התובעת טענה כי הנתבעת שלחה לה 5 דברי פרסומת בדוא"ל, בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הנתבעת טענה כי התובעת הסכימה למשלוח במהלך ביקור בעסקה של הנתבעת.
נפסק
טענת ההגנה של הנתבעת הוזמה על-ידי התובעת ואף נתחוור כי התובעת כלל לא שהתה בארץ בתאריך הנטען. התנהלות הנתבעת מצדיקה את מימושה במלוא עוזה של הוראת ביהמ"ש העליון, לפיה על ביהמ"ש לתת ביטוי חזק ומוחשי לכך שהמחוקק רואה בפיצוי לפי החוק כלי אכיפה מרכזי ואמצעי אפקטיבי להרתעת הרבים. יש לפסוק לתובעת את מלוא הסעד המבוקש על-ידה. הנתבעת תשלם לתובעת סך של 5,000 ש"ח וכן הוצאות משפט בסך 500 ש"ח.
