החלטה
בסעיף 5.ז לנוהל הוועדה לבחינת שמות מתחם פוגעניים נקבע כי:
"החלטות הוועדה יתקבלו ברוב קולות. החלטת ועדה שלא לאשר רישום שם מתחם
לרישום צריכה להתקבל ברוב מספרי של חבריה."
בהיעדר רוב קולות לפסילת שם המתחם המבוקש – הבקשה מאושרת.
הנק נוסבכר
יו"ר הוועדה לבחינת שמות מתחם פוגעניים של איגוד
האינטרנט הישראלי
נימוקי חברי הוועדה:
פרופ' מיכאל בירנהק :
- סמכות הוועדה היא הפעלת שיקול דעת בקשר לרישום או סירוב לרישום, של שמות מתחם המכילים מילים גסות, הפוגעים בתקנת הציבור או ברגשות הציבור, או כאלה שאינם תואמים
לדין הישראלי, לפי הגדרת סעיף 7.3 לכללי רישום שמות המתחם. - אני סבור ששיקול הדעת של הוועדה בהפעלת סמכות זו צריך להיות דומה לשיקול דעתה של רשות מנהלית מעין-שיפוטית. המשמעות היא כי בפרשנות הסעיף וביישומו למקרים קונקרטיים, השיקולים שעל הוועדה לשקול הם בדיקת הערכים השונים שעל הפרק, ולפי הנדרש – איזון ביניהם, תוך שמירה על החלטה סבירה ומידתית. הפעלת שיקול הדעת צריכה להיעשות תוך הבנה של המאטריה הטכנולוגית, ובכלל זה משמעות רישום שם מתחם
מבחינת הנגישות לאתר שיופעל תחתיו וכדומה. בהפעלת שיקול הדעת ניתן ללמוד מהניסיון במקומות אחרים, תוך התאמה של הניסיון ל"תנאי הארץ ותושביה", לתנאי מרחב האינטרנט הישראלי, ותוך התייחסות, במקומות המתאימים, לנגישות הגלובלית לרשת, במיוחד כאשר מדובר בשמות מתחם באנגלית, תחת קוד המדינה הישראלי. - המקרה הנ"ל כמובן אינו בא בגדר הקטגוריה של" מילים גסות"; בנוסף, אין בנמצא חוק ישראלי שאוסר את השימוש בשם המפורש. השימוש שייעשה בפועל באתר שיופעל תחת שם המתחם, אם יופעל כזה, כמובן צריך לעמוד בדרישות הדין, אולם אין זה בסמכות הוועדה או בסמכות איגוד האינטרנט, אלא בסמכות רשויות אכיפת החוק ובתי המשפט, ובכל מקרה, אי אפשר ואין מקום לקבוע מראש כי שם המתחם הנוכחי שהוגש לעיון הוועדה, מעיד
כשלעצמו על שימוש בלתי-חוקי עתידי כלשהו. - אני מוכן להניח כי בעצם השימוש בשם המפורש כשם מתחם יהיו מי שירגישו נפגעים במידה מסוימת, בשל מה שיראו כזילות השם המפורש, או בשל טעם הלכתי אחר. עם זאת, משום שכדי להגיע לאתר שיופעל, אם יופעל, תחת שם המתחם הנ"ל, יהיה צריך הגולש לנקוט פעולה אקטיבית, ומאחר שהשם המפורש כשלעצמו אינו פוגעני, מאחר שהוא נגיש ברשת בשלל יישומים חוקיים, לגיטימיים ורצויים, ובכללם התנ"ך, אני סבור שמידת הפגיעה שעלולה להיגרם היא מועטה, ואינה חורגת מ"סף הסיבולת הציבורית". באיזון שבין מידת הפגיעה המצומצמת וההיפותטית הזו, לבין זכותו של המבקש שעמד בכל שאר דרישות הליך הרישום,
לרשום את שם המתחם, גובר האחרון. - אציע לקבל את הבקשה ולהתיר את רישום שם המתחם הנ"ל.
בעז אוקון:
השם המפורש מופיע ממילא בכל חיפוש באינטרנט (לרבות בוויקיפדיה). משעה שנקבע, כעניין שבעיקרון, שמטרות השימוש אינן רלבנטיות להחלטה, קשה לראות מדוע עצם השימוש כשם מתחם דווקא מעורר קושי. השם המפורש מופיע ממילא בחיפוש, ועל כן השימוש בו כשם מתחם אינו מגביר את הפגיעה במידה המצדיקה דחיית הבקשה .בנסיבות אלה אני מסכים להנמקות שניתנו על ידי פרופ' מיכאל בירנהק.
יוכי ברנדס:
אני מבקשת לדחות את הבקשה ולא להעניק רישיון לאתר בשם י-ה-ו-ה.
נימוקי:
האותיות י-ה-ו-ה הן שמו הפרטי של אלוהי ישראל ונחשבות לשם הקדוש ביותר בתרבות היהודית. אם בעלי האתר מבקשים לדבר בשם אלוהי ישראל, או על אלוהי ישראל, הם יכולים לבחור שם אחר משמותיו הרבים (אדוני, אלוהים, שדי, אל, יה, וכיו"ב). י-ה-ו-ה צריך, לפי דעתי, להישאר שם שכותבים בספר התורה ומדפיסים בפסוקי התנ"ך, ולא בשום מקום אחר. איני יכולה, וגם איני רוצה, לאסור בחוק על כתיבת האותיות י-ה-ו-ה ב"רשות היחיד" (למשל: על קירות הבתים או אפילו בספרים), אבל רשת האינטרנט דומה יותר ל"רשות הרבים". אין במדינת ישראל רחוב או יישוב בשם י-ה-ו-ה. מן הראוי שגם לא יהיה אתר אינטרנט בשם כזה.
הנק נוסבכר:
יש כאן שתי סוגיות שונות:
- האם לפי ההלכה מותר להשתמש בשם י ה ו ה במחשב?
- האם מותר לפי חוקי המדינה ולפי ההלכה העברית להשתמש בשם י ה ו ה ברבים? לגבי הקלדה של שם י ה ו ה במחשב רוב הפוסקים מתירים כתיבה של שם השם במחשב. לגבי מחיקה של שם השם יש דעות שמותר ויש דעות שמותר אבל ב"שינוי". לפי התשובות שמצאתי אין בעיה בכתיבה ומחיקה של שם השם. לגבי השאלה האם מותר לפי חוקי המדינה להשתמש בשם י ה ו ה ברבים –ראשית, בחוק התאגידים נאסר שימוש בשם שרשם החברות או רשם העמותות סבור כי הוא עלול לפגוע בתקנת הציבור או ברגשותיו. שם המתחם יוכל להתפרסם בשלטי חוצות כמו שעושים רוב האתרים שרוצים שאנשים יכירו אותם. ב- בג"צ 1971) 124/70) – כוכבי שמש ומאיר בקל נ' רשם החברות בקשו לרשום חברה בשם "סרטי הכותל בעמ" ורשם החברות לא אישר הרישום בנימוק הבא – "בתוקף הסמכות שהועברה לי על-פי סעיף 14 לפקודת החברות הריני מודיעך כי לא תהא אפשרות לרשום את החברה בשם המוצע. היענות לרישום החברה בשם הנ"ל יהא בה משום זלזול בערכים הדתיים הלאומיים של עם ישראל ותפגע ברגשות הציבור או חלק הימנו." בג"ץ אישר את הדחייה.
לדעתי – ניתן להסתמך על תקנות של רשם החברות ורשם העמותות ששם יפסל אם "הוא עלול לפגוע בתקנת הציבור או ברגשותיו." אם שם כמו "סרטי הכותל" נפסל אזי קל וחומר שאנו יכולים לפסול את השימוש בשם י ה ו ה בשם מתחם. לכן אני מצביע נגד קבלת השם הדומיין co.il.יהוה
תוצאת הדיון:
שניים מחברי הוועדה תומכים בקבלת הבקשה ושניים מתנגדים לה. כאמור לעיל, ולפי הנוהל שנקבע, הבקשה מתקבלת.
