חזרה לעמוד הקודם

פסיקת דואר זבל: רז נ' בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של ביהמ"ש לתביעות קטנות בת"א [ת"ק 64788-12-19], שדחה את תביעת המבקש לפיצויים מכוח סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. התביעה הוגשה בעניין 41 דברי פרסומת שנשלחו במייל, כאשר לאחר משלוח 11 הודעות סירוב התקבלו עוד 31 דברי פרסומת. המשיבה טענה להגנתה כי המבקש הסכים לקבל את ההודעות וכי חלקן אינן "דבר פרסומות". בית המשפט קמא קבע כי עיתוי הגשת התביעה גרם נזק ראייתי למשיבה וכי משלוח הודעות סירוב לכתובת donotreply@bezek.co.il אין בה די לצורך הסרה. נקבע כי המבקש אינו התובע התמים לגביו ניתן לקבל טענה כי לא ידע משך זמן רב כיצד להוביל להסרה אלא בתובע מיומן מאוד בתחום הספאם, וכשחפץ לבצע הסרה היה  עליו לפעול במנגנון שהותווה על-ידי המשיבה. מכאן בקשת רשות הערעור.

נפסק

דין הבקשה להידחות. רשות ערעור על פסק דינו של בימ"ש לתביעות קטנות, לרבות בתביעות מכוח חוק התקשורת, ניתנת במקרים חריגים במיוחד. מקרה זה אינו נכנס לגדר החריגים המצדיקים מתן רשות ערעור. הנטל על הנתבע להראות כי ביקש את הסכמת התובע למשלוח הודעות פרסומת וכי ההסכמה ניתנה. במקרה דנן אין מדובר בקושי טכני "רגיל" המונע מהנתבעת להציג את ההסכמה. מועד הרישום הוא בשנת 2010 והתביעה הוגשה בשלהי 2019. חלוף הזמן גרם נזק ראייתי לנתבעת. חרף טענת המבקש כי לא נתן למשיבה הסכמה למשלוח הודעות, יסוד ההסכמה הוכח על בסיס התשתית הראייתית שניתן היה להשיגה בחלוף כמעט עשור. קביעת בית המשפט קמא לגבי משלוח הודעות סירוב לכתובת donotreply, שמאחוריה אין כתובת פעילה, היא קביעה עובדתית שערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בה, אלא במקרים חריגים ביותר. בימ"ש קמא קבע כי כאשר הנתבעת קבעה מנגנון מפורש של הסרה, כמו על-ידי פניה לשירות לקוחות של החברה או באמצעות רישום כתובת מייל בלחיצה על לינק, היה מקום לפעול בדרך זו. מסקנות אלה מקובלות. המשיבה היא גוף עסקי ממנו המבקש צורך שירות מזה שנים, כך שאין לקבל את טענתו בדבר חשש מקישור זדוני.

קישור לפסק הדין המלא

פסק הדין נלקח מאתר בתי המשפט.
התמצית מתפרסמת באדיבות האתר law.co.il.