הרשמה לניוזלטר

    כל השדות הם חובה למילוי

    מדריך
    מדריך להתגוננות ומניעת פגיעות ברשת

    המדריך מרכז כלים מעשיים לצמצום הסיכון לפגיעה ברשת ולהתמודדות נכונה במקרה של פגיעה. הוא כולל המלצות לשמירה על פרטיות ואבטחת החשבונות, חסימה ודיווח על משתמשים פוגעניים, תיעוד הפגיעה ופנייה לגורמי סיוע ואכיפה בעת הצורך. בנוסף, מפורטים ערוצי הדיווח בפלטפורמות השונות ומענים ייעודיים לפגיעות סייבר ולפגיעה בילדים ובני נוער.

    גלו עוד ↓

    🛡️ מה לעשות כדי לצמצם את הסיכוי להיפגע ברשת?

    היו מודעות למי אתן מתחברות ברשת: אל תמסרו מידע אישי לגורמים שאינכן מכירות. אל תמהרו לאשר כל בקשת חברות; היו חשדניות לגבי פרופילים והודעות מפוקפקים ואנונימיים ברשתות החברתיות.

    היזהרו במה שאתן משתפות ברשת: ברגע שפרסמתן משהו באינטרנט, אין לכן שליטה עליו. קבעו הגדרות פרטיות מחמירות ברשתות החברתיות. חשבו פעמיים לפני שאת משתפות במידע שלא הייתן רוצות שכל העולם יראה. בדקו כי הגדרות הפרטיות בחשבונות הגוגל, פייסבוק, אינסטגרם, טיקטוק וכו' – מותאמות לרצונות והצרכים שלכן.

    הגבילו מי יכול לראות אתכן: שקלו להגביל מי יכול לראות את הפרופיל, הפוסטים והתגובות שאתן כותבות, מי יכול לצפות בחברים, מי יכול לשלוח בקשת חברות ועוד.

    חסמו טרולים ומשתמשים מטרידנים או פוגעניים: אם מישהו מקלל או מטריד אתכן, חסמו אותו. זה ימנע ממנו לראות את הפוסטים שלכן ולשלוח הודעות. בחלק מהאפליקציות, כגון בפייסבוק ובאינסטגרם, ישנה אופציה להגביל אינטראקציה עם משתמשים בלי לחסום אותם באופן מוחלט. אופציה זו מאפשרת, למשל, למנוע מאחרים לראות תגובות שאותו משתמש יפרסם אצלכן בדף.

    דווחו על תוכן ומשתמשים פוגעניים: דווחו על משתמשים פוגעניים ואלימים בהתאם לאפשרויות הדיווח (report) המובנות של כל אחת מהפלטפורמות.

    בדקו מידע לפני שאתן מאמינות ומשתפות: הישמרו מפייק ניוז – אל תמהרו להאמין, ובטח שלא לשתף, מידע שאינכן בטוחות במהימנותו.

    🔐 כללי אבטחת סייבר חשובים

    חשוב מאוד! השתמשו בסיסמאות חזקות ואל תמחזרו אותן – 12 תווים המשלבים אותיות גדולות וקטנות, מספרים וסמלים. אל תשתמשו באותה סיסמה עבור מספר חשבונות או לכל הפחות – השתמשו בסיסמאות ייחודיות עבור האתרים החשובים עבורכם, או כאלו ששמרתם בהם מידע אישי.

    הפעילו אימות דו שלבי היכן שאפשר – אימות דו שלבי היא תכונת אבטחה המאפשרת למשתמשים בחשבונות שונים להפעיל שכבת הגנה נוספת על החשבון, לרוב באמצעות קוד אימות חד פעמי הנשלח לטלפון או לאפליקציית אימות מוגדרת מראש.

    אל תלחצו על קישורים חשודים באימייל וברשתות החברתיות – היזהרו מאתרים זדוניים, אל תורידו קבצים מגורם שאינכן מכירות והישמרו מפישינג – נסיון לגניבת מידע אישי תוך התחזות לגורם מוכר.

    🚩 איך לדווח על פגיעות ברשת?

    1. הסבר כיצד לדווח על תוכן או חשבונות פוגעניים בפייסבוק
    2. הסבר כיצד לדווח על תוכן או חשבונות פוגעניים באינסטגרם
    3. הסבר כיצד לדווח על תוכן או חשבונות פוגעניים בטיקטוק
    4. הסבר כיצד לדווח על חשבון וואטסאפ פוגעני
    5. דיווח על חשבון Gmail פוגעני

    🧭 מה לעשות ולא לעשות לאחר פגיעה?

    התייעצו וקבלו הכוונה – חפשו באתר שלנו מידע המתאים לסוג הפגיעה שחוויתן, או פנו אלינו ישירות לקבלת הכוונה וסיוע.

    אל תישארו עם זה לבד – שתפו חברה, בן משפחה או אדם אחר שאתן סומכות עליו. אם אתן נמצאות בעין הציבורית, כדאי להכין מראש גם את הקרובים אליכן לאפשרות שייחשפו לתכנים פוגעניים, ולגייס אותם כמקור לתמיכה.

    תעדו את הפגיעה – צלמו מסך של הודעות, פרסומים ופרופילים פוגעניים ושמרו קישורים (URL) וכל פרט שעשוי לסייע בהמשך בדיווח או בטיפול.

    אל תגיבו לאיומים – אם חשבון או משתמש מאיים עליכן באלימות, בסחיטה או בהפצת תכנים רגישים או אינטימיים, הימנעו מלהיכנס איתו לעימות. תעדו את הפגיעה, דווחו עליה לפלטפורמה ובמקרים המתאימים שקלו לפנות למשטרה.

    העריכו את סוג הפגיעה ואת חומרתה – נסו להבין במה מדובר: הטרדה או גסות רוח, לשון הרע, התחזות, הפרת פרטיות, סחיטה, איומים או אלימות מינית. בחנו גם אם הפגיעה הופנתה ישירות אליכן, פורסמה בפומבי או עלולה לסכן אתכן גם מחוץ לרשת. אופן ההתמודדות תלוי בסוג הפגיעה ובחומרתה.

    דווחו לפלטפורמה – בדקו אם התוכן או ההתנהגות מפרים את כללי הקהילה של הפלטפורמה ודווחו באמצעות כלי הדיווח המתאים. אם אינכן בטוחות כיצד לפעול, ניתן להתייעץ איתנו.

    הכירו את הזכויות והאפשרויות המשפטיות שלכן – במקרים של התחזות, פריצה לחשבון, איומים, הסתה או עבירות אחרות, שמרו את התיעוד ושקלו להגיש תלונה במשטרה. במקרים אזרחיים, כגון לשון הרע, ניתן לשקול גם קבלת ייעוץ משפטי.

    במקרה של מתקפת סייבר – פנו למוקד 119 – אם פרצו לחשבון או למחשב שלכן, ניסו לגנוב מכן מידע באמצעות התחזות או פישינג, או נעלו קבצים ודרשו כופר, ניתן לפנות למוקד 119 של מערך הסייבר הלאומי.

    היעזרו בגורמי סיוע נוספים – בהתאם לסוג הפגיעה, ניתן לפנות גם לארגונים המתמחים באיתור פוגעים אנונימיים, סיוע משפטי, דיווח על פעילות פוגענית ברשת ותחומים נוספים.

    👧 במקרה של פגיעה בילדים ברשת – פנו למוקד 105

    מוקד 105 – המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת מעניק מענה לפגיעות מקוונות בילדים ובבני נוער עד גיל 18. המוקד מטפל במגוון פגיעות, ובהן בריונות והטרדה, התחזות, סחיטה ואיומים ופגיעות מיניות ברשת.

    למוקד ניתן לפנות לא רק במקרה של פגיעה ישירה, אלא גם לצורך דיווח או התייעצות בנוגע לפגיעה מקוונת בקטינים. הפנייה יכולה להיעשות על ידי הילד או הילדה שנפגעו, בני משפחה או כל אדם אחר שנחשף לפגיעה.

    המוקד פועל בשיתוף משטרת ישראל וגורמי מקצוע ממשרדי ממשלה שונים, כדי לספק מענה משולב לפגיעות ברשת.