חזרה לעמוד הקודם

פעילות גורמי אכיפה בישראל להסרת תכנים מרשתות חברתיות בשנת 2020

בקשת חופש מידע שהגיש איגוד האינטרנט הישראלי חושפת נתונים חדשים על פעילות הסרת התכנים שמבצעת מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה מול הרשתות החברתיות השונות.

רקע

מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה מרכזת את מאמצי האכיפה של מדינת ישראל בהתמודדות עם פשיעה במרחב הסייבר, לרבות הליכי חסימת גישה לאתרי אינטרנט ופניה לרשתות החברתיות בבקשות להסרת תכנים המהווים עבירה פלילית. בשנים האחרונות, מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה פועלת מול פלטפורמות מקוונות ושירותי אינטרנט שונים לשם הסרת או הגבלת תכנים פוגעניים ומסוכנים ברשת. המישור הוולונטרי של פעילות מחלקת הסייבר בהסרת תכנים מהרשת מתייחס לדיווחים שהיא מעבירה לפלטפורמות המקוונות ולספקיות הגישה לאינטרנט על אודות תוכן שעל פניו מהווה עבירה פלילית לפי הדין הישראלי ואשר לפי הבנת מחלקת הסייבר נוגד גם את תנאי השימוש של הפלטפורמה המקוונת או ספקיות הגישה לאינטרנט – במטרה לעודד או להניע את הפלטפורמות המקוונות להסרה של התוכן.

בראשית שנת 2022 הגיש איגוד האינטרנט הישראלי, באמצעות התנועה לחופש מידע, בקשה לקבל נתונים מפורטים על פעילות מחלקת הסייבר בשנים האחרונות. ביום 22.3.2022 נענה משרד המשפטים לבקשה ביחס לשנת 2020 והעביר את מרבית הנתונים המבוקשים.

בקשת חופש מידע מטעם איגוד האינטרנט הישראלי והתנועה לחופש המידע (19.1.2022)

תשובת משרד המשפטים לבקשת חופש המידע (22.3.2022)

סקירה וניתוח הנתונים אודות פעילות מחלקת הסייבר מול הרשתות בשנת 2020

פניות שהועברו למחלקת הסייבר בבקשה להסרת תכנים

במהלך שנת 2020 הועברו למחלקת הסייבר של פרקליטות המדינה 4654 פניות מגופים מדינתיים בבקשה לפעול מול פלטפורמות אינטרנטיות לשם הסרת תכנים. כפי שפרסמה הפרקליטות בעבר, מדובר בירידה חדה בהשוואה לשנים הקודמים (19,606 בקשות הסרה בשנת 2019, 14,283 בשנת 2018, 12,351 בשנת 2017 ו-2,241 בשנת 2016.

94%  מהפניות של גורמי ממשל למחלקת הסייבר בשנת 2020 הגיעו מצד גופים ביטחוניים (4382 בקשות). 64% מהבקשות של הגופים הביטחוניים נבעו מעילת הזדהות עם ארגון טרור ו- 36% לעילת הסתה לטרור.

יתר הפניות הגיעו למחלקת הסייבר ממשרד הבריאות בנושאי העברת מידע כוזב (109 פניות); ממשטרת ישראל (59 פניות); ממוקד 105 (49 פניות), משרד הרווחה (14 פניות) ואחרים (55 פניות).

החלטות מחלקת הסייבר על פניות "מוצדקות" שבגינן תועבר בקשת הסרה לפלטפורמות המקוונות

83% מהפניות שהעבירו גופים ציבוריים למחלקת הסייבר בפרקליטות נמצאו כ-"מוצדקות", כלומר הובילו לבקשות הסרה רשמיות של המחלקה מול הפלטפורמות האינטרנטיות (כאשר כ- 9% מפניות הגופים הוסרו עוד לפני הצורך בהתערבות הפרקליטות).

בהקשר זה, מעניין לגלות כי ישנם גופים הנענים יותר ע"י הפרקליטות, כמתואר בתרשים הבאה:

בתרשים הבא ניתן לראות את חלוקת הנושאים שבגינן העבירה מחלקת הסייבר בקשות הסרה רשמיות לפלטפורמות:

כלומר, נפח העבודה העיקרי של הפרקליטות מול הרשתות החברתיות הוא בנושאי הזדהות עם ארגון טרור (60% מבקשות ההסרה שהעבירה לפלטפורמות), הסתה לטרור (34.3% מבקשות ההסרה שהעבירה לפלטפורמות). נפח זעום מבקשות ההסרה של מחלקת הסייבר עסק בהעברת מידע כוזב (2.4% מהבקשות) ופגיעה בפרטיות, העלבת עובד ציבור ולשון הרע (1.7%).

במהלך שנת 2020 כמעט ולא התבקשה הסרת תכנים מהפלטפורמות ביתר העילות: 14 בקשות בנושא הפרת צו איסור פרסום, 12 בקשות בנושא חוק הנוער, 9 בקשות בנושא הסתה לאלימות, 5 בקשות בנושא הטרדה מינית, 2 בקשות בנושא חוק האימוץ ו-12 פניות בנושאים אחרים.

היענות הפלטפורמות לבקשות הסרה מטעם מחלקת הסייבר

  • המוקד העיקרי של בקשות ההסרה אותן הוציאה מחלקת הסייבר הייתה פייסבוק, אליה נשלחו 91.4% מהבקשות (3,523).6% (253) נשלח ליוטיוב ו- 1.3% (52) לטוויטר. פניות נוספות אך בשיעורים נמוכים יותר נשלחו לגוגל, וואטסאפ, אינסטגרם ופלטפורמות אחרות.
  • 73% מהבקשות שהגישה המדינה לפלטפורמות נענו והתוכן המבוקש הוסר מהפלטפורמה (אחוז זניח מהן נענה באופן חלקי), ולמעלה מרבע (27%) נדחו ע"י הפלטפורמות האינטרנטיות, שסירבו להסיר את התוכן המבוקש במקרים אלה.
  • בשנת 2020 חלה ירידה במידת ההיענות של הפלטפורמות, כאשר בשנת 2019 נענו 90% מבקשות ההסרה שהועברו להן.
  • בסה"כ, פייסבוק נענתה ל- 76% מבקשות המדינה (2,662 מתוך 3,523), לעומת טוויטר ויוטיוב שהיו פחות קואופרטיביות, עם היענות של 56% (29 מתוך 52) ו- 43% (109 מתוך 253) בהתאמה.

בתרשים הבא ניתן לראות את מידת ההיענות של הפלטפורמות לעילות השונות שבגינן התבקשה הסרת תכנים:

  • הפלטפורמות נענו באופן גורף (100%) לבקשות בעילות של הפרת צו איסור פרסום, הסתה לאלימות והטרדה מינית (25 בקשות בסה"כ). יחס דומה קיבלו גם בקשות בעילת העברת מידע כוזב (שכאמור הוגשו ע"י משרד הבריאות), שזכו ל- 96% היענות (97 מתוך 101 בקשות).
  • לעומת זאת, רק 65% מבקשות הנוגעות לפרטיות, לשון הרע והעלבת עובד ציבור נענו בחיוב ע"י הפלטפורמות (44 מתוך 68 בקשות בנושא).
  • בעניין הבקשות הביטחוניות, 82% מאלו שהוגשו בעילת הזדהות עם ארגון טרור נענו ע"י הפלטפורמות (2,007 מתוך 2,438 בקשות). לצד זאת, רק 52% מהבקשות בעילת הסתה לטרור זכו לשיתוף פעולה מצדן (625 מתוך 1,199 בקשות).

מידת ההיענות של הפלטפורמות לבקשות הסרה לאורך השנה, בחלוקה לעילות

כמות בקשות הפרקליטות אל הפלטפורמות הלכה ופחתה עם כל רבעון (מ- 1,432 בקשות ברבעון 1 של שנת 2020 ל- 431 ברבעון 4). עם זאת, שיעורי ההצלחה של הבקשות עלו לאורך הרבעונים, מ- 59% היענות אצל הפלטפורמות ברבעון הראשון, דרך 67% ברבעון השני, ועד 97% היענות ברבעון השלישי ו- 90% היענות ברבעון הרביעי.

בתרשים הבא ניתן לראות את שיעורי ההיענות של הפלטפורמות לבקשות ההסרה בחלוקה לנושאים:

מכאן ניתן לראות שברבעון הראשון של שנת 2020 הפלטפורמות נטו שלא להיענות לבקשות הסרה בנושא הסתה לטרור, פגיעה בפרטיות והעלבת עובד ציבור, אך במהלך השנה הנכונות לקבל בקשות הסרה בעילות אלו כמעט והכפילה את עצמה.