חזרה לעמוד הקודם

פסיקת דואר זבל: מרקובסקי נ' דן קסידי (1993) חברה בע"מ

התובעת טענה כי הנתבעת שיגרה אליה 39 מסרונים פרסומיים, ללא הסכמתה, ללא שההודעות כללו אפשרות להודיע על סירוב להמשיך לקבלן ובניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. הנתבעת טענה, בין היתר, כי ההודעות שוגרו בהתאם להסכמת התובעת, בעת שהצטרפה למועדון הלקוחות של החברה.

נפסק – הנתבעת אינה חולקת על כך שההודעות שהציגה התובעת אכן נשלחו על-ידה ללקוחותיה, לצורך פרסום "הטבות החברה", לרבות לטלפון הנייד של התובעת. ממכלול הראיות עולה כי התובעת הסכימה לקבל דברי פרסום מהנתבעת. חתימתה על כרטיס ההצטרפות למועדון לקוחות הנתבעת מהווה חזקה לכך שקראה, הבינה והסכימה באופן מפורש וכתוב לקבלת הודעות כאמור. אין ממש בטענת הנתבעת כי התנתה את הצטרפותה למועדון בכך שלא תקבל פרסומות. במסמך אין כל זכר להגבלה כלשהי על משלוח הודעות. עיון בהודעות מעלה כי לא נכללה בהן האפשרות להסרה ממאגר הדיוור במענה ישיר להודעה, כמתחייב בחוק. התובעת זכאית לפיצוי בשל התנהלות הנתבעת, אותה יש לשקול לפי כלל הנסיבות, לרבות העובדה כי נשלחו 39 הודעות שלא כללו אפשרות הסרה, משלוח ההודעות על פני תקופה של חודשים רבים, העובדה כי אין מדובר בפרסום פוגעני, טענותיה של התובעת שחלקן לא היו מבוססות וכן דבריה של התובעת המלמדים על מגמתיות. יש להעמיד הפיצוי על סך של 1,800 ש"ח. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

קישור לפסק הדין המלא

[warning]פסק הדין נלקח מאתר בתי המשפט.
התמצית מתפרסמת באדיבות האתר law.co.il.
[/warning]