חזרה לעמוד הקודם

פסיקת דואר זבל: יפה נ' סטימצקי (2005) בע"מ

תביעת ספאם לפי סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, שעניינה ב-14 מסרונים ששלחה הנתבעת לתובע. התובע, שהיה חבר במועדון הלקוחות של הנתבעת לתקופה של שנה, טוען כי במסרונים לא צוינה דרך למסירת הודעת סירוב וכן כי ההודעות נשלחו גם לאחר סיום חברותו של התובע במועדון, תוך חריגה מהרשאה. הנתבעת טענה כי לא הפרה את הוראות החוק.

נפסק – יש לדחות הטענה בעניין משלוח ההודעות לאחר סיום חברותו של התובע במועדון הלקוחות של הנתבעת. אין משמעות לתקופת החברות במועדון. ישנה תחולה לסעיף 30א(ב) לחוק, משמע ניתנה הסכמה מפורשת בכתב ולא הוגבלה האפשרות לכך. גם אם נראה את ההודעות השיווקיות כמיועדות ללקוח לשעבר, ללא הסכמה מפורשת בכתב, גם אז מדובר במשלוח מותר, לפי סעיף 30א(ג) לחוק, שכן שלושת תנאי הסעיף מתקיימים במקרה דנן. הנתבעת לא קיימה את הוראות החוק בצורה דווקנית, מקום בו בהודעות שנשלחו לא פורטה הדרך להסרת התובע ממאגר מקבלי ההודעות. קיימת הפרה של הוראות החוק, המצדיקה פיצוי מינורי ביותר, כאשר התובע מודע לתנאי ההצטרפות וכאשר הדרך לביצוע ההסרה ידועה וברורה לו, אולם הוא עומד על כך שההסרה תתבצע בדרך אחת ויחידה – במסרון טקסט נגדי. יש להעמיד את הפיצוי על סך של 75 ש"ח לפרסום וסה"כ 1,050 ש"ח

קישור לפסק דין המלא

[warning]פסק הדין נלקח מאתר בתי המשפט.
התמצית מתפרסמת באדיבות האתר law.co.il.
[/warning]