במהלך שנת 2024 פרסם איגוד האינטרנט הישראלי מחקר עומק מקיף על מאפייני התשתיות האינטרנט, השימושים והמוגנות המקוונים של החברה הערבית בישראל" מאת ד"ר יונתן מנדלס. עמוד נתונים זה מספק כלי ניתוח נבחרים ואת הנתונים הגולמיים של הסקר הייעודי שנערך עבור המחקר במהלך שנת 2023 על ידי חברת הסקרים "איפקאר".
המדגם הקיף 714 נבדקים (N=714) בגירים. 477 מתוכם נדגמו בטלפון, ו־237 נדגמו בצורה דיגיטלית (טעות הדגימה: + 0.0366). בין המשיבים היו 366 גברים ו־348 נשים. משתנים נוספים שנדגמו הם רמת הכנסה, רמת השכלה, מספר נפשות בבית, דת ורמת דתיות. כדי להציג מדגם הנאמן לחלקה של אוכלוסייה זו בחברה הישראלית הוגדרו האשכולות לפי ארבעה מאפיינים: מגדר המשיבים (מחציתם גברים ומחציתם נשים); אזורי מגורים, בהלימה לפיזור האוכלוסייה הערבית באזורים אלו.
תשתיות האינטרנט בחברה הערבית וקבוצות דמוגרפיות: סוג חיבור, איכות וזמינות מכשירי קצה
התרשים הבא מציג את תשובות המשיבים לשאלות על סוג תשתיות האינטרנט הביתי ומידת שביעות הרצון של המשיבים מאיכות מהחיבור לאינטרנט ולרשת הסלולרית ומהירות הגלישה הממוצעת:
בדיקת סוג החיבור לפי חלוקה לאזורים בארץ הראתה תמונה דומה, עם שני יוצאי דופן בשני קצוות ההתפלגות: מקרב תושבי הנגב שהשיבו לסקר, 51.1% מחוברים בחיבור קווי, 42% מחוברים בחיבור סלולרי ורק 2.3% מחוברים בסיב אופטי. שיעור המתחברים בחיבור סלולרי גבוה בנגב מאוד יחסית למשולש (27%) ולגליל (20.2%). מנגד, בערים המעורבות, שבהן חולקים התושבים הערבים את התשתיות עם שכניהם היהודים, 54.7% מחוברים בחיבור קווי, 24% בחיבור סלולרי ו־17.3% בסיב אופטי – השיעור הגבוה ביותר מבין אזורי המגורים שנבדקו. בפילוח לפי קבוצות דתיות נמצא כי שיעור המשיבים הנוצרים והדרוזים המחוברים בסיבים אופטיים (19% ו־18.6%, בהתאמה) גבוה בהשוואה לשיעור המוסלמים (4.3%). בחינת הקשרים בין התשובות לשאלה ובין משתנים נוספים הראתה כי קיים קשר בין רמת הכנסה לחיבור לסיב אופטי – בקרב בעלי הכנסה גבוהה עולה שיעור החיבור לסיבים אופטיים. כמו כן, בעלי חיבור קווי הם בעלי הכנסה גבוהה יותר מאלו המחוברים בעזרת חיבור סלולרי. בחינת הקשר בין אזור המגורים לאלו שהשיבו כי הם מחוברים באמצעות חיבור סלולרי הראתה כי תושבי הנגב מחוברים בחיבור סלולרי יותר מתושבי אזורים אחרים. אפשר להסביר ממצא זה באמצעות העובדה שרבים מהבדואים בנגב מתגוררים ביישובים לא מוכרים, שאינם מחוברים לתשתיות חשמל וטלפון.
כמפורט בדוח המחקר וזמין בנתונים הגולמיים, ספק האינטרנט הביתי המוביל בחברה הערבית הוא בזק בינלאומי שאליו מחוברים 59% מהמשיבים, והיתרה מתחלקת בין הוט נט, פרטנר, סלקום ואחרות. בחינה לפי אזורים גיאוגרפיים העלתה כי הרוב המוחלט במשולש (54.4%) ובגליל (58.9%) מחוברים דרך בזק בינלאומי, ואילו בערים המעורבות נמצא שיעור גבוה יותר של חיבור דרך הוט נט (5.6%) ופרטנר (14.8%).
התרשים הבא מציג את תשובות המשיבים לשאלות בהן התבקשו לציין את סוגי אמצעי הקצה שיש בביתם (מחשב נייח, מחשב נייד, טלפון חכם, טאבלט, טלוויזיה חכמה וטלפון נייד):
מהממצאים עולה כי המכשיר הנפוץ ביותר בבתי המשיבים הוא טלפון חכם (סמארטפון) – 92% העידו כי יש בבעלותם מכשיר כזה. כמו כן, ל־71% מהמשיבים יש מחשב נייד, 58% הם בעלי טלוויזיה חכמה, 41% מחזיקים בטאבלט, ל־28% יש מחשב נייח ול־11% טלפון נייד פשוט. בנוסף, נמצא קשר בין רמת השכלה ורמת הכנסה לבעלות על מחשב נייד – למשיבים בעלי השכלה תיכונית ומעלה המשתכרים מעל הממוצע יש יותר מחשבים ניידים. נמצא גם קשר בין בעלות על מחשב נייח לרמת הכנסה – אלו שבבעלותם מחשב נייח משתכרים יותר מאלו שאין בביתם מחשב נייח. קשר נוסף נמצא בין הבעלות על מחשב נייד או נייח ובין מספר הנפשות בבית – בעלי מחשבים ניידים ונייחים משתייכים למשפחות בעלות מספר נפשות גדול יותר מאלו שאין להם מחשבים כאלו.
שימושי אינטרנט של החברה הערבית בישראל וקבוצות דמוגרפיות
התרשים הבא מציג את תשובות המשיבים לשאלות על המוטיבציות או הסיבות שבגינן התחברו לרשת בחודש האחרון (לרבות אפליקציות, למעט מיילים), מתוך קבוצה מוגדרת של אפשרויות אותן התבקשו לדרג:
בבדיקת ההבדלים בין הקבוצות הדתיות השונות עלה כי משיבים נוצרים השתמשו ברשת למטרות קניות וצרכנות (60.3%), לביצוע תשלומים וחשבונות (63.5%) ולצפייה בסרטונים (84.1%) יותר מאשר מוסלמים (50.2%, 51.5% ו־62.4% בהתאמה) ודרוזים (50.8%, 55.9% ו־59.3% בהתאמה). מנגד, מוסלמים דיווחו כי הם גלשו באתרי חדשות ואקטואליה (69.9%) יותר מנוצרים (58.7%) ודרוזים (62.2%).
בבחינת ההבדלים לפי אזורים גיאוגרפיים נמצא כי משיבים המתגוררים בנגב העידו על שיעורי שימוש נמוכים באינטרנט ברוב הקטגוריות, בפרט בהשוואה לגליל ולערים המעורבות. כך למשל, משיבים מהנגב משתמשים פחות בשירותי בנקאות ופיננסים ברשת (55.7%) מאשר משיבים מהמשולש (68.6%), מהגליל (67%) ומהערים המעורבות (76%). נמצא גם הבדל במידת הגלישה ברשתות חברתיות בין משיבים מהנגב (70.5%) למשיבים מהמשולש (81.1%), הגליל (81.6%) והערים המעורבות (84%). בשימושים אחרים נמצאו פערים קטנים יותר. מכך ניתן להסיק שתשתיות האינטרנט המוגבלות בנגב, לצד המאפיינים החברתיים־דמוגרפיים של תושבי אזור זה, מביאות לשיעורי שימוש נמוכים ברשת במרבית הקטגוריות בהשוואה לשאר אזורי הארץ.
בבדיקת הקשרים בין השאלה למשתנים השונים נמצא קשר בין רמת השכלה ובין שימוש ברשת לקבלת מידע רפואי, לשירותי בנקאות, לתשלום חשבונות וללמידה מקוונת: השימושים הללו גברו ככל שרמת ההשכלה של המשיבים הייתה גבוהה יותר. נוסף לכך נמצא כי משתמשים אשר השתמשו ברשת למטרות גלישה ברשתות חברתיות או צפייה בסרטונים והאזנה למוזיקה הם בעלי רמת דתיות נמוכה יותר מאלו שלא השתמשו בה למטרות אלו.
התרשים הבא מציג את תשובות המשיבים על הרשתות והחברתיות והאפליקציות בהם הם גולשים בדירות גבוהה מאוד עד תדירות בינונית:
בחתך לפי גיל המשיבים, נמצא כי צעירים משתמשים ברשתות החברתיות (בעיקר באינסטגרם, טיקטוק וסנאפצ'ט) יותר ממבוגרים. 82.8% מהמשיבים בקבוצת הגיל 18–24 העידו כי הם משתמשים באינסטגרם (לעומת 28.8% מבני ה־65 ומעלה) ו־55.6% משתמשים בסנאפצ'ט (לעומת 20.3% מבני ה־65 ומעלה). רק 59.6% מהצעירים (בני 18–34) משתמשים בפייסבוק. עם זאת, ראוי לציין כי רבים מבני ה־65 ויותר משתמשים בטיקטוק: 49.2% מהם העידו כי הם משתמשים באפליקציה.
בפילוח מגדרי של השימוש ברשתות החברתיות השונות, נמצא כי יותר נשים העידו שהן משתמשות בתדירות גבוהה באינסטגרם (71.3% לעומת 56.6% מהגברים) וסנאפצ'ט (34.8% לעומת 28.1% מהגברים). לעומת זאת, יותר גברים משתמשים בתדירות גבוהה בטלגרם (24% לעומת 18.7% מהנשים) ובטוויטר (17.5% לעומת 10.9% מהנשים).
בחינת השימושים בחלוקה לאזורים גיאוגרפיים מצביעה על כך שמשיבים המתגוררים בנגב משתמשים במנועי חיפוש דוגמת גוגל (56.8%) בתדירות גבוהה פחות מאשר משיבים המתגוררים במשולש (76.7%), בגליל (79.5%) ובערים המעורבות (78.7%).
בבחינת החלוקה לקבוצות דתיות שונות עולה כי משיבים נוצרים משתמשים בתדירות גבוהה ביוטיוב ובפייסבוק (79.4% ו־74.6% בהתאמה), בעוד משיבים מוסלמים (69.6% ו־63.6% בהתאמה) ודרוזים (61% ו־59.3% בהתאמה) דיווחו על שימוש נמוך יותר. מנגד, נוצרים (84.1%) ודרוזים
(83.1%) משתמשים במנועי חיפוש יותר ממוסלמים (74.7%). כמו כן, נמצא קשר חיובי בין רמת ההשכלה של המשיבים למידת השימוש שלהם במנועי חיפוש, וקשר שלילי בין הגיל לתדירות השימוש ב־ChatGPT – ככל שפוחת גיל המשיב כך עולה תדירות השימוש. לא נמצאו הבדלים מהותיים נוספים הנוגעים לשימוש בכלים הדיגיטליים השונים.
פגיעות ברשת ומוגנות סייבר בחברה הערבית
כמפורט בדוח המחקר וזמין בנתונים הגולמיים, המחקר בחן גם את מידת החשיפה של האוכלוסייה הערבית לסיכונים ופגיעות שונות ברשת. על פי הממצאים, 19% מהמשיבים נפלו קורבן לתרמיות דיוג 18% ,(Phishing (נפגעו מווירוסים או חוו ניסיונות פריצה לחשבונותיהם, ו־11% סבלו מהתחזות או גניבת זהות ברשת. אלה שיעורים גבוהים בהשוואה לשיעור הנפגעים המדווח בחברה היהודית. למעלה ממחצית מהמשיבים העידו כי במקרה של פגיעה יפנו למשטרת ישראל. מנגד, 20% לא ידעו כלל למי לפנות במקרה של פגיעה, או טענו שלא היו מדווחים עליה לאף גורם.
מהממצאים עולה כי פערים אלה בחשיפה לפגיעות שונות קשורים לרמת האוריינות הדיגיטלית הנמוכה יחסית של האוכלוסייה הערבית. היעדר מודעות וידע על סכנות ברשת, לצד מחסור במיומנויות הקשורות לאבטחת מידע ופרטיות, הופכים את המשתמשים הערבים לחשופים
יותר לניצול ופגיעה.
המאפיינים הדמוגרפיים של המשיבים
בסקר השתתפו 714 משיבים מהחברה הערבית בישראל (N=714), 477 מתוכם נדגמו בטלפון ו־237 נדגמו בצורה דיגיטלית (טעות הדגימה: + 0.0366). בין המשיבים היו 366 גברים ו־348 נשים. בהתאם לדגימת האשכולות, חולקו המשיבים לפי גילם, אזור מגוריהם ודתם, על פי החלק היחסי של קבוצות אלו בחברה הערבית. כמו כן, הם נשאלו מהי רמת ההשכלה, רמת ההכנסה ורמת הדתיות שלהם, וכמה נפשות מתגוררות בביתם. משיבים אשר העידו כי אין ברשותם כל חיבור לאינטרנט (0.8% מהמדגם) לא נכללו במדגם.
אזור מגורים: 52.5% מהמשיבים מתגוררים בגליל, 22.4% מתגוררים באזור המשולש, 12.2% מתגוררים בנגב, 10.7% מתגוררים בערים מעורבות ו־2.2% גרים באזור אחר (גולן או פרוזדור ירושלים). גיל: 21% מהמשיבים הם בני 18–24; 23.3% הם בני 25–34; 20.8% הם בני 35–44; 16.2% הם בני 45–54; 10% הם בני 55–64 ו־8.2% הם בני 65 ומעלה. הגיל הממוצע: 39. דת: מרבית המשיבים (80.1%) הם מוסלמים, 8.8% הם נוצרים, 8.2% הם דרוזים ו־1.4% בחרו שלא לציין את דתם; מידת דתיות: מרבית המשיבים מגדירים עצמם מסורתיים. 2.8% הגדירו עצמם לא דתיים כלל; 10.1% הגדירו עצמם לא דתיים; 52.8% הגדירו עצמם מסורתיים; 29.2% אמרו כי הם דתיים ו־5.4% אמרו כי הם דתיים מאוד. השכלה: רוב המשיבים הם בעלי השכלה תיכונית או פחות מכך. ל־22.6% מהם יש השכלה תיכונית ללא בגרות; 31% הם בעלי השכלה תיכונית עם תעודת בגרות; ל־10.6% יש השכלה על־תיכונית; 26.1% הם בעלי תואר אקדמי (ראשון ומעלה); ו־9.9% סירבו להשיב. הכנסה חודשית: מרבית המשיבים משתכרים פחות מהשכר הממוצע במשק בישראל. 32.9% מהמשיבים מכניסים עד 8,000 ₪ בחודש; 15.8% מכניסים 8,000–10,000 ₪ בחודש; 8.6% מכניסים 10,000–12,000 ₪ בחודש; 10.5% מכניסים 12,000–16,000 ₪ בחודש; 2.1% מכניסים 16,000–18,000 ₪ בחודש; ו־4.7% מכניסים מעל 18,000 ₪ בחודש. 25.8% מהמשיבים סירבו להשיב.
