פאנליסטית יחידה – עו"ד נעמי אסיא
ההחלטה ניתנה ביום 30.10.2022.
רקע וטענות הצדדים:
העותרת, חברת שמקום מושבה בצרפת, הגישה עתירה להעברת הזכויות בשם המתחם carrefour.co.il ("שם המתחם"), שהמשיב מחזיק בו החל מיום 27.3.2008.
העותרת היא חברה בינלאומית העוסקת בהפצת מוצרים ופועלת החל משנת 1968. העותרת טענה, בין היתר, כי היא הבעלים של סימן המסחר CARREFOUR, שהוא מוכר היטב, הרשום במדינות שונות בעולם, לרבות בישראל. העותרת אף מחזיקה במספר שמות מתחם על שמה, בסיומות גנריות ומדינתיות, כגון carrefour.com ו- carrefour.fr. העותרת טענה כי שם המתחם זהה לשמה המסחרי ועלול לגרום לבלבול רב בקרב קהילת לקוחותיה בישראל.
המשיב טען, בין היתר, כי רשם את שם המתחם באופן חוקי ובתום לב, בשנת 2008, במטרה לבנות פלטפורמת מסחר מקוון, אולם כי בשל קשיים שונים ניסיונותיו להקים את האתר לא צלחו. המשיב טען עוד כי בעת רישום שם המתחם לא היו לעותרת כל זכויות בסימן המסחר בישראל וכי לשם Carrefour משמעויות רבות.
נפסק:
כללי יישוב המחלוקות הם כללי יישוב סכסוכים אלטרנטיביים, שפותחו על מנת לייעל ולהאיץ את ההכרעה בסכסוכים שעניינם הקצאת שמות מתחם ברשת. בעת רישום שם מתחם בסיומת co.il, מבקש הרישום נוטל על עצמו את החובה לפעול בהתאם לכללים ולהיות כפוף להם.
כללי יישוב המחלוקות קובעים כי מחלוקת בדבר הקצאת שם מתחם למחזיק תתברר בהתקיים כל התנאים הבאים:
- שם המתחם זהה או דומה עד כדי הטעיה לסימן מסחר, שם מסחר, שם תאגיד רשום או שמה הרשום של ישות משפטית של העותרת;
- וגם – לעותרת יש זכויות בשם ולמשיב אין זכויות בשם;
- וגם – הבקשה להקצאת שם המתחם הוגשה בחוסר תום לב או שנעשה שימוש בשם המתחם בחוסר תום לב.
בעת בחינת הדמיון בין שם המתחם לשם המסחרי או שם התאגיד של העותרת, אין ליתן משקל לסיומת שם המתחם (co.il). שם המתחם זהה לשם הישות המשפטית של העותרת, הפועלת תחת השם Carrefour מאז 1968, בצרפת ובמדינות נוספות. שם המתחם זהה גם לשמה המסחרי של העותרת (CARREFOUR). מאחר והרכיב CARREFOUR בשם המתחם זהה לסימניה המסחריים של העותרת לשם הישות המשפטית של העותרת (לרבות בישראל) – התנאי הראשון מתקיים.
מהראיות עולה כי אמנם בעת רישום שם המתחם על-ידי המשיב העותרת לא החזיקה בבעלותה זכויות בסימן מסחרי רשום בישראל. עם זאת, ב-1993 נרשמה העותרת כתאגיד ישראלי פעיל בישראל, תחת השם CARREFOUR. לאור העובדה כי נקבע ששם הישות המשפטית של העותרת, בעולם ובישראל, זהה לשם המתחם, הרי שבכך הרימה העותרת את נטל הראיה בכדי לקבוע כי למשיב אין לכאורה זכויות לגיטימיות בשם המתחם.
אין מחלוקת כי המשיב לא קיבל היתר כלשהו להשתמש בסימן המסחר CARREFOUR. המשיב לא השתמש בשם המתחם והוא נותר ריק מתוכן. המשיב אמנם ציין כי רכש את שם המתחם במטרה לעשות בו שימוש מסחרי, אך מטרתו לא התממשה. המשיב לא הביא עדות או ראיה לניסיונותיו להקים אתר ולא הביא עדות על השקעה כספית או הכנות לעשות בשם המתחם שימוש עתידי ולצקת בו תוכן מסחרי. המשיב כשל להראות הצדקה מוחשית להותרת שם המתחם ללא שימוש וכן כשל להראות כוונה אמיתית בתום לב להשתמש בו. המשיב לא הוכיח כי יש לו אינטרס לגיטימי בשם המתחם, לפחות לא כזה הגובר על האינטרס הלגיטימי של העותרת.
העובדה ששם המתחם נותר למעשה ריק מתוכן מיום רישומו, מזה 14 שנים, מעידה על שימוש שאינו בתום לב מצד המשיב. לא ניתן לקבוע כי היה על המשיב לדעת על קיומה של העותרת בזמן רישום שם המתחם שבמחלוקת, אולם קביעה כי המשיב ימשיך להחזיק בשם המתחם שבמחלוקת תמנע מהעותרת להשתמש בסימנה המסחרי הרשום בישראל.
הפאנל קיבל את העתירה והורה על העברת שם המתחם שבמחלוקת לידי העותרת.
האמור לעיל מהווה תמצית של ההחלטה. להחלטה המלאה לחצו כאן [PDF]
