חזרה לעמוד הקודם

פסיקת דואר זבל: לוונטהל נ' יורם לימודים בע"מ

תביעת ספאם לפי סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. התובע טען כי קיבל מהנתבעת כ-20 הודעות פרסומת לתיבת הדוא"ל שלו, ללא הסכמתו, וכי משלוח ההודעות לא פסק גם לאחר שהפעיל את מנגנון ההסרה. הנתבעת טענה כי התובע נרשם לשירותיה ואישר כי יישלח אליו חומר פרסומי, כי הוסר מרשימת התפוצה לפי בקשתו והוחזר אליה לאחר שביקש לשוב ולקבל חומר פרסומי.

נפסק – אין מחלוקת כי הנתבעת שלחה לתובע הודעות פרסומת. הנתבעת לא הוכיחה את טענתה כי עם הרשמתו של התובע לאתר הוא אישר קבלת חומר פרסומי. נספחי כתב ההגנה מוכיחים כי התובע נרשם לאתר הנתבעת, אך אינם מוכיחים כי בד בבד אישר קבלת תוכן פרסומי. אין לראות בהרשמה לאתר לצורך קבלת שירותים משום הסכמה מפורשת לקבלת הודעות פרסומת. לא מתקיימים תנאי סעיף 30א(ג) המתירים משלוח הודעות פרסומת אף ללא הסכמה מפורשת של התובע. שני התנאים הראשונים מתקיימים, אולם התנאי השלישי, לפיו דבר הפרסומת מתייחס למוצר או לשירות אותם רכש או ביקש לרכוש הנמען, אינו מתקיים לגבי חלק גדול מהודעות הפרסומת שנשלחו לתובע. השירות אותו ביקש לרכוש התובע הוא קבלת מידע בנוגע ללימודים. מתוך 20 הודעות הפרסומת שנשלחו לתובע רק 7 מהוות פרסומת ללימודים שונים. 13 ההודעות האחרות עוסקות במתן שירותים שאינם קשורים כלל ללימודים או לשירותים דומים. בנסיבות אלה התובע זכאי לפיצוי עבור משלוח 13 הודעות פרסומת שנשלחו לכתובת הדוא"ל שלו בניגוד להוראות החוק. יש מקום לפסוק לתובע את סכום הפיצוי המקסימלי הקבוע בחוק עבור הודעות אלה, שכן הנתבעת ניצלה את העובדה שהתובע השאיר את פרטי הדוא"ל על-מנת לקבל את שירותיה במסגרת התעניינותו בלימודים אקדמיים, ובחרה לשלוח לתובע הודעות פרסומת בתחומים שאינם קשורים כלל למטרה אליה פנה התובע ולשירותים אותם ביקש לרכוש באמצעותה. הנתבעת תשלם לתובע 13,000 ש"ח וכן תישא בהוצאותיו בסך 750 ש"ח.

קישור לפסק הדין המלא

[warning]פסק הדין נלקח מאתר בתי המשפט.
התמצית מתפרסמת באדיבות האתר law.co.il.
[/warning]