & L. Lessig‏, Good Faith Collaboration: The Culture of Wikipedia, MIT press (2010)
51. L. Sanger, The Early History of Nupedia and Wikipedia: A Memoir, chapter 20 "Open Sources 2.0: the continuing evolution", edit by: Chris DiBona‏, Danese Cooper‏, Mark Stone, O'Reilly Media (2006)
52. D. Tapscott, A. Williams, Wikinomics: How Mass Collaboration Changed Everything, New- York: Penguin (2006)
53. מ. בירנהק, ג. פסח, יוצרים זכויות: קריאות בחוק זכות יוצרים, נבו (2009)
54. י. ויסמן, דיני קניין – חלק כללי, המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש הרי ומיכאל סאקר הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים (1993)
55. ג. סורוביצקי, חוכמת ההמונים. תרגום: ג'. שבא. ירושלים: כתר (2006)
56. מ. פרידמן, קפיטליזם וחירות, תרגום: מזל כהן, הוצאת שלם (2003)

חקיקה

57. An Act for the Encouragement of Learning, by vesting the Copies of Printed Books in the Authors or purchasers of such Copies, during the Times therein mentioned (Copyright Act 1709 8 Anne c.19)
58. Communications Decency Act of 1996
59. Digital Millenium Copyright Act 1998
60. פקודת זכות היוצרים 1924
61. חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007
62. פרוטוקול מס' ‎33 מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה, באתר הכנסת (2.2.10)

פסיקה

63. Shapiro Bernstein & Co v H.L Green Co., 316 F.2d 304, 307 2d dr.,(1963)
64. Cohen v. California, 403 U.S. 15 (1971)
65. Sony Corp. v. Universal City Studios. Inc., 464 U.S. 417, 435 (1984)
66. Cubby Inc. v. CompuServe Inc., 776 F. Supp. 135 S.D.N.Y (1991)
67. Playboy Enterprises, Inc. v. Frena, 839 F. Supp. 1552 M.D. Fla. (1993)
68. Straton Oakmont, inc. v. Prodigy Services Co., N.Y. Misc. LEXIS 229 (1995)
69. Religious Technology Center v. Netcome On-Line Communications Service, 907 F. Supp. 1361 (1995)
70. ד"נ 9/77 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' הוצאת עתון "הארץ" בע"מ, פ"מ לב(3) 337
71. ע"א 1636/98 רב בריח נ' בית מסחר לאביזרי רכב חבשוש, פ"ד נה(5) 357
72. ת"א (שלום כפר סבא) 7830/00 בורוכוב ארנון נ' פורן אלישי (פורסם בנבו – ניתן ביום 14.7.02)
73. ע"א 4534/02 רשת שוקן בע"מ נ' הרציקוביץ', פ"ד נח(3) 558
74. ת"א (שלום תל אביב) 32986/03 בושמיץ משה נ' אהרונוביץ' ענת, עמ' 16 לפסק הדין (פורספ בנבו – ניתן ביום 6.5.07)
75. ת"א (שלום תל אביב) 64045/04 "על השולחן" מרכז גסטרונומי בע"מ נ' אורט ישראל (פורסם בנבו – ניתן ביום 10.5.2007)
76. ת"א (שלום תל אביב) 51859/06 עו"ד שמעון דיסקין נ' הוצאת עיתון הארץ בע"מ, פסקאות 135-133 לפסק הדין (פורסם בנבו – ניתן ביום 28.8.08)
77. ת"א (מחוזי תל אביב) 1559/05 חמדה גלעד נ' נטוויז'ן בע"מ, עמ' 5 לפסק הדין (פורסם בנבו – ניתן ביום 23.7.2009)
78. רע"א 4447/07 רמי מור נ' ברק אי.טי.סי. [1995] החברה לשרותי בזק בינלאומיים בע"מ (פורסם בנבו – 25.3.2010)
79. רע"א 1700/10 אבי רועי דוביצקי נ' ליאב שפירא (פורסם בנבו – 20.5.10)
80. ע"א 5977/07 האוניברסיטה העברית בירושלים נ' בית שוקן להוצאת ספרים בע"מ פסקאות 16-19 לפסק הדין (פורסם בנבו – ניתן ביום 20.6.2011)
81. ת"א (מרכז) 567-08-09 א.ל.י.ס אגודה להגנת יצירות סינמטוגרפיות (1993) בע"מ נ' רוטר.נט בע"מ (פורסם בנבו – 8.8.2011)
82. ת"א (מחוזי מרכז) 10695-09-09 Nav N Go Kft נ' דימיטרי גולצמן, פסקה 33 לפסק הדין, (פורסם בנבו – ניתן ביום 6.9.11)

מקורות אינטרנטיים נוספים

83. D.S. Miall The Hypertextual Moment (1998)
84. IBM Collaborative User Experience Research Group, History Flows: Results & Studying Cooperation and Conflict between Authors with history flow Visualizations (2003)
85. R. S. Boynton, The Tyranny of Copyright? New York Times (2004)
86. O'Reilly, T. What Is Web 2.0: Design Patterns and Business Models for the Next Generation of Software O'Reilly (2005)
87. Fatally Flawed, Refuting the recent study on encyclopedic accuracy by the journal Nature, Encyclopædia Britannica, Inc. (2006)
88. P. Evans, The Wiki Factor, BizEd, 28 (2006)
89. N. Cohen, Courts Turn to Wikipedia, but Selectively, New York Times (2007)
90. K. Hafner, Seeing Corporate Fingerprints in Wikipedia Edits New York Times (2007)
91. Pew internet& American life project, Teens and Social Media, The use of social media gains a greater
92. foothold in teen life as they embrace the conversational nature of interactive online media (2007)
93. Video – TED, Larry Lessig on laws that choke creativity (2007)
94. R. Stallman, Why Open Source misses the point of Free Software (2011)
95. ש. רפאלי, רעיון טוב חי לנצח, בטורו השבועי מתבונן על העולם החדש, מיום 21.5.2009
96. ש. רפאלי, מהו web 3.0, בטורו השבועי מתבונן על העולם החדש, מיום 19.11.2009
97. ש. רפאלי, מה ויקיפדיה עשתה לכלכלה, בטורו השבועי מתבונן על העולם החדש, מיום 11.8.2011
98. י. הכט, על משמעות המושג "אינטליגנציה קולקטיבית" ברשת (2009)
99. י. הכט, שיתוף דיגיטאלי בארגונים בישראל (2006)
100. מ. פו, הדמוקרטיה באינטרנטיה, תכלת 34 (2009)
101. ד. מישורי, תולדות רעיון הגידור, ארץ אחרת, גיליון 29, 22 (2005)
102. איגוד האינטרנט הישראלי
103. אתרי ויקיפדיה
104. אלקסה
105. "גנו" (GNU)
106. ויקיפדיה עברית ואנגלית
107. מקורות חדשותיים מקוונים – הארץ, כלכליסט , NYtimes
108. פרוייקט COMMUNIA
109. קריאטיב קומונס ישראל
110. אתר תנועת הקוד הפתוח
111. אתר המוסד לתוכנה חופשית
112. אנציקלופדית בריטניקה און-ליין
113. אתר מגזין "Science"
114. אתר http://notabilia.net/
115. אתרים מבוססי ויקי – http://lyrics.wikia.com/Lyrics_Wiki ; http://wikileaks.org ; http://www.wikihow.com/Main-Page ; http://wikitravel.org/en/Main_Page ; http://www.wikia.com/The_Wikia_Story ; http://www.c2.com/cgi/wiki?WelcomeVisitors

נספחים

נספח א – צמיחת ויקיפדיה בשפה העברית (כפונקציה של מספר הערכים הכתובים)¹⁷⁵

נספח ב – מבנה התוכן בויקיפדיה

1. לשונית ערך – קריאה

 

2. לשונית ערך – עריכה

3. לשונית ערך – גרסאות קודמות

נספח ג – תרשים זרימה: מלחמת עריכה¹⁷⁶

נספח ד – תבנית ערך החשוד בהפרת זכויות יוצרים

נספח ה – מחקר איי.בי.אם ופיתוח כלי המעקב הוויזואלי בנוגע למלחמות עריכה¹⁷⁷