חזרה לעמוד הקודם

פסיקת דואר זבל: לב נ' גלמן

בקשת הנתבע להעברת התביעה לבית המשפט בקריות מחמת חוסר סמכות מקומית. המבקש טען כי הוא עוסק בבניית אתרי אינטרנט כעצמאי, כי את עסקו הוא מפעיל מבית הוריו בקריית ים וכי ממקום זה נשלחה הודעת הדוא"ל נשוא התביעה. המשיב טען כי הינו תושב הרצליה וכי קיבל את דבר הפרסומת נשוא התביעה במחשבו הנייח בהרצליה, ולפיכך הוא רשאי להגיש את תביעתו לביהמ"ש המוסמך בת"א.

נפסק – דין הבקשה להידחות מדובר בתביעה כספית בגין הפרת סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. המשיב טען כי החל לקבל מהמבקש "דבר פרסומת" ללא הסכמתו. בתביעה שאינה כולה במקרקעין, על התובע להראות שמתקיימת לפחות אחת האפשרויות המנויות בתקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי, על-מנת לבסס את טענתו כי לאותו בית משפט סמכות מקומית לדון בתביעה. ביהמ"ש קנה סמכותו מכוח תקנה 3(א)(5). המשיב הוא תושב הרצליה ואת דבר הפרסומת שקיבל בדוא"ל סביר שקיבל למחשב בביתו כפי שטען. דין הבקשה להידחות.

קישור לפסק הדין המלא

[warning]פסק הדין נלקח מאתר בתי המשפט.
התמצית מתפרסמת באדיבות האתר law.co.il.
[/warning]