חזרה לעמוד הקודם

פסיקת דואר זבל: חגי באומן נ' סופר טרייד בע"מ

תביעה לפי חוק התקשורת (בזק ושידורים)(תיקון מס' 40), התשס"ח-2008, האוסר על משלוח דברי פרסומת, לרבות באמצעות דואר אלקטרוני, מבלי שניתנה הסכמה מפורשת בכתב ומראש של הנמען. התובע טען כי לא נתן הסכמה למשלוח דוא"ל פרסומי וכי המשיך לקבל דוא"ל כאמור גם לאחר שפנה לנתבעת. הנתבעת טענה, בין היתר, כי התובע הסכים לקבלת הנ"ל עת נרשם לפורום שבניהולה, כפי שהדבר קבוע בתנאי הרישום. עוד נטען כי התובע פעל בחוסר תום לב, מאחר והוא מתחרה בעסקי הנתבעת. נפסק – תחילה טען התובע כי אינו עוסק בתחום שוק ההון, הוא התחום אליו מתייחס המידע בהודעות הדוא"ל, אך התברר כי הדברים אינם מדויקים ושלמים. משנפגעה אמינות התובע, אין להאמין גם לטענתו שביקש להסיר עצמו מרשימת התפוצה בפנייה ישירה לתיבת הדוא"ל של הנתבעת. אשר לטענת התובע לפיה ניסה להסיר עצמו מרשימת התפוצה, אך נתקל במסך שגיאה, יש לקבל את גרסת הנתבעת לפיה תוכן הודעת השגיאה אינו מעיד בהכרח על ליקוי במנגנון ההסרה. התובע נרשם לפורום ומסר את כתובת הדוא"ל שלו בעת שהחוק דלעיל היה בתוקף. נתמלאו דרישות ס' 30א(ב) לחוק, משום שהחוק מחייב הסכמה מפורשת של הנמען, אולם אין איסור שהסכמה זו תהיה חלק מהסכמה לכלל התנאים שהתובע אישר פוזיטיבית שהוא מסכים להם, ברגע שאישר את הרשמתו לפורום האינטרנטי של הנתבעת. התביעה נדחית. התובע יישא בהוצאות הנתבעת בסך 500 ש"ח.

קישור לפסק דין המלא

[warning]פסק הדין נלקח מאתר בתי המשפט.
התמצית מתפרסמת באדיבות האתר law.co.il.
[/warning]