חזרה לעמוד הקודם

פסיקת דואר זבל: חיימוב נ' פרץ

הנתבע עובד כיחצ"ן מסיבות. לטענת התובע, הנתבע שלח אליו 25 מסרונים הכוללות מידע על מסיבות, ללא הסכמתו, והתעלם מבקשות ההסרה שלו. הנתבע טען, בין היתר, כי התובע ניסה לסחוט ממנו הנחות וכניסה חינם למועדון, לעצמו ולחבריו, ואף צירף תמליל שיחת טלפון שנערכה בין הצדדים לאחר הגשת התביעה.

נפסק – מהעדויות עולה כי התובע הגיע לפחות פעם אחת עם 7-8 מחבריו, ודרש להיכנס חינם למועדון, לנוכח היותה של התביעה תלויה ועומדת בבית המשפט. קריאת תמלול השיחה מעלה ספק באשר לתום-ליבו של התובע, אשר הדברים שציין יכולים היו להישמע כאיום. עילת התביעה היא פיצוי ללא הוכחת נזק בגין משלוח דברי פרסומת, בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. יש להצטרף לאבחנה שנקבעה בת"ק 30204-08-14, בין שולח בלתי ידוע הנוקט בפרסום שיווקי אגרסיבי לקהל הרחב, לבין מצב בו נשלחים דברי פרסומת לנמענים שהסכימו בעבר לקבלם. בסוג השני של המקרים, למרות שמדובר בהפרת החוק, ההתנהלות חמורה פחות ובמקרים מסוימים יש לגלות סלחנות כלפי שולח, כאשר בשל טעות כנה המשיך לשלוח את דברי הפרסומת על-אף שנתבקש להפסיק זאת. במקרה זה התובע ידע את מקור ההודעות וכן ליצור קשר טלפוני עם הנתבע ואף לנהל עמו מו"מ תוך הצבת דרישות משמעותיות כנגד ביטול התביעה. התובע בוודאי לא חשש כי מדובר בהודעות פוגעניות או בשולח שמשלוח תגובה עם המילה "הסר" עשויה להביא להצפה נוספת של הודעות ממקורות בלתי ידועים. יש לקחת בחשבון את: הכמות הרבה של ההודעות, חרף 4 בקשות הסרה של התובע; לא הוכח כי התובע נתן הסכמה בכתב לקבלת דברי פרסומת; לא נכתב בהודעות כי הן מהוות פרסומת וכן כיצד יכול הנמען להסיר את עצמו מרשימת התפוצה, בניגוד לחוק; נשלחו הודעות כפולות, שלא הוכח כי ניתן לייחס את כולן לנתבע; נימת האיום והאגרסיביות בפניית התובע לנתבע לשם קבלת פיצוי בגין ההודעות שנשלחו; וכן את התרשמות ביהמ"ש כי הנתבע שלח את ההודעות בתום לב, מבלי להבין כי מדובר בפרסומת אסורה תוך הפרת הוראות החוק. בהתחשב בנסיבות לעיל יש להעמיד את סכום הפיצוי על 3,000 ש"ח, בצירוף הוצאות משפט בסך 400 ש"ח.

קישור לפסק הדין המלא

[warning]פסק הדין נלקח מאתר בתי המשפט.
התמצית מתפרסמת באדיבות האתר law.co.il.
[/warning]