חזרה לעמוד הקודם

פסיקת דואר זבל: שטראוסר נ' מכללת א.ר. פסגות בע"מ

התובע תבע את הנתבעת ביחס להודעת מסר קצר ששלחה למכשירו הנייד. תביעה זו הסתיימה בפשרה. לטענתו, במשך שבוע ימים (כשבעה חודשים לאחר ההליך הנ"ל) שלחה הנתבעת 10 הודעות פרסומת לכתובת הדוא"ל שלו, ללא הסכמתו, עד להסרתו מרשימת התפוצה.

נפסק – יש לקבל את התביעה בחלקה. התובע הוכיח כי הנתבעת שלחה 10 הודעות לתיבת הדוא"ל שלו. אין לקבל את טענת הנתבעת כי ההודעות אינן מהוות "דבר פרסומת". מטרת ההודעות לעודד רישום והצטרפות לקורסים של הנתבעת. הנתבעת לא הייתה טורחת לשגר הודעות כה רבות אם לא הייתה גלומה בכך תועלת כלכלית עבורה. הנתבעת לא הוכיחה כי נתקבלה הסכמה מפורשת מראש של התובע באופן כלשהו לקבלת ההודעות, או כי התובע מסר לה את פרטיו במהלך רכישת מוצר או שירות. הנתבעת לא הייתה רשאית לשגר לתובע את ההודעות. ביחס לפיצוי, אין לקבל את טענת התובע כי הוא זכאי לפיצוי המקסימלי עבור כל הודעה. באשר להיקף ההפרה ונסיבותיה: מדובר בעשר הודעות שנשלחו בשבוע בלבד, כאשר התובע פתח את תיבת הדוא"ל וראה את 10 ההודעות יחדיו. מדובר אפוא בהטרדה שנגרמה לתובע ביום אחד בלבד. יש להביא במסגרת השיקולים את עשרות התביעות שהגיש התובע לפי החוק לבתי המשפט השונים. אין מדובר בתובע אקראי שנפגע מדבר פרסום שנשלח אל תיבת הדוא"ל שלו. לאור כל השיקולים, יש לראות את ההפרה כהפרה יחידה, גם לאור הסרתו מרשימת התפוצה של הנתבעת מיד עם פנייתו. לתובע נפסק פיצוי של 1,000 ש"ח. נוכח ריבוי התביעות שהגיש התובע, אין צו להוצאות.

לקריאת פסק הדין המלא

[warning]פסק הדין נלקח מאתר בתי המשפט.
התמצית מתפרסמת באדיבות האתר law.co.il.
[/warning]