החזירו אותם הביתה עכשיו
חזרה לעמוד הקודם

פסיקת דואר זבל: ביטון ואח' נ' לנצ'נר ואח'

בקשה לאישור תובענה כייצוגית כנגד שני המשיבים, שהפעילו עסק למתן שירותי הדברה. המבקשים טענו כי המשיבים הפיצו "דואר זבל" באמצעות מסרונים, תוך הפרת הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב – 1982. המבקשים טענו כי הודעות המשיבים נשלחו ללא הסכמה, ללא דרכי הסרה וללא ציון שם המפרסם. המשיבים טענו, בין היתר, כי המבקשים פועלים בחוסר תום לב וכי הם תובעים סדרתיים מתוחכמים. 

נפסק

דין בקשת האישור להתקבל. ההודעות מושא בקשת האישור עונות להגדרת "דבר פרסומת" שכן מטרתן לעודד שימוש בשירותי ההדברה של המשיבים. ההודעות נשלחו ב-SMS המוגדר בחוק כ"הודעת מסר קצר". המבקשים הצביעו על כך שנשלחו אליהם הודעות ובהן פרסומת המעודדת לצרוך את שירותי ההדברה של המשיבים. למרות טענתם כי המבקשים הצטרפו מיוזמתם לרשימת התפוצה, המשיבים לא צירפו או הפנו לאסמכתא לכך שהמבקשים נרשמו לצורך קבלת מידע אודות שירותיהם. הם גם לא צירפו הסכמה כלשהי מצד מי מהמבקשים לקבל דברי פרסום. המבקשים לא נתנו את הסכמתם לקבל דברי פרסומת מהמשיבים. המשיבים לא הכחישו כי ההודעות נשלחו מטעמם ולא סתרו את חזקת הידיעה הקבועה בחוק התקשורת. העובדה שההודעות נשלחו על ידי חברות פרסום שהעניקו את שירותיהן למשיבים, אינה מפחיתה מאחריות המשיבים למשלוח ההודעות בניגוד לדין. המשיבים לא הציגו את ההסכם בינם לבין החברות שלטענתן שלחו את הפרסומים, דבר המחזק את המסקנה שהמשיבים היו מודעים, לכאורה לפחות, לדרכי הפעולה של החברות. דומה, לכאורה לפחות, כי התנהלות המשיבים מול החברות שלטענתם שלחו את מסרוני הפרסומת עולה לכדי רשלנות, הואיל והמשיבים לכל הפחות "עצמו עיניהם" מלדעת או מלברר את דרכי הפרסום בהן נוקטות החברות. הדבר גרם למקבלי מסרוני הפרסומת, שלא ביקשו לקבלם, לנזק בדמות טרדה, פגיעה בפרטיות, ואי-הנוחות שנגרמה עקב קבלת המסרונים. אי-מתן אפשרות להסרה מרשימת התפוצה מנוגדת אף היא להוראות חוק הספאם. אין לקבל את טענת המשיבים כי הודעותיהם הן פנייה חד-פעמית לנמען שהוא בית עסק. המשיבים לא הוכיחו כי ההודעות נשלחו לבתי עסק. ההודעות אף היו פרסומות לשירותי ההדברה של המשיבים ולא הצעה לקבל דברי פרסומת. למבקשת 2 נשלחו שלוש הודעות. המבקשים הצביעו, לפחות לכאורה, כי נגרם להם נזק עקב קבלת מסרוני הפרסומת מטעם המשיבים. המבקשים הצביעו כי הם עומדים בתנאי חוק תובענות ייצוגיות, שכן קיימת אפשרות סבירה שהתובענה נגד המשיבים תוכרע לטובת הקבוצה. המבקשים גם הצביעו על כך שהתובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת. יש לדחות את טענות המשיבים בדבר העדר תום לב מצד המבקשים ובאי כוחם. ציפייתם של המבקשים ובא כוחם לזכות בגמול ובשכר טרחה בעבור פועלם בתיק, אין בו פסול, ואין בו כלל כדי להצביע על העדר תום לב מצדם. יש לדחות את הטענה לפיה הגשת ריבוי תביעות ייצוגיות בענייני "דואר זבל" על-ידי המבקשים ובאי כוחם מצביע על העדר תום-לב מצדם. הבקשה אושרה. המשיבים יישאו בשכר טרחת באי-כוח המבקשים בסך 5,850 ש"ח. 

קישור לפסק הדין המלא 

פסק הדין נלקח מאתר בתי המשפט.
התמצית מתפרסמת באדיבות האתר law.co.il.