סקר מקיף שבחן מוכנות דיגיטאלית ופערים דיגיטאליים במסגרתו רואיינו 1,230 נשאלים, מתוכם 1,004 במגזר היהודי (722 מבוגרים מעל גיל 18 ו-282 בני נוער בגילאי 12-18) ו-226 במגזר הערבי (145 מבוגרים מעל גיל 18 ו-81 בני נוער בגילאי 12 – 18). להלן ממצאים עיקריים מתוך הסקר –
- קצת פחות ממחצית מהאוכלוסייה המבוגרת וקצת יותר משני שליש מבני הנוער השתמשו באינטרנט ב-4 השבועות האחרונים לפני המחקר.
- שיעור השימוש באינטרנט נמוך יחסית בקרב גילאי 65 ומעלה, חרדים, דתיים ומסורתיים, המגזר הערבי, בעלי השכלה יסודית ותיכונית חלקית, בעלי הכנסה מתחת לממוצע, עולים מחבר העמים ויוצאי עדות המזרח מהדור הראשון. שיעורי שימוש גבוהים מהממוצע התקבלו בקרב חילונים, בעלי השכלה אקדמית, בעלי הכנסה ממוצעת ומעלה ויוצאי עדות אשכנז מהדור השני.
- כמחצית ממשתמשי האינטרנט הבוגרים גלשו בשנה שקדמה לסקר באתרים של משרדי ממשלה או רשויות מקומיות (ממשל זמין).
- הערכות מיומנויות התקשורת באמצעות האינטרנט היו די גבוהות – כמחצית מהמבוגרים וקרוב לשני שליש מבני הנוער משתמשי האינטרנט העריכו את מיומנותם לפחות באחד מתחומי התקשורת באמצעות האינטרנט (דוא"ל, צ'אטים, יצירת אתר) כגבוהה מאוד.
- הגורם התורם במידה הרבה ביותר לפערים דיגיטליים בישראל הוא רמת ההשכלה. גורמים נוספים התורמים לפערים דיגיטליים הם רמת ההכנסה, גיל (במיוחד גילאי 65 ומעלה) ומוצא (במיוחד יוצאי עדות המזרח מהדור הראשון).
- החסם הבולט ביותר לשימוש באינטרנט, הן בקרב המבוגרים והם בקרב בני הנוער, הוא חסם פסיכולוגי – תחושה ש"האינטרנט זה לא בשבילי". בקרב המבוגרים, כשליש מסכימים עם טענה זו, כאשר אחוז המסכימים עולה ככל שהיקף השימוש באינטרנט קטן יותר, ובקרב אלה שאינם משתמשים כלל, כמחצית מסכימים עם הטענה. בקרב בני הנוער, שיעור המסכימים שהאינטרנט הוא לא בשבילם עמד רק על 18%.
- 1 מכל 10 מבוגרים ו-2 מכל 10 בני נוער השתתפו בשנה שלפני הסקר בהכשרה כלשהי לשימוש במחשבים. בנוסף, קרוב לרבע מהמבוגרים וקרוב לשליש מבני הנוער עסקו בשנה שלפני הסקר בלמידה עצמית של שימוש במחשבים.
במסמך ניתן למצוא נתונים נוספים על הבעלות והשימוש במחשב ובחיבור לאינטרנט, אוריינות דיגיטלית, פערים דיגיטליים, השפעות השימוש באינטרנט והכשרה לשימוש במחשבים ולמידה עצמית.
