פאנליסטית יחידה – עו"ד עדי ברקן-לב
ההחלטה ניתנה ביום 23.8.2022.
העותרת, חברת טיקטמאסטר ישראל בע"מ, הגישה עתירה להעברת הזכויות בשם המתחם ticketmaster.co.il ("שם המתחם"), שהמשיב הוא המחזיק בו.
עיקר טענות העותרת והמשיב
העותרת היא חברה ישראלית לרכישת כרטיסים להופעות ואירועים, הפועלת תחת חסותה של חברת Ticketmaster האמריקאית. המשיב רשם את שם המתחם בשנת 2000 ואינו מפעיל אתר אינטרנט תחת שם המתחם. העותרת טענה, בין היתר, כי עומדות לה זכויות בסימן המסחר Ticketmaster, הזהה לשם המתחם. המשיב טען, בין היתר, כי רשם את שם המתחם מתוך כוונה לפתח מיזם סחר אלקטרוני וכי העותרת הוקמה רק בשנת 2015 – 15 שנים לאחר שרשם את שם המתחם.
נפסק:
מנגנון יישוב המחלוקות של איגוד האינטרנט הישראלי (IL-DRP) הוא מנגנון יישוב מחלוקות חלופי, שנועד לספק פתרון מהיר למחלוקות הנוגעות להקצאת שמות מתחם במרחב העליון של ישראל (ccTLD), ומתנהל בהתאם לכללי יישוב המחלוקות של האיגוד. המשיב קיבל על עצמו את כללים אלה עם רישום שם המתחם. הכללים קובעים כי מחלוקת בדבר הקצאת שם מתחם תתברר על-בסיס הנימוקים הבאים:
- שם המתחם שבמחלוקת זהה או דומה עד כדי הטעיה לסימן מסחר, שם מסחרי, שם חברה רשום או רישום ישות משפטית של העותרת;
- וגם – לעותרת יש זכויות בשם ולמשיב אין זכויות בשם;
- וגם – הבקשה להקצאת שם המתחם השנוי במחלוקת הוגשה בחוסר תום לב או שנעשה שימוש בשם המתחם השנוי במחלוקת בחוסר תום לב.
שם המתחם מורכב מסימני המסחר הרשומים ושמה המסחרי של העותרת (ticketmaster) והסיומת co.il. הסיומת היא רכיב "שקוף", שיש להתעלם ממנו לצורך קביעת הדמיון בין שם המתחם שבמחלוקת ובין סימני העותרת, שכן מדובר בסיומת נפוצה המעידה שמדובר בשם מתחם המשויך לפעילות מסחרית במרחב העליון של ישראל. מאחר והרכיב ticketmaster בשם המתחם זהה או דומה עד כדי הטעיה לסימני המסחר הרשומים ואשר מצויים בבעלות ובשימוש על ידי קבוצת החברות אליה משתייכת העותרת ו/או שמה המסחרי ו/או שם החברה הרשום של העותרת – התנאי הראשון לכללים, מתקיים.
מהראיות עולה כי העותרת משתמשת בסימן Ticketmaster בישראל בהתבסס על השתייכותה לקבוצת Ticketmaster ולפעילותה העסקית של חברת Live Nation שהיא הבעלים הרשום של סימני המסחר. זכויותיה של העותרת בשם הוכחו.
אין מחלוקת כי המשיב לא קיבל היתר כלשהו להשתמש בסימן המסחר Ticketmaster. המשיב לא הוכיח ניסיונות או גישושים לפתח מיזם בתחום הכרטיסים. הטענה כי ישנה כוונה ממשית של המשיב להשתמש בשם נראית קלושה נוכח העובדה כי הוא מחזיק בשם המתחם 22 שנה מבלי להשתמש בו. זכותו של מאן דהוא להחזיק בשם מתחם מבלי שיעשה בו שימוש כלל במשך 22 שנים, אף אם נרשם מלכתחילה שם המתחם כדין ובתום לב, אינה וודאית ואינה עולה כדי אינטרס לגיטימי בשם המתחם. המשיב לא הוכיח כי יש לו אינטרס לגיטימי בשם המתחם, לפחות לא כזה הגובר על האינטרס הלגיטימי של העותרת.
התנאי בדבר שימוש בשם מתחם בחוסר תום לב אינו מוגבל לפעולה חיובית. חוסר מעש מצוי אף הוא בגדרי תנאי זה. האינטרס היחיד שיש למשיב בקשר עם שם המתחם הוא העובדה שרכש אותו בשנת 2000 והחזיק בו, פאסיבית, עד כה. ייתכן כי רכישת שם המתחם על ידי המשיב בשנת 2000 נעשתה בתום לב, אולם אין לקבל את טענת המשיב כי זו נקודת הזמן הרלוונטית להכרעה בסכסוך הנוכחי.
הפאנל קיבל את העתירה והורה על העברת שם המתחם לעותרת תוך 30 ימים ממועד קבלת ההחלטה.
האמור לעיל מהווה תמצית של ההחלטה. להחלטה המלאה לחצו כאן [PDF]
