מדד הדמוקרטיה הישראלית (ה־15 במספר) לשנת 2017 בודק היבטים מבניים, תהליכיים ותפיסתיים של הדמוקרטיה הישראלית. המדד מציג תמונה עכשווית רבת פנים ובד בבד מאבחן מגמות של שינוי ורכיבים של יציבות בעמדת הציבור הישראלי בזירות הפוליטיות והחברתיות.
שני מכונים אחראים לעבודת השדה של הסקר שתוכנן בידי צוות מרכז גוטמן למחקרי דעת קהל ומדיניות: את הסקר בעברית ביצע מכון סמית (רמת גן) ואת הסקר בערבית מכון סטאטנט (דלית אל־כרמל). הנתונים נאספו בראיונות טלפוניים. סך הכול רואיינו 1,024אנשים, בגילים 18 ומעלה: 864 אנשים- מדגם מייצג של יהודים ואחרים,160 אנשים- מדגם מייצג של ערבים.
במסגרת המדד נחקרו שני נושאים עיקריים הקשורים באינטרנט: מידת המעורבות הפוליטית שהאזרחים נחשפים אליה בפעילות ברשת, בשאלה- "האם אתה עוקב באופן שוטף באינטרנט אחר אתרים של פוליטיקאים מסוימים או של מפלגות מסוימות?". כן נמדד גם נושא ההשתייכות של אזרחים לקהילה וירטואלית, בשאלה – "האם אתה מרגיש כיום חלק מקהילה וירטואלית אחת או יותר באינטרנט של אנשים בעלי נושאי עניין משותפים?"
בדוח נמצא כי מיעוט עוקבים אחר אתרי אינטרנט או דפי פייסבוק של פוליטיקאים ומפלגות. יתרה מזו, העיתונות המסורתית (רדיו, טלוויזיה, עיתונות) עדיין נהנית מרמת אמינות גבוהה בציבור בהשוואה לרשתות החברתיות למיניהן. עם זאת, הרוב סבורים שכלי התקשורת מתארים את המצב כגרוע בהרבה משהוא באמת. האי־אמון הזה מוזן גם בידי מנהיגים, בישראל ובמדינות אחרות, למשל ארצות הברית, שמרגישים שהתקשורת עוינת, אפילו רודפת, אותם, ולכן מעצימים בהתבטאויותיהם את חוסר האמון של הציבור בכלי התקשורת.
70% מקרב היהודים ו-66% מקרב הערבים ענו כי הם בכלל לא עוקבים אחרי אתרים של פוליטיקאים או מפלגות. 16% מהערבים ו- 10% מהיהודים אמרו הם עוקבים אחרי אתרים כאלו לעיתים רחוקות.
רוב הנחקרים, 52%, העידו כי הם מקבלים את עיקר המידע בנושאים פוליטיים מהטלוויזיה (בשידור או באינטרנט). רק 26% מכלל המדגם העידו כי הם מקבלים את עיקר המידע בנושאי חדשות מהרשתות החברתיות. שם ניכר הבדל משמעותי בין האוכלוסייה היהודית לערבית, רק 23% מהיהודים העידו כי הם מקבלים את עיקר המידע הפוליטי מהרשתות החברתיות, לעומת 36% מהערבים.
קצת יותר מרבע בשני המדגמים, היהודי והערבי, ענו בחיוב לשאלה האם הם מרגישים חלק מקהילה וירטואלית של אנשים בעלי נושאי עניין משותפים. כצפוי, בהשתייכות לקהילה וירטואלית נמצאו הבדל לפי גיל הן אצל היהודים הן אצל הערבים. וכך, צעירים יותר מרגישים שייכים יותר לקהילות וירטואליות, אבל גם כאן מדובר במיעוט.
*תאריך הפרסום המדויק של המדד אינו ידוע.
