בוטלו תקנות ניטרליות הרשת בארה"ב
ב-14 בדצמבר 2017, קיבלה ה-FCC (רשות התקשורת הפדרלית של ארה"ב), החלטה ובה בוטלו תקנות ניטרליות הרשת שנחקקו בממשל אובמה בשנת 2015, אז החליט הרגולטור האמריקאי שלא להפלות לטובה חברות שמשלמות בעבור תעבורה מהירה יותר על פני אחרות, ולמעשה הפגין צעד של תמיכה עצומה לכלל הארגונים השומרים על האינטרנט פתוח ונייטרלי. תחת ממשל אובמה הוגדר האינטרנט כשירות ציבורי (Utility) – כמו מים וחשמל.
מנקודת המבט של נייטרליות הרשת, העקרון המהותי שעומד בבסיס רשת האינטרנט היא גישת ״המאמץ המירבי״ להעברת נתונים. המערכת משקיעה את מירב מאמציה בהעברת כל סוגי הנתונים ליעדם, ואינה מעניקה תעדוף או יחס מועדף לערוץ נתונים אחד על פני האחר. במקום, היא שואפת להתייחס לכל הנתונים באופן נייטרלי וחף מאפליה, ומונעת מצב בו ספקיות שירותי האינטרנט מעניקות יחס מועדף לתוכן מסוים על פני תוכן אחר, מה שמשרת כמובן את חופש הרשת והגישה למידע בצורה שוויונית.
אולם, בסוף השבוע האחרון, למרות מחאה חסרת תקדים, אליה הצטרפו חברות ואתרי ענק (טוויטר, נטפליקס, Vimeo, Reddit ועוד) – בוטלו תקנות ניטרליות הרשת בארה"ב, ומנקודת מבט זו, קיימת פגיעה מהותית בהגנה על אופיו הנייטרלי של האינטרנט.
את המהלך בארה"ב הוביל אג'יט פאי, שנכנס לתפקיד יו"ר ה-FCC לפני פחות משנה, ולמרות ההתנגדות הציבורית העצומה (כ-83% מתנגדים לפי סקרים שפורסמו בארה"ב), וכ-22 מיליון פניות שהתקבלו ב-FCC מטעם הציבור, המשיך פאי בנחישות,עד לתוצאה הידועה.
הפגנה בעד רשת חופשית, ארה"ב. צילום: Walker Soren (רשיון שימוש: by-nc-sa/2.0 CC)
הציבור מתנגד לביטול תקנות נייטרליות הרשת, ארה"ב. צילום: Dan Phiffer (רשיון שימוש: by-nc-sa/2.0 CC)
השלכות המהלך
השחקנים המרכזיים שיושפעו מהמהלך הן כמובן ספקיות הפס הרחב הגודלות בארה"ב (צ'רטר, AT&T וקומקסט). אמנם חלקן, כמו צ'רטר למשל, טוענות כי תמשיך לפעול לפי עקרונות נייטרליות הרשת, אולם ההשלכות הישירות והעקיפות של המהלך עדיין לא ידועות. אתרים ושרותי אינטרנט של החברות הקטנות יותר, עלולות להיפגע בשל חוסר היכולת לעמוד בתחרות התשלום מול חברות הענק וגם הצרכנים כמובן, היות שלא בכל המקומות קיימת תחרות גדולה בין ספקיות השרות, והעלות עלולה להתגלגל אל הצרכן. ובנתיים, מבחינת המתנגדים נמשך המאבק, והם קוראים לציבור להמשיך ולפעול מול הקונגרס לשינוי ההחלטה.
האם בארץ זה יכול לקרות?
בישראל, ניטרליות הרשת מעוגנת בסעיף 51ג לחוק התקשורת (בזק ושידורים) שנחקק לפני מספר שנים בעקבות אפליה במתן שירותים שנקט אחד מספקי הגישה לאינטרנט.
משק התקשורת האמריקאי שונה באופן משמעותי מזה הישראלי, והדיון בארה״ב נובע מתגובת נגד לכללים שקבע הרגולטור האמריקאי בתקופת ממשל אובמה, ואשר ספקיות הגישה לאינטרנט מבקשות לבטלן. בישראל כאמור המצב הוא טוב ונכון ואנו מקווים כי לא ינקטו צעדים לשינוי ההסדר.
מוזמנים לקרוא עוד על הזווית ההסטורית של ניטרליות הרשת בישראל.
