מהפכת המידע באינטרנט, וכן השימוש ברשתות חברתיות, הפכו את השיח בין אנשים ברחבי העולם למהיר ונגיש, והאיצו את המהירות בה מידע מתפשט. דברים אלה מאפשרים שיח חיובי ופתוח בין אנשים, אך בנוסף, מאפשרים גם התפשטות של שיח שנאה ובמסגרתו שיח אנטישמי פוגעני. העלייה באירועי אנטישמיות בעולם בשנים האחרונות מתרחשת במקביל לעלייה בשיח השנאה האנטישמי ברשת, המקשר בין היתר מוטיבים אנטישמיים לאירועי מגיפת הקורונה.
באפריל 2021 פורסם מחקר מטעם הנציבות האירופאית בנושא אנטישמיות בשפות הגרמנית והצרפתית ברשת. להלן נתונים רלוונטיים מתוך המחקר, וממספר מקורות נוספים*.
נתונים אודות אנטישמיות לפני פרוץ מגפת הקורונה
- ב-2017 העיתון הבריטי 'the guardian' פרסם סדרת כתבות בעקבות מסמכים רבים המשמשים להכשרת מנטרי התוכן בחברת פייסבוק. מהמסמכים עלה כי קיימת אכיפה מוגברת על פוסטים סביב הכחשת שואה במדינות גרמניה, צרפת, אוסטריה וישראל "מחשש לתביעות" (מדיניות החברה התפתחה מאז).
- סקר שנערך ב-2018 על ידי 'Fundamental Rights Agency' (סוכנות השייכת לאיחוד האירופי) בקרב יהודים באיחוד האירופי, גילה שקרוב ל-90% מהמשיבים ראו באנטישמיות מקוונת בעיה, ו-80% מהמשיבים נתקלו בהתעללות אנטישמית באינטרנט.
- משתמשי טלגרם בשפה הגרמנית הם הקהילה האנטישמית הפעילה ביותר שנצפתה בפלטפורמות שונות ובין שפות שונות. עם זאת, נכון לתחילת שנת 2020 פורסמו לעיתים רחוקות בלבד יותר מ-60 הודעות אנטישמיות ביום בערוצי הטלגרם שנבדקו במחקר.
- המזרח התיכון הוא האזור האנטישמי ביותר בעולם מבחינת דעת הקהל – כך, על-פי מחקר מתמשך מאז 2014 של ארגון ADL; בין 70%-80% מאזרחי מדינות ערביות שונות מאמצים גישה אנטישמית.
אנטישמיות ברשת בתקופת הקורונה
- עם התפרצות נגיף הקורונה, זוהתה עליה בשצף ההתבטאויות האנטישמיות ברשתות החברתיות. פורסמו תכנים רבים המאשימים את היהודים ואת ישראל ביצירת הנגיף ו/או בהפצתו ('Times Of Israel', יוני 2020).
- בבריטניה, ה-'Community Security Trust' דיווחו על כך שבעוד שמספר התקריות האנטישמיות שדווחו ירד מעט בשנת 2020 (דבר שככל הנראה קשור לסגרים) עדיין דווחו 1,668 מקרי אנטישמיות ברשת.
- נראתה עלייה משמעותית בשימוש במילות מפתח אנטישמיות בתקופת הקורונה. השוואת שני החודשים הראשונים של 2020 (לפני המגיפה) לשנת 2021 (במהלך המגיפה) הראתה עלייה של פי שבעה בפוסטים אנטישמיים בחשבונות בצרפתית, ועלייה של פי שלושה עשר בהערות אנטישמיות בערוצים שנחקרו בגרמנית.
- זוהו 272 חשבונות וערוצים בצרפתית ו-276 חשבונות וערוצים בגרמנית, המפיצים מסרים אנטישמיים שקשורים למגפת הקורונה.
- ניתוח איכותני גילה מספר נרטיבים אנטישמיים עיקריים הקשורים למגפת הקורונה. הם נעו מתיאוריות קשר שמציגות חיסונים כמזימה יהודית לעקר או לשלוט באוכלוסיות, ועד להצגת יהודים כלא היגייניים או כ"וירוסים" לכשעצמם. כמו כן, התוכן התמקד בדמויות ציבוריות ופוליטיות יהודיות או בעלות קשר ליהודים.
- במהלך המגיפה העולמית נפוצו באינטרנט מספר מיתוסים אנטי-יהודיים קלאסיים. הנרטיבים האנטישמיים הדומיננטיים ביותר היו תיאוריות קשר על השליטה של יהודים במוסדות פיננסיים, בפוליטיקה ובאמצעי התקשורת בעולם, שהיוו 89% מהתכנים האנטישמיים בגרמנית ו-55% בצרפתית.
- מאז ינואר 2021 זוהו בין 600 ל-1,000 הודעות אנטישמיות ביום בקרב משתמשי הטלגרם בשפה הגרמנית.
נתונים אודות היקף האנטישמיות ברשתות (2020-2021)
- יותר מ-180,000 פוסטים מתוך 4 מיליון פוסטים שנבחנו במהלך המחקר (כ-1 מתוך 40) אופיינו כמכילים ביטויים אנטישמיים. מדובר ביותר מ-17,000 פוסטים בפייסבוק, 38,000 ציוצים בטוויטר, ו-124,000 הודעות טלגרם, שכללו מילות מפתח אנטישמיות, או מילות מפתח שקשורות ליהודים בערוצים שמתאפיינים באנטישמיות.
- הפלטפורמה המשמעותית ביותר להפצת אנטישמיות בגרמנית הייתה טלגרם, עם 200 ערוצים, בעוד שהפלטפורמה הכי משמעותית בצרפתית הייתה טוויטר, עם 167 חשבונות מזוהים. במקום השני בפופולאריות בשתי השפות הייתה פייסבוק.
- מלבד פייסבוק, טוויטר, YOUTUBE, אינסטגרם וטיקטוק וטלגרם, גם vk.com הפכה למוקד שיח שנאה אנטישמי (מתוך 'מתווה למדיניות ממשלתית: מאבק בשיח שנאה אנטישמי ברשת', מאת המשרד לנושאים אסטרטגיים ומשרד התפוצות).
- בין הפלטפורמות המובילות בשיח אנטישמי הם האתרים: 4chan, Gab, bitchute, 8kun (מתוך 'מתווה למדיניות ממשלתית: מאבק בשיח שנאה אנטישמי ברשת', מאת המשרד לנושאים אסטרטגיים ומשרד התפוצות).
- הנתונים מצביעים על מעורבות משמעותית בתכנים אנטישמיים בכל הפלטפורמות. תכנים אנטישמיים בפייסבוק זכו למעורבות בצורת לייקים, הערות ולמעלה מחצי מיליון שיתופים ב-2020 ו-2021, וקיבלו למעלה מ-3 מיליון ציוצים חוזרים ולייקים בטוויטר.
- תוכן אנטישמי צרפתי קיבל בפייסבוק יותר מחצי מיליון 'engagements' במהלך השנים 2020-2021, ותוכן אנטישמי גרמני קיבל 12,500 'engagements' במהלך אותה תקופה. תוכן אנטישמי צרפתי קיבל 5 מיליון צפיות טלגרם ותוכן אנטישמי גרמני קיבל יותר מ-2 מיליארד צפיות. תוכן אנטישמי צרפתי קיבל כמעט 4 מיליון 'engagements' בטוויטר בעוד שתוכן גרמני קיבל פחות מ-400,00 'engagements'.
- הנתונים מראים שלחשבונות אנטישמיים צרפתיים וגרמניים ישנם ביחד כמעט 5.6 מיליון עוקבים**. לחשבונות הצרפתיים היו למעלה מ-1.65 מיליון עוקבים, בעוד שלערוצים גרמניים היו כמעט 4 מיליון עוקבים.
- 11.7% מהתוכן שנאסף מפייסבוק בצרפתית היה אנטישמי בעליל. לעומת זאת, רק 3.6% מהודעות גרמניות שנאספו הכילו תוכן אנטישמי במפורש.
- עשרת הפלטפורמות (קבוצות ודפי פייסבוק, ערוצי טלגרם וחשבונות טוויטר) האנטישמיות הפעילות ביותר שנוטרו במהלך המחקר בצרפתית היו אחראיות ל-23.2% מהתוכן האנטישמי שנאסף.
- משתתפים אנונימיים עשו שימוש ברובן המכריע של הפלטפורמות האנטישמיות הפעילות ביותר, בצרפתית ובגרמנית כאחד.
- נראה כי מחוללי שיח אנטישמי ברשתות החברתיות מניעים שיח שנאה אלים וקיצוני, וחוזרים שוב ושוב על משנתם – דבר היוצר פוגענות כפולה. לחלק ממחוללים אלה קהל עוקבים גדול. חלקם ידועים כאנטישמיים או מפירים סדרתיים של מדיניות שיח שנאה (מתוך 'מתווה למדיניות ממשלתית: מאבק בשיח שנאה אנטישמי ברשת', מאת המשרד לנושאים אסטרטגיים ומשרד התפוצות).
- בסקר בערוץ דיסקורד של תנועת 'הימין האלטרנטיבי' (Alternative Right; alt-right), 75%~ מהנשאלים ציינו שהם לא סומכים על מספר קורבנות השואה שהציגה ממשלתם.
אנטישמיות בטלגרם
-
- תכני טלגרם אנטישמיים נצפו יותר מ-2 מיליארד פעמים בגרמניה. לחשבונות בגרמנית ובצרפתית היו כמעט 4.5 מיליון עוקבים.
- מספר קטן של החשבונות הרעשניים ביותר יצר חלק לא פרופורציונלי של תכנים אנטישמיים. עשרת הערוצים הפעילים ביותר בגרמנית (פחות מ-5% מרשימת הערוצים) היו אחראים ליותר מ-50% מהפוסטים האנטישמיים.
- עשרת ערוצי הטלגרם האנטישמיים הפעילים ביותר שנוטרו במהלך המחקר בגרמנית, היו אחראיים ל-58.2% מהתוכן האנטישמי שנאסף.
- שלושת הערוצים האנטישמיים הפופולאריים ביותר בטלגרם היו קבוצות צ'אט שקשורות לתנועת QAnon
('Q Anonymous'; תנועת ימין קיצוני קונספירטיבית בארה"ב). - 8.6% מנתוני הטלגרם שנאספו בצרפתית היו אנטישמיים במפורש לעומת כ-3% מנתונים שנאספו בגרמנית.
נתונים אודות סוג תוכן אנטישמי ברשתות
- מרבית התכנים האנטישמיים שנותחו במסגרת המחקר ותאמו להגדרה הלא מחייבת מבחינה חוקית של ה-IHRA (ארגון 'כוח המשימה הבינלאומי להנצחת השואה') בדבר 'מהו תוכן אנטישמי', לא נחשבו לאלימים/בלתי חוקיים בעליל על פי החוק הצרפתי והחוק הגרמני.
- 62,313 מתוך 616,329 הפוסטים שנאספו בצרפתית בכל הפלטפורמות (10.1%), תאמו מילות מפתח אנטישמיות. 118,256 מתוך 3,446,777 הפוסטים שנאספו בגרמנית (3.4%), תאמו מילות מפתח אנטישמיות.
- 89% מהפוסטים האנטישמיים שנאספו בגרמנית ו-56% מהפוסטים שנאספו בצרפתית הכילו תוכן שמביע 'העלאת האשמות מרושעות, דה-הומניזציה, דמוניזציה או סטריאוטיפיות על יהודים או על כוחם של יהודים כקולקטיביים – כגון, המיתוס על קונספירציה יהודית עולמית או שליטת יהודים בתקשורת, בכלכלה, בממשלה או במוסדות אחרים'.
- 4% מהפוסטים מהפוסטים האנטישמיים שנאספו בגרמנית הכילו תוכן 'שקורא, מסייע או מצדיק הרג או פגיעה ביהודים בשם אידיאולוגיה רדיקלית או תפיסה קיצונית של דת', וכן הכחשת שואה או עיוות (3%).
- 35% מהפוסטים מהפוסטים האנטישמיים שנאספו בצרפתית הכילו תוכן שמפגין תמיכה באנשים שהואשמו באנטישמיות.
- 3% מהפוסטים האנטישמיים שנאספו בצרפתית האשימו יהודים בכך שהם נאמנים יותר לישראל מאשר מדינת המוצא שלהם. לא נראתה תופעה דומה בפוסטים בגרמנית.
- תוכן שנפל תחת הקטגוריה 'האשמת יהודים כעם באחריות לעוולות אמיתיות או דמיוניות שבוצעו על ידי אדם או קבוצה יהודית בודדת, או אפילו על מעשים שבוצעו על ידי לא-יהודים' היוו 3% מהנתונים הצרפתיים, בעוד הודעות ששוללות מיהודים את ההגדרה העצמית היוו 2% מהפוסטים.
- כ-18% מנתוני הטלגרם בצרפתית וגרמנית היו ככל הנראה מבוססי תמונה בלבד.
- יותר ממחצית מהאזכורים הגרמניים על יהודים ב-4chan (פורום המתבסס על תוכן תמונות) הכילו דימויים אנטישמיים.
- נראה כי מחוללי שיח אנטישמי ברשתות החברתיות מניעים שיח שנאה אלים ומסוכן וחוזרים שוב ושוב על משנתם, דבר היוצר פוגענות כפולה. לחלק ממחוללים אלה קהל עוקבים גדול, חלקם ידועים כאנטישמיים או מפירים סדרתיים של מדיניות שיח שנאה.
*אם ישנו נתון הלקוח ממקור אחר, המקור יצוין בגוף הנתון.
**מס' זה לא מייצג עוקבים ייחודיים ווסביר להניח שבספירה נכללים אנשים שעוקבים אחרי מספר ערוצים על פני מספר פלטפורמות.
