חזרה לעמוד הקודם

פסיקת דואר זבל: סלמן נ' טופ פייר הפקות ונופש בע"מ ואח'

המבקש הגיש תביעה קטנה נגד המשיבים, בטענה כי נשלח אליו תוכן פרסומי ללא הסכמתו, באמצעות מסרונים והודעות דוא"ל, בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. התביעה התקבלה ונפסקו למבקש פיצוי והוצאות בסך 12,500 ₪ [ת"ק 6183-11-14]. בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש נדחתה על-ידי ביהמ"ש המחוזי בת"א [רת"ק 34894-05-15]. מכאן בקשה זו, במסגרתה טען המבקש כי היה נכון לפסוק לו פיצוי משמעותי יותר.

נפסק – דין הבקשה להידחות. השיקולים לקביעת גובה הפיצוי מוסדרים בעיקר בסעיף 30א(י) לחוק. בין היתר יילקחו בחשבון שיקולים הקשורים לאכיפת החוק והרתעה מפני הפרתו; עידוד הנמען למימוש זכויותיו; והיקף ההפרה. ביהמ"ש לתביעות קטנות בחן את מכלול השיקולים הרלבנטיים, למשל, מחד גיסא – חלק מהחומר הפרסומי נשלח למבקש לאחר דרישתו להסרה; ומאידך גיסא – המשיבים לא היו מודעים למכלול הוראות החוק ופעלו לתיקון התקלות. לא נפלה טעות משפטית, ודאי לא כזו המצדיקה התערבות במסגרת בקשת רשות ערעור בגלגול שלישי.

קישור לפסק הדין המלא

פסק הדין נלקח מאתר בתי המשפט.
התמצית מתפרסמת באדיבות האתר law.co.il.