חזרה לעמוד הקודם

פסיקת דואר זבל: הירש נ' פלאפון תקשורת בע"מ

התובע טען כי הנתבעת הפרה את הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, לאחר שפנתה אליו בעצמה ובאמצעות משווקים חיצוניים בשיחות טלפון (אנושיות). הנתבעת טענה כי הוראות הסעיף לא ישימות כיוון שמדובר בשיחות עם גורם אנושי.

נפסק

סעיף 30א(ב) לחוק התקשורת מונה את הדרכים שבהן נאסר על המפרסם לשלוח דבר פרסומת: הודעה אלקטרונית, מערכת חיוג אוטומטי, פקסימיליה והודעת מסר קצר. הרציונל העומד מאחורי המסר הקצר הוא אמצעי טכנולוגי מתקדם שלא כמו טלמרקטינג אנושי. הן מדיוני הוועדה המשותפת כללה ומדע (בכנסת ה-17) והן מהצעת החוק, עולה כי הכוונה בהודעת מסר קצר היא להודעת מסרון SMS או הודעת מולטימדיה MMS ולא לשיטת שיווק ומכירה של טלמרקטינג או שיווק ישיר, על-ידי נציגי שירות טלפוניים שמתקשרים ומשווקים ללקוח מוצר או שירות. הדבר עולה בקנה אחד עם ארבע דרכי שיגור המסר הפרסומי שנאסרו במסגרת חוק הספאם. ההתמקדות בארבעה אמצעי תקשורת אלו נבעה מהתפיסה כי מדובר באמצעים שהמשלוח שלהם לתפוצה נרחבת של נמענים היא פשוטה וזולה במיוחד. התובע תמך את עמדתו בפסק-הדין בתביעות קטנות בעניין אורי נ' פלאפון [ת"ק 31140-10-14], בו נקבע כי הגדרת הודעת מסר קצר חלה לכאורה על מסר בזק הכולל "שמע", המועבר לנמען באמצעות שיחת טלפון עם גורם אנושי. עמדה זו אינה מקובלת על ביהמ"ש. התביעה נדחתה. התובע ישלם לנתבעת הוצאות בסך 1,000 ש"ח.

קישור לפסק הדין המלא

[warning]פסק הדין נלקח מאתר בתי המשפט.
התמצית מתפרסמת באדיבות האתר law.co.il.
[/warning]