בקשה לביטול פס"ד שניתן בהעדר התייצבות של הנתבעת. פסה"ד ניתן בתביעת ספאם על-סך 11,000 ש"ח, לפי הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982.
נפסק – אין לבטל את פסה"ד. המבקשת קיבלה לידה את ההזמנה לדיון ואת כתב התביעה ולכן אין מדובר בחובה לבטל את פסה"ד, אלא בסמכות המסורה לשיקול דעת ביהמ"ש. גם בחינת סיכויי הגנתה של המבקשת אינם מצדיקים את ביטול פסה"ד. המבקשת אינה כופרת בטענה כי מדובר בהודעות פרסומת למוצריה וטענתה היחידה היא כי לא קמה עילת תביעה נגדה, מאחר ומשלוח ההודעות נעשה על-ידי חברה שהיא זכיינית של המבקשת, המנהלת את עסקיה באופן עצמאי. עיון בהודעות מעלה כי השם SELECT, כשם המבקשת, מופיע בהודעות וכי מדובר בהודעות פרסומת למוצרי המבקשת. המבקשת אינה יכולה להסיר מעצמה אחריות בטענה כי מסרה לצד שלישי זכיין מטעמה, את פרסום ושיווק מוצריה. האחריות בגין פרסום המנוגד לדין מוטלת על "מפרסם". מדובר בהגדרה רחבה הכוללת גם את הגורם המשווק את דבר הפרסומת וגם את הגורם העשוי ליהנות מעצם הפרסום. אין בטענת המבקשת כדי לשלול את אחריותה, קל וחומר עת שמה מתנוסס על-גבי ההודעות. יחסיה של המבקשת עם נותני השירות מטעמה אינם מעניינה של התובעת. פסה"ד נותר על כנו.
