הסקירה השנתית של איגוד האינטרנט הישראלי על שיח אלים ופגיעות ברשת משקפת את השינויים והמגמות הבולטים בשנה החולפת. בשנה שבה מציאות של מלחמה ומחלוקות פוליטיות ליוותה את החברה הישראלית, 73% מהישראלים חשים כי רמת השיח האלים ברשתות עלתה, במיוחד בקרב המבוגרים ומחזיקי עמדות שמאל. הפלטפורמה הבולטת בשיח האלים היא פייסבוק, ואילו טלגרם מובילה בתכנים הפוגעניים ביותר כמו הפצה של תמונות אינטימיות ללא רשות. ״שיח שנאה״ מוגדר כהתנהגות האלימה והשכיחה ביותר ברשתות (72%), אך רק 30% מהישראלים דיווחו כי חוו זאת בעצמם. בדומה לשנה שעברה, הממצאים מצביעים על חוסר אמון במנגנוני הדיווח: 62% מאלו שאינם מדווחים טוענים שאין התייחסות רצינית לדיווחים שלהם.
הנתונים בעמוד זה מבוססים על סקר שנערך בין 26.12.2024 ל- 2.1.2025 בקרב 1,002 משיבים בגירים המהווים מדגם מייצג של אוכלוסיית משתמשי האינטרנט בישראל ובהשוואה לסקר איגוד האינטרנט שנערך בחודש פברואר 2024. הסקרים בוצעו על ידי "קבוצת גיאוקרטוגרפיה", בהנהלת פרופ' אבי דגני וד"ר רינה דגני, ונערכו בקרב מדגם מייצג של בגירים משתמשי אינטרנט בישראל (מגזר יהודי וערבי נדגמו כחלקם באוכלוסייה).
1. אופי השיח האלים ברשת עבור הציבור(ים) בישראל – ביטויים נפוצים של שיח אלים ברשת
הנתונים בחלק זה של הסקר מתמקדים החוויה הכללית של משתתפי הסקר בנוגע לשיח האלים ברשתות, מבלי שנתבקשו להתייחס לביטויי אלימות שנתקלו בהם ברשתות או שהם עצמם חוו. בכדי ללמוד על השינויים שאירעו בחברה במהלך השנה החולפת, ניתן להשוות בין הנתונים של השנה האחרונה (2025-2024) – אשר משקף את החברה הישראלית במהלך שנת מלחמה קשה ולצד מחלוקות פנימיות בוערות בנושאים רגישים, לנתוני הסקר אשתקד (2024-2023) – אשר משקף את החברה הישראלית במהלך שנה של מחאת הרפורמה המשפטית, ופריצת המלחמה לאחר זוועות ה 7 באוקטובר; בהתבוננות על הנתונים של שיח שנאה, נצפתה ירידה השנה בהשוואה לשנה שעברה – השנה 58% מהישראלים חושבים כי שיח שנאה הינו ביטוי האלימות השכיח ביותר ברשת, לעומת הסקר של שנה שעברה, לפיו 64% מהישראלים חשבו כי שיח שנאה הוא השכיח ביותר ברשת.
בהתבוננות על ביטוי האלימות "הסתה על בסיס שנאה", נצפתה עלייה קלה השנה, כאשר 47% מהישראלים חושבים כי הסתה על בסיס שנאה היא הביטוי השכיח ביותר לאלימות ברשת, לעומת 44% בשנה שעברה שחשבו שהסתה היא ביטוי האלימות השכיח ביותר ברשת.
התרשים הבא מציג את הביטויים הנפוצים ביותר כיום לשיח אלים ברשתות, לפי עמדות הישראלים והישראליות:
החברה הערבית
השנה, נראה כי הפערים בין המשיבים הערבים לבין המשיבים היהודים הצטמצמו בהיבטים מסויימים, למשל, השנה 60% מהמשיבים היהודים מדרגים פגיעה משיח שנאה כפגיעה השכיחה ביותר, בהשוואה ל- 49% מהמשיבים הערבים. ואילו בשנה שעברה 70% מהמשיבים היהודים, ראו ב״שיח שנאה״ כפגיעה השכיחה ביותר, לעומת 38% המשיבים הערבים. כלומר, בהשוואה לשנה שעברה, השנה הרבה יותר משיבים ערבים מעידים כי שיח השנאה הוא ביטוי האלימות השכיח ביותר. אולם, כפי שניתן לראות בהמשך הדו"ח, כאשר מתבקשים המשיבים לדרג את השכיחות בה נחשפו או חוו בעצמם שיח אלים השנה, הנתונים מתהפכים ודווקא השנה נצפתה ירידה בשכיחות השיח האלים בקרב החברה הערבית, בהשוואה לשנה שעברה.
שונות דמוגרפית בחברה היהודית:
65% מהחילונים דרגו שיח שנאה כפגיעה השכיחה ברשת, בהשוואה ל- 51% מהדתיים והחרדים. הפער הזה נשמר גם בהסתה בקרב 54% מהחילונים לעומת 44% מהדתיים והחרדים.
30% מבני 35-54 דרגו חשיפה לתכנים ויזואליים קשים של אלימות או מיניות במקום השלישי, לפני בריונות על בסיס אישי (בשונה משאר קבוצות הגיל- 29% ), ו30% מבני ה55+ דרגו חרם, נידוי או ביטול של אחר לפני חשיפה לתכנים ויזואליים קשים (בשונה משאר האוכלוסייה 27%).
2. פגיעה אישית או חשיפה לשיח אלים כלפי אדם או ציבור
ממצאי הסקר מציגים את סוגי הפגיעות אליהן נחשפו המשיבים ברשתות אצל אחרים, וכן את סוגי הפגיעות אותן חוו המשיבים בעצמם ברשתות החברתיות. ניתן לראות באופן מגמתי את הפערים בין שכיחות סוגי הפגיעות אליהן נחשפו המשיבים, לעומת כמות המשיבים המצומצמת המעידים כי אכן נפגעו בעצמם בסוגי הפגיעות השונים; כאשר נשאלו המשיבים לגבי חשיפה לשיח אלים המכוון כלפי אדם אחר, 72% מהמשיבים דיווחו כי נתקלו בשיח אלים כלפי אדם או ציבור, ו- 66% דיווחו כי נתקלו בהסתה כנגד אדם או ציבור אחר. כאשר נשאלו המשיבים בנוגע לפגיעה שהם חוו בעצמם, הכי הרבה משיבים דיווחו כי נחשפו בעצמם לתכנים ויזואליים קשים מידי – 44%, מהישראלים העידו כי נחשפו בעצמם לתכנים ויזואליים קשים מידי, 30% דיווחו כי חוו בעצמם שיח שנאה ברשתות, ו19% דיווחו כי חוו הסתה נגדם.
החברה הערבית
בהסתכלות על הפגיעות בהן נתקלו הישראלים מהמגזרים השונים במהלך השנה האחרונה, ניתן לראות פערים בין האוכלוסייה היהודית לאוכלוסייה הערבית, אבל גם בין הסקר של שנה שעברה (2024-2023) לסקר הנוכחי; למשל, 43% מהמשיבים הערבים נתקלו השנה שעברה בהסתה, לעומת 58% בשנה שעברה | 72% מהמשיבים היהודים השנה נתקלו בהסתה, לעומת 64% בשנה שעברה. דוגמה נוספת הממחישה את הפערים בין השנים בתוך המגזרים, 50% בלבד מהמשיבים הערבים נתקלו השנה בשיח שנאה, לעומת 60% בשנה שעברה | 78% מהמשיבים היהודים נתקלו בשיח שנאה השנה, לעומת 75% בשנה שעברה. כלומר, ניתן לראות כי הציבור הערבי נתקל השנה בפחות פגיעות בהשוואה לשנה שעברה, ואילו כמות האלימות בה נתקל הציבור היהודי עלתה מהשנה שעברה. חשוב להבחין כי הנתונים משנה שעברה נאספו בעיצומה של המלחמה, ואילו השנה הנתונים נאספו בתקופה שבמרכזה מחלוקות פוליטיות בוערות במיוחד הנוגעות בייחוד לציבור היהודי למשל, סביב עסקת החטופים, חוק הגיוס ועוד.
בפילוח בין המגזרים בחוויה האישית יש פער גדול בין עמדות המשיבים הערבים ביחס לפגיעה אישית לעומת הפגיעה האישית אצל יהודים: 25% מהערבים דיווחו כי חוו בעצמם חרם, נידוי או ביטול דרך הרשתות, לעומת 12% בלבד אצל היהודים. 29% מהערבים חוו הסתה כנגדם על בסיס שנאה, לעומת 17% מהיהודים-ישראלים. לצד זה, נראה כי גם יהודים וגם ערבים סובלים באופן דומה מהחוויה הפוגענית של שיח שנאה המופנה כלפיהם, כאשר 30% מהיהודים ו- 31% מהערבים העידו כי חוו זאת בעצמם. אם כן, בשונה מחשיפה לפגיעה ברשתות, הנתונים של פגיעה אישית מחרם או הסתה, לא השתנו משנה שעברה בקרב המגזרים השונים. נתונים אלו בהחלט מעלים שאלות בדבר הפערים בין החשיפה לפגיעה בין השנים, ובין החשיפה לפגיעה באחר לבין חווית הפגיעה עצמה, ומעניין יהיה להעמיק בגורמים שהובילו לפערים הללו.
שונות דמוגרפית בחברה היהודית:
מבחינה של החשיפה לפגיעה באחר בקרב דתיים וחרדים למול חילונים נראה כי השנה דווקא הציבור החילוני נפגע יותר מבשנה שעברה: השנה 73% מהדתיים והחרדים נתקלו במופעים של שיח אלים, בהשוואה ל- 78% בשנה שעברה. לעומתם, בקרב החילונים נצפתה השנה עלייה נכרת; השנה 84% מהחילונים נתקלו בשיח שנאה, לעומת 76% בשנה שעברה. בנוסף, בעוד שאין פערים בין השנה לשנה שעברה בקרב הדתיים והחרדים שנתקלו בהסתה כלפי אחר ( 68% מהדתיים והחרדים נתקלו השנה בהסתה, לעומת 67% בשנה שעברה). נראה שגם בהיבט של חשיפה להסתה, השנה הציבור החילוני נחשף ליותר הסתה מבשנה שעברה כאשר 77% מהחילונים השנה נתקלו בהסתה בהשוואה ל- 65% מהחילונים בשנה שעברה. נתונים אלו מתכתבים גם עם העמדות של החילונים בדבר השפעת המלחמה על השיח האלים ברשתות.
אולם, כאשר מתבוננים על הממצאים ביחס לפגיעה אישית ברשתות, נראה כי ריבוי הפגיעות אליהן נחשפו החילונים השנה, אינה מייצגת את החוויה האישית שלהם, כלומר את כמות הפגיעות האישיות שהם חוו בעצמם: השנה 14% בלבד מהחילונים חוו הסתה באופן אישי, זאת בהשוואה ל- 33% מהדתיים והחרדים. אומנם לא ניתן לקבוע על סמך הסקר הזה על איזה בסיס היה השיח האלים וההסתות המרובה אליהן נחשפו החילונים השנה וגם לא מה מקור שיח השנאה שחוו הדתיים והחרדים, אך בהחלט ניכר כי הממצאים העלו מעידים של תנועתיות מסויימת במרקם החברתי.
עמדה פוליטית: מנתוני הסקר נצפה כי מחזיקי עמדות ימניות מדווחים על חשיפה רבה יותר לשיח שנאה ברשתות – 75% בהשוואה למחזיקי עמדות שמאלניות – 62%, וגם לחשיפה רבה יותר להסתה -69% בהשוואה לשמאל- 53%, וכן יותר בחרם או נידוי בפועל- 52% בהשוואה לשמאל – 34%. לא נמצאו הבדלים משמעותיים בפגיעה אישית בקרב מחזיקי עמדות ימין למשאל, למעט בחשיפה לתכנים ויזואליים קשים מידי, לפיהם 43% ממחזיקי עמדות ימניות נחשפו לתכנים קשים, בהשוואה ל- 34% מחזיקי עמדות שמאלניות.
גיל: מאפייני השימוש ברשתות בין אוכלוסיות הגיל השונות באים לידי ביטוי, בין היתר, גם בסוגי הפגיעות אליהם הם נחשפים. כך, עולה כי בעוד ש- 71% מאוכלוסיית הצעירים (34-18) נתקלו בהסתה על בסיס שנאה, לעומת 54% מהמבוגרים (55+). בדומה לכך, 77% מהצעירים נתקלו בשיח שנאה, לעומת 69% מהמבוגרים מהם.
3. איך השפיעה מלחמת 'חרבות ברזל' על רף השיח האלים ברשתות?
הנתונים הבאים עשויים להסביר באיזה אופן עיצבה מלחמת חרבות ברזל והמשבר הבטחוני והחברתי של השנה האחרונה את החברה הישראלית, ואיך זה בא לידי ביטוי בשיח הציבורי ובהתנהלות האישית במרחבים הדיגיטליים. השנה, חלה עלייה משמעותית בקרב הישראלים החושבים כי המלחמה הגבירה את רמת השיח האלים ברשתות – 73% בהשוואה ל53% משנה שעברה.
התרשים הבא מציג את ההשפעה של מלחמת חרבות ברזל על רמת השיח האלים והתגובות האלימות ברשתות, לפי עמדות הציבור הישראלי:
דתיות (חברה יהודית): 82% מהחילונים חשו שהמלחמה הגבירה את רמת השיח האלים ברשתות, לעומת כמחצית בלבד מהדתיים והחרדים (52%).
עמדה פוליטית: בעוד שמרבית הציבור מרגיש שהמלחמה הגבירה את רף השיח האלים ברשתות, נראה כי הפער בין מחזיקי עמדות שמאל לימין מובהק במיוחד, כאשר 84% ממחזיקי עמדות השמאל מרגישים שהמלחמה הגבירה את השיח האלים ברשתות, לעומת 70% ממחזיקי עמדות הימין.
מגדר: 59% מהנשים חושבות שהמלחמה הגבירה מאוד את השיחה האלים ברשתות, לעומת 45% מהגברים.
4. סוגי האלימות בפלטפורמות השונות
באילו פלטפורמות נמצא הציבור הישראלי?
הפלטפורמה השכיחה ביותר בקרב הישראלים היא הווטסאפ, כאשר 99% מהציבור משתמש בה לפחות פעם ביום, לאחריה פייסבוק (85%). טלגרם במקום הרביעי (65%) וטיקטוק במקום החמישי (56%). הישראלים מהחברה הערבית נמצאים באופן מובהק יותר בטיקטוק בהוושאה לישראלים מהציבור היהודי – 65% מהערבים בטיקטוק, לעומת 45% מהיהודים. בחברה היהודית, למעלה ממחצית מהדתיים והחרדים נמצאים בטלגרם -55%, בהשוואה ל- 66% מהחילונים. זאת למרות אופייה המתירני ונטול המודרציה של הטלגרם. כמו כן, 60% מהחרדים בפייסבוק, לעומת 81% מהחילונים.
באילו פלטפורמות נחשף ו/או חווה הציבור הישראלי פגיעות או שיח אלים?
ממצאי הסקר מעלים כי פייסבוק הינה הפלטפורמה בה הכי הרבה ישראלים נחשפים לסוגים שונים של פגיעות, כרבע מהציבור אשר חווה פגיעות ברשתות באופן אישי, חווה אותן באינסטגרם (25%), בווטאסאפ (24%) בטיקטוק (23%).
התרשימים הבאים מציגים השוואה בין מידת החשיפה של הציבור הישראלי לשיח אלים (באופן אישי וכלפי אחר) ברשתות החברתיות ופלטפורמות הפופולריות
טלגרם מהווה את הפלטפורמה הבולטת ביותר להפצה של תמונה או סרטון אינטימי שהופץ ללא אישור המצולם – 37% מהציבור שנתקל ברשת בהפצה של תמונה או סרטון אינטימי ללא רשות המצולמים, נתקל בסוג פגיעה בזו בעיקר בטלגרם, לעומת 29% בלבד שנתקלו בפגיעה מסוג הפצת תמונה או סרטון בפייסבוק ו- 23% בטיקטוק. הסבר אפשרי לכך נובע ככל הנראה ממנגנוני המודרציה (ניהול התוכן) של הפלטפורמות, אשר לא מאפשרות להעלות תכנים חשופים לרשתות. מהסיבה הזו, סביר היה להניח שהמפיצים של תוכן כזה, היו ודאי בוחרים להשתמש בשירותי הודעות מידיות, כגון ווטסאפ. אולם, מהנתונים עולה כי רק 21% ממי שנתקלו בהפצת תמונה או סרטון אינטימיים, נתקלו בזה בווטסאפ. אם כן, סביר כי מרבית החשיפה לתכנים אינטימיים שנשלחו ללא אישור המצולמים נעשתה דרך הטלגרם, עשו זאת בגלל שמדובר בפלטופורמה המבוססת על שירות הודעות מיידיות, המאפשרת לשמור על האנונימיות של המפיצים, ושל הצורכים. כלומר, היעדר המודרציה והצנזורה בפלטפורמת טלגרם, מגינה הלכה למעשה על אנשים המשתמשים בפלטפורמה כדי לעבור על החוק ולפגוע באחרים, מבלי לחשוש שיעצרו. הסבר זה יכל גם לפרש את הנתון לפיו הטלגרם גם בולטת במיוחד בחשיפה לתכנים ויזואליים קשים מידי – 42% נחשפו לתכנים ויזואלים קשים מידי בטלגרם, 31% נתקלו בתכנים כאלו בפייסבוק ו- 25% באינסטגרם, ורק 22% נתקלו בתכנים קשים מידי בווטסאפ.
החברה הערבית
פער מובהק בין הפלטפורמות בהן יהודים לערבים כאשר 58% מהיהודים נחשפו להסתה על בסיס שנאה בפייסבוק לעומת 43% מהערבים שנחשפו להסתה בפייסבוק. אולם רוב הישראלים הערבים מעידים כי נחשפו להסתה דרך הטיקטוק – 40%, לעומת 24% בלבד מהישראלים היהודים שנחשפו להסתה דרך הטיקטוק. הפער הזה נשמר גם בהפצה של תמונה או סרטון אינטימי ללא רשות המצולמים, כאשר 40% מהערבים דיווחו כי נחשפו לזה בטיקטוק, לעומת 20% מהיהודים שנחשפו לכך דרך הטיקטוק.
5. איך ישראלים מתמודדים עם שיח אלים ברשתות החברתיות?
מהנתונים עולה כי 45% מהציבור הישראלי לא הגיב כאשר נחשף לביטוי כל שהוא של שיח האלים ברשתות, ו- 23% דיווחו או לפלטפורמה או למנהלי הקבוצה. רק 6% מהמשיבים העידו כי כאשר נחשפו לשיח אלים, פעלו בכדי להרגיע את שני הצדדים. כאשר הפגיעה הייתה אישית, כלומר מכוונת כלפיהם, 31% מהמשיבים אמרו שלא הגיבו כלל, ו- 30% חסמו את הפוגע ורק 14% מתוך מי שחוו פגיעה אישית ברשתות, הגיבו כלפי הפוגע שלהם או כנגד האמירה הפוגענית.
התרשימים הבאים מציגים את דרכי ההתמודדות של הציבור הישראלי מול שיח אלים ופגיעות ברשתות חברתיות
כאשר המשיבים נשאלו באופן ספציפי לגבי השימוש במנגנוני הדיווח של הפלטפורמות ניתן לראות כי 70% מהישראלים המשתמשים ברשתות חברתיות, משתמשים גם במנגנוני הדיווח של הפלטפורמות בכדי לדווח על חשבונות ותכנים פוגעניים. מתוך ה-30% אשר אינם משתמשים במנגנוני הדיווח, עולה כי 62% מהם אינם מאמינים שמתייחסים לדיווחים שלהם ברצינות ו- 32% אינם יודעים כיצד להשתמש במנגנוני הדיווח. חיזוק לכך שהמשתמשים אינם מאמינים ביעילות של הדיווחים לפלטפורמות מגיע מהנתון ההפוך – למעלה ממחצית מהמשיבים אשר כן השתמשו במנגנוני הדיווח, העידו כי זה כלל לא עזר להם, או עזר במידה מועטה בלבד (21% ו- 32% בהתאמה).
נתונים הללו דומים מאוד לנתוני הסקר של שנה שעברה, אז 30% מהציבור דיווח כי אינו משתמש במנגנוני הדיווח, ומתוכו 63% אמר כי אינו מאמין ביחס וביכולתה של הפלטפורמה, ו- 27% מהם לא יודעים כיצד לדווח. כלומר, לא רק שהנתונים לא השתפרו במהלך השנה החולפת, אלא שכעת עוד פחות ישראלים יודעים כיצד להשתמש במנגנוני הדיווח של הפלטפורמות. אם כן, גם השנה, נתונים אלו מהדהדים מסר חשוב לפלטפורמות אשר נקראות להתייחס למשתמשים שלהן ברצינות יתרה, לשקף את התהליך שעוברים הדיווחים של המשתמשים ולהנגיש עוד יותר את מנגנוני הדיווח שלהם.
בחינה של הרגלי הדיווח בחלוקה לפלטפורמות שונות מראה כי 59% מבין מי שנתקלו בפגיעה בעת שימוש בטלגרם לא הגיבו לפגיעה, כך גם 54% ממשתמשי טוויטר, 53% ממשתמשי טיקטוק, ו 51% ממשתמשי פייסבוק. לעומת זאת, 29% ממשתמשי פייסבוק דיווחו לפלטפורמה לאחר שנתקלו בפגיעה בעת השימוש בה, כך גם 28% ממשתמשי טיקטוק, 25% ממשתמשי טוויטר, ואף 21% ממשתמשי טלגרם.
כאשר מדברים על פגיעות אישיות, נראה כי 42% ממשתמשי טיקטוק, דיווחו לפטפורמה לאחר שנפגעו באופן אישי בעת השימוש בה, לעומת 35% בלבד אשר דיווחו לפייסבוק לאחר שחווה בה פגיעה באופן אישי.
התרשים הבא מציג את הנתונים עבור הרשתות החברתיות בהן כן השתמשו הישראלים במנגנוני הדיווח
6. חופש הביטוי לעומת מוגנות ברשתות
בדומה לממצאים של שנה שעברה, הישראלים מתעדפים את תחושת המוגנות או הבטיחות ברשת, על פני חופש הביטוי והבעת דעה – 55% אמרו כי חשוב להם יותר מוגנות ובטיחות ברשת, ואילו 29% העדיפו את חופש הביטוי והבעת הדעה. הפער הזה נשמר גם כאשר הישראלים נשאלים את השאלה הזו בקונטקסט של מצב חירום כמו מלחמה, כאשר 57% מעדיפים מוגנות ובטיחות ו- 30% מעדיפים את חופש הביטוי. לצד זאת, נצפתה החמרה במדדים השנה בנושא של הבעת דעה הלכה למעשה, כאשר השנה, 74% מהציבור מעיד כי נמנע מהבעת דעה ברשתות החברתיות כחשש מתגובה אלימה או פוגענית, ואילו בשנה שעברה, אחוז הנמנעים מהבעת דעה מחשש לתגובה אלימה היה 59% מהציבור.
התרשימים הבאים מציגים את הבחירה של הציבור הישראלי בנוגע לתחושת מוגנות למול חופש הביטוי ברשתות החברתיות, בחלוקה לדמוגרפיות השונות, בהקשר של המלחמה, ובאופן כללי:
שונות דמוגרפית בין קבוצות:
מגדר: בשונה מהממצאים שעלו בשנה שעברה, לפיהם 66% מהנשים העדיפו לשמור על תחושת המוגנות ברשת, בהשוואה ל52% מהגברים, השנה נראה כי הפערים המגדריים דווקא הצטמצמו, כך שלמעל ממחצית מהגברים (51%) ומהנשים (59%) מעדיפים ומעדיפות לשמור על תחושת המוגנות ברשת. כאשר נשאלים אותה שאלה בקונטקסט של המלחמה, נראה כי התשובה נותרת בעינה במיוחד בקרב הנשים (59%), ועלייה קלה בקרב הגברים לטובת מוגנות ובטיחות ברשת (55%). עוד עולה כי הרבה יותר נשים (65%) נמנעות לעיתים קרובות או יותר, מפרסום דעה ברשתות כחשש מתגובה אלימה או פוגענית כנגדן, בהשוואה לגברים (34%).
חברה ערבית: נראה כי יותר יהודים נמנעים לעיתים קרובות או יותר מהבעת דעה או פרסום ברשתות החברתיות בעקבות חשש מתגובה אלימה או פגיעה כלפיהם, בהשוואה לאוכלוסייה הערבית – 75% מהיהודים לעומת 69% מהערבים. תמונת המצב הזו נשמרת גם ביחס לפוסטים על המצב הביטחוני או הפוליטי מאז ה- 7 באוקטובר, כאשר 73% מהיהודים נמנעים לעיתים קרובות מלהעלות פוסטים בנושאים ביטחוניים מאז ה- 7 באוקטובר, לעומת 60% מהערבים.
רמת דתיות (חברה יהודית): דתיים והחרדים פחות חוששים להביע דעה פוליטית או ביטחונית ברשתות, בהשוואה לחילונים – 44% מהחילונים נמנעים מלהביע דעה פוליטית או ביטחונית ברשתות, בהשוואה ל33% בלבד מהחרדים שנמנעים.
גיל: השנה, נראה כי כאשר הישראלים נשאלים בקונטקסט של המלחמה, נראה כי דווקא 61% מהמבוגרים (55+) מעדיפים מוגנות ובטיחות ברשת, על פני 52% מהצעירים ֿ(18-34). בשנה שעברה, הנתונים הראו כי ככל שהאוכלוסייה צעירה יותר, כך עלתה ההעדפה לתחות מוגנות על פני חופש הביטוי- 64% מהצעירים, לעומת 44% מהמבוגרים. הלכה למעשה, מהנתונים השנה נראה כי ככל שהגיל עולה, כך עולה גם ההימנעות מהבטעת דעה, או פרסום ברשתות החברתיות מהחשש מתגובה אלימה, גם באופן כללי (48% מהאוכלוסייה המבוגרת לעומת 34% מהצעירים), וגם מפרסומים בנוגע למצב הביטחוני או הפוליטי מאז ה- 7 באוקטובר (46% מהמבוגרים לעומת 35% מהצעירים).
נטיה פוליטית: באופן כללי ניתן לראות כי בעלי דעות ימין מעדיפים יותר את תחושת המוגנות או הבטיחות ברשתות לעומת חופש הביטוי (63% לעומת 24% בהתאמה). לעומתם, לבעלי דעות שמאל אין הבחנה מובהקת בין השניים ( 45% לעומת 39% ), והיא מצטמצמת עוד יותר בהקשר של ביטחון ופוליטיקה – שם 44% רואים בחופש הביטוי וההבעה כחשוב יותר, לעומת 43% שמתעדפים את המוגנות. התמונה הנוצרת מהסקר מראה כי בעלי דעות שמאל נותנים חשיבות גדולה יותר לחופש הביטוי לעומת בעלי דעות ימין, ובמיוחד בהקשרים בוערים כמו המצב הביטחוני והפוליטי.
לסיכום, מטרת הסקר היא לספק תמונת מצב עדכנית ומעמיקה על רמת השיח האלים ברשתות החברתיות בישראל ולבחון את השפעת המאורעות בשנה החולפת על תחושת המוגנות, הפגיעות והדיווח בקרב הציבור. הסקר מאפשר לזהות מגמות בין השנים, לבחון פערים בין מגזרים, גילים ומגדרים, ולהבין אילו סוגי אלימות דיגיטלית נפוצים יותר, ואילו אוכלוסיות פגיעות במיוחד. הסקר חושף עלייה מתמשכת בשיח האלים ברשתות, עם פערים בולטים בין מגזרים וגילאים. הוא מדגיש את תפקידן המרכזי של פייסבוק וטלגרם בפגיעות הדיגיטליות, את הפער בין תחושת החשיפה לפגיעה לבין חוויית הפגיעה האישית, ואת הצורך המיידי בשיפור מנגנוני הדיווח. בנוסף, הסקר ממחיש כיצד אירועים חיצוניים, כמו מלחמה ומחלוקות פוליטיות, משפיעים באופן דרמטי על האווירה הדיגיטלית ועל תחושת הבטיחות של הציבור.
