פאנליסט יחיד – עו"ד ערן ליס.
ההחלטה ניתנה ביום 3.1.2023.
רקע וטענות הצדדים:
העותרת, חברה ישראלית, הגישה עתירה למנגנון יישוב המחלוקות של איגוד האינטרנט הישראלי (ע"ר), להעברת הזכויות בשם המתחם "הוט.ישראל" ("שם המתחם"), שהמשיב מחזיק בו.
העותרת טענה כי הוקמה בשנת 1996 וכי היא מוכרת בשם "הוט מועדון צרכנות", וזאת כמועדון לקוחות צרכני להנדסאים וטכנאים המונה כ-300,000 חברים. לעותרת סימני מסחר רשומים עבור הסימן "הוט" והיא מחזיקה בשמות המתחם hot.co.il, hot.org.il ו-"מועדון-הוט.ישראל". העותרת טענה כי גילתה כי המשיב רשם את שם המתחם לאחר פתיחת הרישום במרחב ".ישראל" וכי מסר לה כי בכוונתו "לעשות מכרז" על שם המתחם.
המשיב טען כי רשם את שם המתחם כדין כאשר האפשרות לכך נפתחה לציבור הרחב, לפי העקרון של "כל הקודם זוכה". לטענתו, סימן המסחר של העותרת אינו אוסר על המשיב לרשום את שם המתחם וכי הוא מתעניין באפשרות להקים תחת שם המתחם אתר המרכז נתוני מעלות חום הנמדדות בישראל.
נפסק:
בעת רישום שם המתחם, המשיב הסכים לתנאי השימוש של רשם שמות המתחם, המבהירים כי המשתמש מסכים לכללי רישום שמות המתחם של איגוד האינטרנט הישראלי, לרבות כללי יישוב המחלוקות.
כללי יישוב המחלוקות קובעים כי מחלוקת בדבר הקצאת שם מתחם למחזיק תתברר בהתקיים כל התנאים הבאים:
- שם המתחם זהה או דומה עד כדי הטעיה לסימן מסחר, שם מסחר, שם תאגיד רשום או שמה הרשום של ישות משפטית של העותרת;
- וגם – לעותרת יש זכויות בשם ולמשיב אין זכויות בשם;
- וגם – הבקשה להקצאת שם המתחם הוגשה בחוסר תום לב או שנעשה שימוש בשם המתחם בחוסר תום לב.
לעותרת סימני מסחר רשומים עבור הסימן "הוט" במשך למעלה מ-20 שנים ושמה הרשמי מתחיל במילה "הוט". אין ספק כי לעותרת זכויות בשם. שם המתחם כולל את סימן המסחר ואת שמה של העותרת, בצירוף הסיומת ".ישראל" והוא דומה או זהה באופן מטעה לשמה של העותרת. קיומה של חברה נוספת (HOT), הפועלת בתחום אחר תחת השם, אינה גורעת מהעובדה כי לעותרת זכויות בשם.
המילה "הוט" היא תעתיק של המילה המילונית "HOT" באנגלית, שמשמעותה "חם". על-אף משמעות עקיפה זו, לא מדובר במילה גנרית או במילה בעלת משמעות מילונית בשפה העברית. מילה זו אינה נפוצה בדיבור או בכתיבה בעברית. הפאנל לא השכנע מטענת המשיב כי הוא "מתעניין" בהקמת אתר למדידת מעלות וקרינת השמש תחת השם "הוט", טענה שלא נתמכה בראיה כלשהי. גרסת המשיב אינה מתיישבת עם עמדתו הכללית כי הוא נוהג לסחור בשמות מתחם שהוא רושם. למשיב אין זכויות בשם.
באשר לתום-ליבו של המשיב, האחרון הודה כי הוא נוהג לרשום שמות מתחם מבלי להשתמש בהם, על-מנת לסחור בהם. לגישתו של המשיב ניתן לרשום שמות מתחם שהם סימן מסחר של צד שלישי, כל עוד אין פגיעה מכוונת בבעל הסימן. גרסתו של המשיב אינה עולה בקנה אחד עם כללי יישוב הסכסוכים, הקובעים חזקות שונות על שימוש בתום לב, לרבות כאשר הקצאת שם המתחם נעשתה בעיקר על-מנת למכור את הזכויות בשם לידי בעל סימן המסחר.
הפאנל קיבל את העתירה והורה על העברת שם המתחם שבמחלוקת לידי העותרת.
האמור לעיל מהווה תמצית של ההחלטה. להחלטה המלאה לחצו כאן [PDF]
