פאנליסט יחיד – עו"ד ניל וילקוף.
העתירה הוגשה ביום 11.1.2021 על-ידי קבוצת גולף א.ק. בע"מ ("העותרת"), המבקשת להעביר לרשותה את הזכויות בשם המתחם intima.co.il ("שם המתחם"), בו מחזיק מר יגיב ("המשיב") החל מיום 30.7.2014 .
ההחלטה ניתנה ביום 7.4.2021.
עיקר טענות העותרת
- העותרת נוסדה בשנת 1987. היא חברה ציבורית הנסחרת בישראל, העוסקת בייצור ושיווק מוצרי טקסטיל ועיצוב לבית באמצעות מספר מותגים, לרבות "אינטימה" – רשת חנויות למכירת הלבשה תחתונה;
- העותרת רכשה את רשת "אינטימה" בשנת 1998 והיא מפעילה בה כ-60 חנויות וכן חנות מקוונת;
- בבעלות העותרת מספר סימני מסחר בישראל עבור הסימן "INTIMA" וכן היא משקיעה מיליוני שקלים בקידום ופרסום המותג.
עיקר טענות המשיב
- המשיב פועל בתחום התענוגות החל משנת 2011, הוא מפעיל מספר חנויות מין בת"א וכן חנות מקוונת;
- הזכויות בשם המתחם עברו למשיב בשנת 2014 וקודם לכן נעשה בו שימוש עבור מספר אתרים, החל משנת 2004, תחילה עבור חנות מין ולאחר מכן בתחום הקוסמטיקה (לרבות שנים בהן שם המתחם לא הפנה לאתר פעיל);
- יש לדחות את העתירה מטעמים של שיהוי ומניעות;
- העותרת משמיצה את המשיב וטענותיה מנוגדות לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו;
- העתירה הוגשה בחוסר תום-לב והיא נעדרת בסיס ראייתי;
- המילה "INTIMA" היא בעלת משמעות מילונית, העותרת אינה יכולה לנכס אותה לעצמה והיא אינה בעלת הזכות הבלעדית לשימוש בה במסחר בישראל.
להלן עיקר ממצאי ה- IL-DRP:
לאחר בחינת טיעוני הצדדים, החליט הפאנל לקבל את העתירה, מהנימוקים שלהלן –
- מוטב היה כי טענות העותרת בעניין מוסריות עסקיו של המשיב לא היו נטענות. הן אינן ראויות והפאנל התעלם מהן. גם טענות נוספות שנטענו, כגון תוקפו של סימן המסחר INTIMA, אינן חלק מהטענות שניתן להעלות בהליך מסוג זה.
- ה- IL-DRP הוא הליך יישוב סכסוכים חלופי, שנועד ליתן מענה מהיר באשר למחלוקות שעניינן בהקצאת שמות מתחם תחת הסיומת IL, וזאת בהתאם לכללים להקצאת שמות מתחם תחת רמת המתחם העליונה של ישראל ("כללי הרישום").
- כללי הרישום קובעים כי כדי לצלוח בעתירתה, על העותרת למלא אחר ארבעת התנאים שלהלן –
- שם המתחם זהה, או דומה עד כדי הטעיה לסימן מסחר, שם מסחר, שם חברה רשום או רישום אישיות משפטית של העותרת ("השם"); ו-
- העותרת היא בעלת זכויות בשם; ו-
- המשיב אינו בעל זכויות בשם; ו-
- הבקשה להקצאת שם המתחם, או השימוש בו, נעשו בחוסר תום-לב.
- אין מקום לטענת המשיב ביחס לשיהוי ומניעות מצד העותרת (בשל העובדה כי רכשה את רשת אינטימה בשנת 1998 ולא נקטה, לפי הנטען, בפעולות לרישום שם המתחם או העברתו לידיה עד להגשת העתירה בשנת 2021). אין בחלוף הזמן כאמור כדי למנוע את הגשת העתירה או לזכות בה, למעט בנסיבות חריגות של הסתמכות משמעותית מצד המשיב, שאינן מתקיימות בנסיבות המקרה (המשיב לא השתמש בשם המתחם מאז רשם אותו בשנת 2014).
- שם המתחם זהה או דומה עד כדי הטעיה לסימן המסחר INTIMA. הסימן נכלל במלואו בשם המתחם וזהה לו. תוספת הסיומת il. היא אינה בעלת אופי מבחין כלשהו לצורך בדיקה זו.
- העותרת היא בעלת זכויות בשם. רישום סימן המסחר INTIMA בישראל, עוד בשנת 1997, קודם לרישום שם המתחם על-ידי המשיב בשנת 2014. טענות המשיב כי ישנם רישומים נוספים לסימן זה אינן רלבנטיות לשאלת זכויותיה של העותרת בסימן.
- המשיב לא הוכיח כי הוא בעל זכויות בסימן INTIMA והוא נעדר זכויות או אינטרס לגיטימי ביחס לשם המתחם.
- על העותרת להראות כי שם המתחם נרשם בחוסר תום לב, או לחילופין כי נעשה בו שימוש בחוסר תום לב. העותרת לא הוכיחה כי המשיב רשם את שם המתחם בחוסר תום-לב, עת עבר לידיו בשנת 2014, אך החזקתו הפאסיבית של המשיב בשם המתחם החל משנת 2014 מהווה שימוש בו בחוסר תום לב.
- המשיב הציג הסבר אמין לבחירתו בשם המתחם, שאינו קשור לסימן המסחר של העותרת. עם זאת, המשיב לא נקט כל פעולה על-מנת להשתמש בשם המתחם על ממועד רישומו על שמו בשנת 2014.
- הפאנל קיבל את העתירה והורה להעביר את שם המתחם לעותרת.
האמור לעיל מהווה תמצית של ההחלטה. להחלטה המלאה (באנגלית) לחצו כאן [PDF]
