תקציר:
דוח מכון כנרת לחקר מוגנות ילדים סוקר את שכיחות הבריונות בקרב תלמידי יסודי, במרחב הפיזי והווירטואלי, את שכיחות הצפייה מהצד ותגובות הצופים.
תיאור:
מידי שנה מופק סקר מוגנות ילדי ישראל כחלק מעבודת מכון כנרת לחקר מוגנות ילדים, הדוח מוגש על ידי פרופ' עמוס רולידר, וד"ר מירן בוניאל-נסים. מטרת הסקר לבדוק היבטים שונים במוגנות ילדים מפני בריונות במרחב הפיזי והווירטואלי. בשנת 2016 דגש הושם על נושא הצופים מן הצד.
הסקר נערך על ידי מכון שריד בקרב 1277 ילדים בגילאי ג'-ו' מן המגזר היהודי.
מתוך הממצאים:
- למעלה משני שליש מהילדים חווים בריונות בתדירות כלשהי במרחב הפיזי או הווירטואלי. ללא הבדל בין בנים לבנות.
- יש שכיחות גבוהה יותר של בריונות במרחב הווירטואלי בכיתות ד- ה- ו (72%, 75%, 75%), מאשר בכיתות ג' (63%).
- הפגיעה הנפוצה ביותר לפי הסקר היא פגיעה מקללות- 58%, אחריה לעג וצחוק- 50%, כינוי בשמות מעליבים- 49%, דחייה או הוצאה מקבוצה- 43%.
- רק שליש מהילדים היו עדים לבריונות במרחב הווירטואלי שכוונה כנגד ילדים אחרים. זאת לעומת 78% מהילדים שהיו עדים לבריונות נגד ילדים אחרים בביה"ס במרחב הפיזי. בקרב ילדים בכיתות ה'-ו' היו יותר עדים לבריונות במרחב הווירטואלי מאשר בכיתות ג'- ד'.
- רוב הצופים מהצד בבריונות במרחב הווירטואלי (58%) אמרו שכאשר הם רואים שמעליבים או פוגעים בילד מבית הספר, הם מבקשים מהפוגע להפסיק. 51% מנסים לסייע לנפגע בעצמם, ו- 48% משתפים מישהו מצוות בית הספר.
- מתוך המניעים שלא להתערב כאשר עדים לבריונות במרחב הווירטואלי, 41% מהתלמידים ציינו כי לא ידעו מה לעשות, 37% לא רצו להתערב, 31% פחדו להסתבך, ו- 30% חששו להפוך לקורבן הבא.
*תאריך פרסום הדוח המדויק אינו ידוע.
