חזרה לעמוד הקודם

פסיקת דואר זבל: ריטרסקי נ' מוצפי

התובע טען כי הנתבע שלח לו הודעת דוא"ל ללא הסכמתו, בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הנתבע הוא בעל עסק לעיצוב, בניית וקידום אתרים. ההודעה לא כללה את המילה "פרסומת", את כתובת השולח ואף לא ניתנה אפשרות למשלוח הודעת סירוב. הנתבע טען, בין היתר, כי מדובר בתובע סדרתי וכי הודעת הדוא"ל אינה מהווה "דבר פרסומת", שכן מדובר בהודעה יחידה שנשלחה לאדם פרטי.

נפסק

דין התביעה להתקבל. התובע הוא בעליה של כתובת הדוא"ל אליה נשלחה ההודעה. הנתבע אינו רשאי לטעון טענות עובדתיות חלופיות. מחד גיסא, לטעון כי ההודעה נשלחה לתובע לאחר שהוא, או מי מטעמו, יצרו קשר עם התובע, ומאידך גיסא לטעון כי כתובת הדוא"ל אליה נשלחה ההודעה אינה שייכת לתובע. יש לדחות את הטענה לשיהוי בהגשת התביעה. אין מדובר בתביעה שהוגשה בסמוך לתום תקופת ההתיישנות או לאחר שחלף חלק משמעותי ממנה. יש לדחות את הטענה כי נגרם לנתבע נזק ראייתי עקב השיהוי. מדובר בעסק של ניהול והקמת אתרי אינטרנט ואין זה הגיוני כי בתוך שנה לא יישמרו במאגרי המידע שלו כל הנתונים לגבי פונים המעוניינים בשירותיו המקצועיים. על הנתבע, המפרסם, שולח ההודעה, מוטלת החובה להוכיח כי ההודעה ששלח נשלחה על ידו כדין, בהתאם לכל הדרישות המופיעות בחוק. מדובר בהודעת פרסומת האסורה לפי החוק. הביטוי "אופן מסחרי" לא מתייחס להיקף הפרסום, אלא למטרתו. הנתבע לא הוכיח כי התובע נתן את הסכמתו לפרסום ועליו מוטל הנטל לעשות כן. יש לדחות את טענות הנתבע באשר לעובדה כי התובע מגיש תביעות ספאם רבות. אין הוראה המגבילה נמען מהגשת תביעות לפי החוק. העובדה שתובע מגיש מספר תביעות רב בעילה לפי חוק הספאם, אין בה לכשעצמה כדי לשמש כתריס ומגן לנתבע כנגד תביעות. הגשת תביעה לבית המשפט השלום, בסדר דין מהיר, במקום הגשת תביעה קטנה, אינה מהווה התנהגות לא נאותה או שימוש לרעה בהליכי משפט. התובע הוכיח את עילת התביעה והנתבע לא העלה טענות הגנה ממשיות. הנתבע שלח לתובע הודעת דוא"ל אחת בניגוד לחוק הספאם ובנסיבות אלה זכאי התובע לפיצוי בסך 1,000 ש"ח ללא הוכחת נזק, החזר אגרה בסך 50 ש"ח, הוצאות משפט בסך 500 ש"ח ושכ"ט עו"ד בסך 1,250 ש"ח.

קישור לפסק הדין המלא

פסק הדין נלקח מאתר בתי המשפט.
התמצית מתפרסמת באדיבות האתר law.co.il.