חזרה לעמוד הקודם

יישוב מחלוקות: skypeisrael.co.il

פאנליסט יחיד – עו"ד יונתן אגמון.

העתירה הוגשה על-ידי Skype Limited ("העותרת"), נגד הקצאת שם המתחם skypeisrael.co.il ("שם המתחם") לרונן לגטיבי ("המשיב"). העתירה הוגשה בתאריך 9 במאי, 2011.

רקע עובדתי

  1. המשיב רשם את שם המתחם בתאריך 10.7.2008;
  2. העותרת משווקת תוכנה המאפשרת לקיים שיחות ולהעביר מידע באמצעות האינטרנט, תחת השם "Skype" ("התוכנה"). לתוכנה למעלה מ- 560 מיליון משתמשים רשומים;
  3. בבעלות העותרת מספר רב של סימני מסחר הכוללים את הסימן "Skype" ("סימן המסחר"), ברחבי העולם, לרבות בישראל;
  4. לעותרת נוכחות רבה באינטרנט והיא המחזיקה הרשומה של שמות מתחם רבים הכוללים את הסימן "Skype";
  5. העותרת משתמש בסימן "Skype" לצורכי מסחר החל משנת 2003;
  6. במועד העתירה, הפנה שם המתחם לאתר פעיל, המציע מידע בעברית ושירותים הקשורים לעותרת ולתוכנה.

עיקר טענות העותרת

  1. סימן המסחר הוא בעל אופי מבחין במידה גבוהה, הואיל ואינו מילה מילונית. הציבור הרחב מזהה את סימן המסחר עם תוכנת העותרת;
  2. שם המתחם דומה עד כדי הטעיה לסימן המסחר, הואיל והוא משלב אותו במלואו כאלמנט דומיננטי, יחד עם מזהה גיאוגרפי שאין בו כדי לאיין את ההטעיה;
  3. בנוסף לשימוש בסימן המסחר, כולל האתר הפועל תחת שם המתחם סמלילים שונים שבבעלות העותרת;
  4. סימן המסחר זכה למעמד של סימן מסחר מוכר היטב ברחבי העולם, הודות לפרסום מקיף מצד העותרת;
  5. המוניטין של העותרת בסימן המסחר נקבע על-ידי מספר רב של מנגנוני יישוב סכסוכים, לרבות בהחלטת מנגנון יישוב הסכסוכים של איגוד האינטרנט הישראלי (בהחלטתו מ-2007);
  6. למשיב אין כל זכות או אינטרס לגיטימי בשם המתחם הוא אינו מוכר בשם "Skype";
  7. העותרת לא התירה למשיב להשתמש בסימן המסחר. המשיב מנסה להציג עצמו כנציג העותרת בישראל, על-ידי יצירת פרופילים הקשורים לעותרת ברשתות חברתיות שונות;
  8. המשיב היה מודע לעותרת בעת שרשם את שם המתחם והוא עשה כן על-מנת להפנות תנועת גולשים מאתר העותרת וכדי להפיק רווח מסחרי;
  9. המשיב רשם את שם המתחם בחוסר תום-לב;
  10. העותרת פנתה למשיב בשני מכתבי התראה, שנותרו ללא מענה.

המשיב לא הגיש תגובה לטענות העותרת.

להלן עיקר ממצאי ה-IL-DRP:

לאחר בחינת טיעוני העותרת, החליט הפאנל לקבל את העתירה, מהנימוקים שלהלן:

  1. ה- IL-DRP הוא הליך יישוב סכסוכים חלופי, שנועד ליתן מענה מהיר באשר למחלוקות שעניינן בהקצאת שמות תחת הסיומת IL. בעת הגשת בקשתו להקצאת שם המתחם ורישומו, אישר המשיב את הכללים להקצאת שמות מתחם תחת רמת המתחם העליונה של ישראל, לרבות הכללים וסדרי הדין הנוגעים להכרעת סכסוכים ב- IL-DRP.
  2. מחלוקת ביחס להקצאת שם מתחם למחזיק נבחנת לפי ארבעת התנאים שלהלן:
    2.1. שם המתחם זהה, או דומה עד כדי הטעיה לסימן מסחר, שם מסחר, שם חברה רשום או רישום ישות משפטית של העותרת ("השם"); ו-
    2.2. העותרת היא בעלת הזכויות בשם; ו-
    2.3. המשיב אינו בעל זכויות בשם; ו-
    2.4. הבקשה להקצאת שם המתחם, או השימוש בו, נעשו בחוסר תום-לב.
  3. בבעלות העותרת מספר רב של סימני מסחר רשומים הכוללים את הסימן "Skype", ברחבי העולם, לרבות בישראל.
  4. שם המתחם מורכב מהמילה "skype", בתוספת המילה "Israel" והסיומת co.il. הסיומת אינה בעלת אופי מבחין ויש להתעלם ממנה לצורך בחינת הדמיון בין שם המתחם וסימן המסחר".
  5. הוספת המילה "Israel" אין כדי בה להבדיל בין שם המתחם וסימן המסחר של העותרת, הואיל ומדובר באלמנט תיאורי המפנה למיקום גיאוגרפי בו משווקת העותרת את מוצריה. לפיכך, קבע הפאנל כי שם המתחם דומה עד כדי הטעיה לסימן מסחר שבבעלות העותרת.
  6. העותרת הציגה ראיות מספקות ביחס לזכויותיה בסימן המסחר. אין ספק כי סימן המסחר של העותרת צבר מוניטין משמעותי.
  7. העותרת טענה כי לא אישרה למשיב להשתמש בשם או בסימן המסחר וכי למשיב אין כל זכויות או אינטרס לגיטימי באלו והציגה ראיות לכאורה על-מנת לתמוך בעתירתה. המשיב לא השיב לעתירה ולא הביא כל ראיה על-מנת לסתור את טענות העותרת. לפיכך, קבע הפאנל כי למשיב אין כל זכויות או אינטרס לגיטימי בשם המתחם.
  8. שם המתחם דומה עד כדי הטעיה לסימן המסחר של העותרת. ערכאות אחרות קבעו כי ניתוב תנועת משתמשי אינטרנט על-ידי שימוש בשם מתחם זהה, או דומה עד כדי הטעיה לסימן מסחר רשום, מהווה עדות לחוסר תום-לב.
  9. האתר הפועל תחת שם המתחם משלב את סימן המסחר של העותרת וכן סמלילים אחרים שלה ומציע מידע בעברית ושירותים שונים ביחס לעותרת ומוצריה. בנוסף, עיצוב האתר דומה מאוד לאתר הרשמי של העותרת, בכתובת skype.com.
    עובדות אלו, יחד עם העובדה כי האתר משלב פרסומות ואפשרות לסחר אלקטרוני, מעידות כי המשיב מנסה להטעות משתמשי אינטרנט ביחס למקור שם המתחם, על-מנת להפיק רווח מסחרי. מסקנה זו נתמכת גם בעובדה כי המשיב מקדם את שם המתחם ברשתות חברתיות שונות.
  10. סימן המסחר של העותרת רשום בישראל החל משנת 2005 והוא מוכר היטב ברחבי העולם. המשיב רשם את שם המתחם לאחר רישום סימן המסחר של העותרת. עובדה זו יש בה כדי להעיד על חוסר תום-ליבו של המשיב.
  11. המשיב לא ענה למכתבי ההתראה שנשלחו לו על-ידי העותרת. גם בכך יש להעיד על חוסר תום-ליבו.

לאור כל האמור לעיל, קיבל הפאנל את העתירה והורה להעביר את שם המתחם לעותרת.

האמור לעיל מהווה תמצית של ההחלטה. להחלטה המלאה (באנגלית) לחצו כאן [PDF].