חזרה לעמוד הקודם

פסיקת דואר זבל: טרכטנברג נ' יורם לימודים בע"מ

התובעת טענה כי קיבלה מהנתבעת 45 הודעות פרסומת בדוא"ל, ללא הסכמתה המפורשת, בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982. לחילופין, טענה התובעת כי גם אם מסרה את פרטיה למטרות לימודים, הרי שמתוך 45 ההודעות שקיבלה רק 15 בלבד קשורות ללימודים. הנתבעת טענה כי התובעת נרשמה לאתר שלה פעמיים והשאירה את פרטיה וכי השירות אליו נרשמים הגולשים באמצעות האתר מחייב מתן אישור לקבלת חומר פרסומי.

נפסק

אין מחלוקת כי הנתבעת שלחה לתובעת הודעות פרסומת. מנספחי כתב ההגנה ניתן לכל היותר להוכיח כי התובעת נרשמה לאתר הנתבעת, אך אין בהם הוכחה כי בעת ההרשמה אישרה התובעת לקבל חומר פרסומי. הנתבעת לא עמדה בנטל להוכיח כי ההרשמה לאתרה מחייבת אישור קבלת חומר פרסומי. לפיכך, לא ניתן לראות בהרשמה לאתר לצורך קבלת שירותים כמתן הסכמה מפורשת לקבלת הודעות פרסומת. סעיף 30א(ג) לחוק קובע כי המפרסם רשאי לשגר דבר פרסומת אף אם לא התקבלה הסכמת הנמען, בהתקיים שלושה תנאים מצטברים. התנאי הראשון מתקיים, שכן התובעת נרשמה לאתר הנתבעת ומסרה את פרטיה ואף פנתה באמצעות האתר למוסדות לימוד שונים. במסגרת תנאי השימוש באתר, הודיעה הנתבעת לתובעת כי כתובת הדוא"ל תשמש למשלוח הודעות פרסומת מטעמה. גם התנאי השני מתקיים, שכן ניתנה לתובעת הזדמנות להודיע כי היא מסרבת לקבל דברי פרסומת, באמצעות לחיצה על כפתור הסרה או משלוח הודעת דוא"ל לכתובת הרשומה. התנאי השלישי (דבר הפרסומת מתייחס למוצר או לשרות מסוג דומה למוצר או לשירות אותם רכש או ביקש לרכוש הנמען) אינו מתקיים לגבי 22 מתוך 45 ההודעות שנשלחו לתובעת. 22 ההודעות הללו אינן קשורות כלל ללימודים או לשירותים דומים, כאשר השירות אותו ביקשה התובעת לרכוש הוא קבלת מידע בנוגע ללימודים. התובעת זכאית לפיצוי בגין משלוח 22 הודעות פרסומת שנשלחו לכתובת הדוא"ל שלה בניגוד להוראות החוק. חובת הקטנת הנזק אינה חלה על הפיצויים לדוגמה שנקבעו בחוק, אך מתן האפשרות להסרה יכול להילקח בחשבון לקולא בעת קביעת גובה הפיצוי. הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בסך 8,000 ש"ח וכן הוצאות בסך 1,000 ש"ח.

קישור לפסק הדין המלא

[warning]פסק הדין נלקח מאתר בתי המשפט.
התמצית מתפרסמת באדיבות האתר law.co.il.
[/warning]