בנובמבר 2021 פרסם מרכז המידע של הכנסת דו"ח המתמקד באלימות נגד קטינים ברשת כחלק מסדרת דו"חות אודות אלימות כלפי קטינים. בדו"ח מוצגים נתונים הנוגעים לתופעת האלימות ממגוון מקורות.
כמתואר בדו"ח, למרחב המקוון יתרונות (למשל בתחום ההסברה כנגד אלימות), אולם הוא גם מאפשר העצמה של אלימות נוכח מאפיינים כגון הנצחתו של מידע ללא יכולת מחיקה וזהות אנונימית של הפוגע, התורמים להעצמת האלימות. רוב בני הנוער בישראל הם בעלי סמארטפון (84%) – כמחציתם מגיל 10-12 וכחמישית מגיל 7-9. לפיכך, בישראל ילדים רבים חשופים לפעילות מקוונת וכפועל יוצא עלולים להיות חשופים לאלימות מקוונת מגיל צעיר.
נתונים מרכזיים מסקר שנערך בשנים 2019-2020 ע"י הרשות הארצית למדידה והערכה של משרד החינוך:
- שיעורי הפגיעה בחינוך הערבי היו גבוהים יותר משיעורי הפגיעה בחינוך היהודי.
- חרם ובידוד חברתי היוו את הפגיעה המקוונת הנפוצה ביותר החינוך הערבי והיהודי. הפגיעה דווחה ע"י 7% מהתלמידים.
נתונים מרכזיים ממוקד 105 של המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת (עדכני ל-2020):
- בשנת 2020 טופלו 11,855 פניות במוקד, עלייה של 65% ביחס לשנה שקדמה לה.
- הקטגוריה "עבירות מין" תופסת 25% מנפח האירועים במוקד ולאחריה הקטגוריה הפצת תמונות וסרטונים מביכים/חרם/בריונות (14% מהפניות).
- מרבית האירועים שטופלו במוקד התקיימו ברשת אינסטגרם (27% מהפניות), אפליקציית וואטסאפ (23% מהפניות) ופורום סטיפס (16% מהפניות).
- בשנת 2020 חלה עלייה של כ-67% במספר הנפגעים המאותרים, מהם 67% נפגעות ו- 33% נפגעים.
- קטינים בגילים 12 עד 14 הם קבוצת סיכון גבוהה לפגוע או להיפגע מאלימות מקוונת.
- סביב כל אחד מהסגרים בתקופת וירוס הקורונה חלה עלייה ניכרת במספר הפניות בנוגע לאירועי זום.
נתונים מרכזיים מהמשרד לביטחון פנים (עדכני ל-2018):
- בשנת 2018 עולה כי כשליש מבני הנוער (32%) דיווחו על חשיפה לאיום או לאלימות מילולית, 27% דיווחו על חשיפה לביוש, השפלה או חרם, 19% דיווחו כי נחשפו להטרדה מינית, 28% דיווחו על חשיפה לפנייה בעלת אופי מיני ברשתות החברתיות, 13% לסחיטה, 16% לגניבת זהות ו-12% לאירועים אחרים.
- 21% מהתלמידים בני 16-17 דיווחו כי הכירו בשנה האחרונה ילד שרצה להתאבד בעקבות פגיעה קשה שחווה ברשת כגון חרם, ביוש, השפלה, הטרדה או פגיעה מינית.
נתונים מרכזיים מסקר 'HBSC-Health Behavior in School-a ged Children (2019)':
- כ-37% מהתלמידים שהשתתפו סקר זה דיוחו כי לא שמעו על "חוק הסרטונים" (חוק הקובע כי אסור לפרסם תמונות וחומרים פרטיים של אדם ללא רשותו, וכי פרסום של חומרים כאלה עלול להיחשב לעבירה פלילית).
שיעור הדיווחים על היפגעות בחברה הערבית גבוה בממוצע כמעט פי 2.5 בקרב בנים ופי 1.5 בקרב בנות לעומת החברה היהודית. - 70% מהתלמידים שחוו הטרדות ברשת דיווחו כי לא סיפרו על כך לאף אחד. מבין התלמידים שסיפרו, הגורם השכיח ביותר שסיפרו לו היה ההורים (25%).
- בישראל שיעור גבוה של דיווח על היפגעות (מקום 25 מ-45) ושיעור גבוה יותר של השתתפות באלימות מקוונת (15 מתוך 45) בהשוואה למדינות אחרות שנסקרו.
נתונים הנוגעים לפעילות ממשלתית הנוגעת לפגיעה מקוונת בקטינים:
- בשנים 2018-2020 נפתחו לפחות 1,156 תיקים במגוון רחב של עבירות כלפי קטינים בגילאי 9-17.
- מאז 2018 הוצאו שמונה צווים בשיתוף פרקליטות המדינה – מחלקת הסייבר, אשר מגבילים גישה ללמעלה מ-10,000 אתרים פדופיליים.
- בשנת 2019 נפתחו 56 תיקי פרקליטות על פגיעה בקטינים ובוגרים– חלק מהם מרובי חשודים ורחבי היקף או מרובי נפגעים. 33% מהתיקים שנפתחו עסקו בעבירות מין, זנות ותועבה באמצעות מחשב.
- בשנה 2019 הוגשו 37 כתבי אישום בנושאי אלימות מקוונת. 17 מכתבי האישום כללו למעלה מ-170 אישומים בעבירות מין שבוצעו כלפי 243 נפגעות (91%) ונפגעים (9%).
- בשנת 2019 טופלו על ידי מחלקת הסייבר 19,606 בקשות להסרת תכנים, 90% מהתכנים הוסרו.
- בשנת 2019 הוגשו בבית המשפט המחוזי 5,406 בקשות להסרה או למניעת גישה לאתרי אינטרנט.
