חזרה לעמוד הקודם

פסיקת דואר זבל: אברהם בולדה – עו"ד נ' עדן בריאות טבע מרקט בע"מ

התובע, עו"ד במקצועו, טען כי הנתבעת שלחה הודעות פרסומת למכשיר הטלפון שלו ללא הסכמתו ובניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הנתבעת טענה, בין היתר, כי התובע הצטרף למועדון הלקוחות שלה ונתן את הסכמתו להכללתו במאגר המידע של הנתבעת ולקבלת תכנים פרסומיים. נפסק – התובע התיר משלוח הודעות פרסומת בחתימתו על טופס ההצטרפות למועדון הלקוחות של הנתבעת והסכמתו לאמור בגב הטופס ובתקנון ההצטרפות. לפי תנאי הטופס, היה על התובע להודיע על סירובו לקבל הודעות פרסומת בכתב. בהודעות הפרסומת צוין מפורשות כי הפנייה אל התובע נעשתה כחבר במועדון הלקוחות של הנתבעת ויש להניח כי לא צוינה אפשרות ההסרה מאחר וזו נקבעה מראש בתקנון ההצטרפות. התובע לא פנה באף שלב לנתבעת בכתב והסתפק בהודעת סירוב שנשלחה באמצעות מסרון למספר הטלפון ממנו נשלחה הודעת הפרסומת. הנתבעת הודתה כי קיבלה את הודעת הסירוב אך מחמת טעות זו לא טופלה במועד. משנשלחה הודעת סירוב על-ידי התובע באמצעות מסרון והודעה זו התקבלה אצל הנתבעת, היה עליה להפסיק את משלוח ההודעות. לפיכך, 8 ההודעות שנשלחו לתובע לאחר משלוח הודעת הסירוב הראשונה הינן הודעות שנשלחו בניגוד לחוק. לאור השיקולים שנקבעו בפסיקה לקביעת גובה הפיצוי, העובדה שהתובע חתם על מסמך הקובע את הדרך המוסכמת לביצוע הודעת סירוב, ללא קשר לתוכן הודעת הפרסומת, אך לא פעל לפיה מחד ומאידך, העובדה כי התקבלה אצל הנתבעת הודעת סירוב וחרף קבלתה נשלחו לתובע הודעות נוספות – מן הראוי לפסוק לתובע פיצויים לדוגמה בסך 4,000 ש"ח. מדובר במחצית מהסכום המירבי הכולל שביהמ"ש רשאי לפסוק וכזה המגשים את תכלית החוק. הנתבעת גם תשלם לתובע הוצאות בסך 300 ש"ח.

קישור לפסק דין המלא

[warning]פסק הדין נלקח מאתר בתי המשפט.
התמצית מתפרסמת באדיבות האתר law.co.il.
[/warning]