התובעת ניהלה משפט נגד הנתבעת בגין הטרדות טלפוניות מצד נציגיה, שהסתיים בפשרה, במסגרתה התחייבה הנתבעת לחסום את מספר הטלפון של התובעת במערכותיה, כולל אצל המשווקים מטעמה. עניין התביעה בארבע שיחות טלפון מטרידות שקיבלה התובעת לאחר סיום ההליכים.
נפסק
מכתב התביעה עולה כי התובעת דורשת פיצוי בגין שיחות טלפון ומבססת את תביעתה על סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. דא עקא, ששיחות טלפון אינן בגדר "דבר פרסומת" לפי החוק ולכן אינן יכולות להוות עילה לפיצוי לפי החוק [עניין כהן – רת"ק 31757-03-17]. מאחר ששיחת טלפון אינה מנויה על אחת הדרכים הקבועות בחוק הספאם, הרי שאין היא יכולה להוות עילה לתביעה על-פיו. דין התביעה להידחות בהיעדר עילה. יש לפסוק לתובעת פיצוי בסך 2,000 ש"ח, מהטעם שבמעמד הדיון טענה נציגת הנתבעת כי באפשרותה "לקחת אחריות על שתי שיחות מדצמבר". כן נפסקו הוצאות בסך 250 ש"ח.
