במרץ 2023 פרסם בנק ישראל את "דו"ח בנק ישראל", אשר עוסק במגוון תחומי הפעילות הכלכלית: מדיניות כלכלית, תוצר, שימושים וענפי המשק ועוד. הדו"ח לשנת 2023 כולל בין היתר דיון בהשפעות המשולבות של מגפת הקורונה ותהליכי הדיגיטציה במשק הישראלי על הפריון הכולל של המשק, וכן על פיתוח שירותי הממשל הדיגיטלי. נוסף על כך, מציג הדו"ח את דירוג שירותי הממשל הדיגיטלי ב"מדד הממשל הדיגיטלי" של האו"ם ומכיל המלצות כיצד יש להקצות משאבים על מנת לשפר את הנגישות של שירותים אלו לכלל האוכלוסייה.
מנתוני הדו"ח עולה כי התרומה המרכזית להתפתחות ענפי השירותים בישראל, הן מבחינת הפריון הענפי, והן מבחינת גידול בתעסוקה, נבעה מפעילות מגזר ההייטק (ובכללו שירותי IT ומחקר ופיתוח) בעקבות עלייה עולמית בביקוש לשירותים דיגיטליים. בנוסף עלה כי יצוא שירותי מידע, מחשוב ותקשורת גדלו באופן משמעותי בישראל ביחס ליתר המדינות המפותחות, וכי ההשקעה בענפים אלו עלתה אף היא. ניתן לראות זאת גם במס' מדדים נוספים, כמו שיעור ההוצאה על מו"פ ביחס לתמ"ג, וגיוסי הון והנפקות הרחבים של חברות טכנולוגיה ישראליות בבורסה.
במקביל לכך, נראה כי הטמעת טכנולוגיות מקוונות בענפים כמו המסחר הקמעונאי, התקשורת ומערכת הבנקאות אפשרה להקטין את מספר העובדים הנדרשים כדי לספק את אותם השירותים בלי להקטין בהם את התפוקה. תהליכים אלה, לצד רפורמות לעידוד התחרות, תרמו תרומה חיובית לצמיחת הפריון במשק.
ישנם סימנים ראשוניים המעידים על כך שמשבר הקורונה השפיע על הגורם הטכנולוגי שהגדיל את הפריון במשק וגרם למגזר ההייטק לתפוס בתוך משק משקל גדול יותר. סיבה אחת לכך היא גידול הביקוש העולמי לשירותים דיגיטליים ותהליכי האוטומטיזציה, שהתרחבו מאוד בעקבות המשבר והרחיבו את פעילות ההייטק. סיבה נוספת טמונה בהשפעתו של המשבר על העלייה בביקוש לשירותים מקוונים, ושימוש באמצעים מקוונים – דבר שהאיץ גם את תהליך הדיגיטציה של שירותי הממשל, שאושר ע"י הממשלה בשנת 2017. את השיפור בשירותי הממשל הדיגיטליים ניתן לבחון באמצעות "מדד הממשל הדיגיטלי".
"מדד הממשל הדיגיטלי", שפותח על ידי האו"ם, מאפשר למידה על מידת הפיתוח של התהליכים הדיגיטליים שמקדמת הממשלה בישראל ביחס למדינות המפותחות האחרות. לפי המדד לשנת 2020, שהנתונים שהוצגו בו נאספו טרם פרוץ מגפת הקורונה, מקומה של ישראל ערב המגפה היה נמוך יחסית – מקום 24 מתוך 35 מדינות שנבחנו. בתקופת המגפה הייתה כאמור בישראל התקדמות רבה בפיתוח הכלים הדיגיטליים והיא הייתה מהירה יותר מאשר בחלק מהמדינות המפותחות. כך עלתה ישראל במדד של שנת 2022 למקום ה-13.
המדד משקלל שלושה תת-מדדים: מדד השירותים המקוונים, המודד את הנגישות של שירותי הממשלה באינטרנט (תשלום עבור השירותים, הגשת מסמכים וטפסים, קבלת שירותי חינוך, תעסוקה וכו') מדד תשתיות הטלקומוניקציה, המודד בעיקר את הנגישות לאינטרנט מהיר והשימוש בטלפונים החכמים; ומדד הון אנושי המודד את כישורי השימוש באמצעים דיגיטליים באוכלוסייה (נמדד על ידי רמת ההשכלה של האוכלוסייה, אחוז הצעירים באוכלוסייה, והבנת הנקרא באוכלוסייה).
בחינת השינויים בתת המדדים מלמדת כי העלייה ב"מדד הממשל הדיגיטלי" בתקופת הקורונה מבטאת ברובה שיפור משמעותי בפיתוח שירותים מקוונים שמספקים אתרים ממשלתיים. במדד זה התקדמה ישראל למקום ה-15 במדד של שנת 2022 מהמקום ה-30 שבו הייתה בשנת 2020. נוסף על כך, בתקופת הקורונה השקיעה ישראל בפיתוח תשתיות המאפשרות לאוכלוסייה שימוש באינטרנט, מה שאכן הוביל לעלייה בשימוש באינטרנט באוכלוסייה (כולל שימוש בטלפונים ניידים). פיתוח התשתיות משתקף במקומה הגבוה של ישראל במדד תשתיות הטלקומוניקציה (המקום ה-15 לעומת ה-18 לפני הקורונה).
דירוגה של ישראל בתת-המדד השלישי, מדד ההון האנושי, היה נמוך במדד של שנת 2020 (מקום 24) ובמדד של שנת 2022 ירדה ישראל למקום ה-25. עדויות למקומה הנמוך יחסית של ישראל בדירוג הידע לגבי שימוש בסביבה טכנולוגית נמצאו גם במקומות נוספים; בסקר המיומנויות של ה-OECD (PIAAC) נראה כי בקבוצות אוכלוסייה מוחלשות כמו הערבים והחרדים ישנו חוסר ידע לגבי שימוש בסביבות טכנולוגיות.
בעקבות נתונים אלה עולה מדו"ח בנק ישראל כי יש להקצות משאבים לחינוך דיגיטלי, וכן לגבש תכנית לתמיכה בשימוש בכלים הדיגיטליים לאוכלוסייה המבוגרת, לאוכלוסיות שאינן שולטות בעברית ולאוכלוסייה בעלת מוגבלויות כדי להנגיש את השירותים הציבוריים הדיגיטליים לאוכלוסייה הרחבה. השקעה בשיפור יכולות השימוש בכלים דיגיטליים תגביר את יכולותיו של האזרח להתנהל מול הרשויות ואת התמיכה בתהליך הדיגיטציה.
